אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 91317/01

פסק-דין בתיק א 91317/01

תאריך פרסום : 13/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
91317-01
01/03/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
אליעזר אריאלי
הנתבע:
גולדשטיין מעוז
פסק-דין

מבוא

1.         התובע, שמאי מקרקעין בעיסוקו, טוען כי בשנת 1999 ניהל משא ומתן עם הנתבע בנוגע לרכישת מגרש מס' 153 (חלק מחלקה 20 בגוש 6288) בראשון לציון ( להלן: "המגרש"). זכויות החכירה במגרש היו בבעלות דודו של הנתבע, שלום עיראקי ( להלן: "עיראקי"). התובע טוען כי הנתבע הציג עצמו כמיופה כוחו של עיראקי והציע לו לרכוש את המגרש. מקץ משא ומתן ארוך שנמשך מספר חודשים סוכמה העיסקה והוכנה טיוטת חוזה. התובע חתם על הטיוטה. עובר לחתימתו זו גילה כי לפי נוסח הטיוטה בעלת הזכויות במגרש היא אמו של הנתבע, ציונה גן ( להלן: "ציונה"). הנתבע סירב לחתום על הטיוטה משום שלדבריו לא היה בידו יפוי כח מאת אמו, אך התחייב בפני התובע כי אמו תחתום על החוזה בתוך ימים בודדים. בפועל החוזה לא נחתם על ידי ציונה. לבסוף, מקץ חודשים רבים, התנער הנתבע כליל מן העסקה. בגין כך נגרמו לתובע נזקים כדלקמן: פיצוי מוסכם לפי החוזה בסך של 68,850 ש"ח, אובדן דמי שכירות בסך של 48,790 ש"ח, אובדן ההפרש בין שוויו של מגרש דומה לבין מחיר המגרש לפי החוזה בסך של 205,000 ש"ח, אובדן רווח יזמי בסך של 246,000 ש"ח, והנזק בגין אובדן האפשרות לרכוש מגרש חלופי,  בסך של 30,000 דולר.

2.         הנתבע מכחיש מכל וכל את טענותיו של התובע. לדבריו, פגש את התובע פעם אחת בבית עיראקי, כאשר הנתבע ביקש לרכוש את המגרש מעיראקי, אך העיסקה לא יצאה לפועל. זה האחרון תכנן להעביר את הזכויות במגרש אל הנתבע, בלא תמורה, ועל כן בשלהי חודש דצמבר 1999, פנה הנתבע אל התובע והזמין אותו להגיש הצעה לרכישת המגרש. הוא הבהיר לתובע כי הצעתו תתקבל אך ורק בכפוף לבדיקת היבטי מס שונים וכי חתימת התובע על נוסח ההסכם אינה אלא הצעה בעלמא. לנתבע לא היתה גמירת דעת להתקשר בהסכם, והוא הודיע לתובע ביום 13.1.2000 כי ההסכם לא ייחתם. התובע יכול היה לקנות מגרשים אחרים באזור ועל כן יכול היה להקטין את נזקיו.

3.         השאלות הטעונות הכרעה הן האם נקשר חוזה מכר מחייב לכל דבר וענין בין התובע לנתבע למרות אי חתימתו של הנתבע עליו, האם נהג הנתבע בחוסר תום לב כלפי התובע, ואם כן, האם התובע זכאי לסעדים המבוקשים על ידיו.

העובדות

4.         מעדותו של התובע עולה כי בתחילה נפגש בקשר למגרש עם עיראקי, במחצית שנת 1999. נערכו מספר פגישות בינו לבין עיראקי אך זה סירב למכור את המגרש במחיר שהציע התובע, שהיה נמוך מדי לטעמו (ע' 11 לפרוטוקול). באחת מהפגישות נכח הנתבע. עיראקי הודיע לתובע כי מכאן ואילך ינהל מטעמו הנתבע את המשא ומתן למכירת המגרש, וכי לנתבע יש ייפוי כח  מטעמו של עיראקי, המאפשר לו לחתום על חוזה מכר בשמו של עיראקי (ע' 12 לפרוטוקול).  התובע מאשר כי ההתרחשות המהווה בסיס לתביעה החלה רק ביום 29.12.1999, עת זומן לפגישה במשרדו של עו"ד אביהו הראל, שייצג את הנתבע, כדי לחתום על חוזה מכר לפיו ימכור הנתבע לתובע את הזכויות במגרש תמורת 170,000 דולר. הנתבע התנה את ביצוע העיסקה בכך שהתובע יגיע בתוך מספר שעות למשרדו של עו"ד הראל. הטעם לחפזון היה שביום 1.1.2000 עמד להכנס לתוקפו חיוב במס מכירה על מכירת מקרקעין, ועל כן ביקש הנתבע כי החוזה ייחתם לפני כניסת החיוב לתוקף. התובע התייצב במשרדו של עו"ד הראל. אז התברר לו כי הנתבע זימן רוכשים נוספים, שביקשו לרכוש מגרשים אחרים של עיראקי. התובע הופתע לגלות כי בעלת הזכויות במגרש לפי נוסח החוזה היא ציונה, וכי לפי החוזה, הזכויות במגרש הועברו אליה ללא תמורה על ידי עיראקי. התובע היה מוכן לחתום על החוזה מייד, אך הנתבע ועו"ד הראל אמרו לו שכרגע לא ניתן לסיים את העיסקה שכן אין בידי עו"ד הראל יפוי כח חתום מטעמה של ציונה. התובע הופתע עד מאוד, שכן עד לאותו מועד הוצג בפניו מצג לפיו הנתבע ועו"ד הראל מייצגים את בעלי הזכויות במגרש. הנתבע, שביקש להשלים את העיסקה, סיכם עם התובע כי זה יחתום על החוזה לאלתר ויפקיד בידיו הנאמנות של עו"ד הראל שיק ע"ס 10,000 דולר, שיועבר לידי הנתבע לאחר שציונה תחתום על ההסכם. הנתבע מצידו הבטיח לתובע כי ציונה תחתום על החוזה בתוך מספר ימים, ולחלופין, תייפה את כוחו של עו"ד הראל לעשות כן בשמה.

5.         הנתבע גורס כי מעולם לא ניהל משא ומתן עם התובע. לדבריו, שקל עיראקי להעביר אליו את הזכויות במגרש ללא תמורה. הואיל וביום 1.1.2000 עמד להכנס לתוקף החיוב במס מכירה על עסקאות מקרקעין, והואיל והנתבע זכר כי התובע ביקש לרכוש את המגרש מעיראקי, הוא אכן התקשר מיוזמתו לתובע והציע לו להגיש הצעה לרכישת המגרש. לטענתו, הובהר לתובע כי חתימתו על החוזה מהווה הצעה בלבד, וכי הצעה זו תתקבל אך ורק בכפוף לתנאים שונים הקשורים בין היתר להיבטי מס (שטיבם לא פורט). אי חתימתו של הנתבע על החוזה מעידה לדבריו על אי קיומה של גמירת דעת מצידו להתקשר בחוזה. ביום 13.1.2000 הוא הודיע לתובע במכתב על אי קבלת הצעתו. וזהו נוסח המכתב:

" כפי שאמרתי לך מעולם לא נחתם ההסכם ע"י הגב' גן בשל סיבות משפחתיות שונות. יחד עם זאת, הצעתך לרכישת המגרש עודנה קיימת ותעמוד בעינה עד ליום ה- 27.01.2000 ובמהלך תקופה זו לא ימכר המגרש לשום צד ג' כלשהוא.

מובן מאליו כי מסמך זה מאריך את תוקף הצעתך המקורית לכל דבר וענין לרבות אי הפקדת הצ'ק שנתת לבטחון.

בכל תקופה זו תהיה רשאי לחזור מהצעתך ללא כל טענה ותביעה נגדך."

לדברי הנתבע, התובע קיבל הודעה זו ופעל בהתאם, ועל כן הגיש הצעה לרכישת מגרש אחר, הוא מגרש 15, המצוי אף הוא בבעלות משפחת הנתבע. מאוחר יותר חזר בו התובע מהצעתו הנוספת, כעולה ממכתבו לעו"ד שמואל אפל מיום 5.2.2000.

הנתבע מציין כי בסופו של דבר לא  הועבר המגרש על שמו, אך אין הוא מפרט את הסיבות לכך.

6.         הנתבע ייצג את עצמו במהלך רוב המשפט, בכשרון רב, ואף חקר בעצמו את עדי התובע. לאחר מכן נחקר הנתבע על תצהירו. התרשמתי כי הנתבע הוא אדם מתוחכם, רהוט ומהוקצע בדיבורו ונבון מאוד. עם זאת, עדותו והתנהגותו באופן כללי הותירו עלי רושם שלילי, של אדם מניפולטיבי, ערמומי ובלתי מהימן, שפיו וליבו אינם שווים. בחקירתו התחמק הנתבע ממתן תשובות ענייניות, הקרין חוסר אמינות, התחכם בתשובותיו לשאלות ובשלב מסויים החל להרים את קולו על ב"כ התובע. כתוצאה מכך נאלצתי להעיר לנתבע על התנהגותו זו לא פעם ולא פעמיים במסגרת עדותו, והדברים משתקפים בפרוטוקול הדיון.

7.         אין לי ספק כי תיאור תוכן המפגש ביום 29.12.1999 כפי שהובא על ידי התובע, משקף את דרך התנהלות הדברים כהווייתם, מה שלא ניתן לומר על התיאור התמציתי והבלתי משכנע המופיע בתצהירו של הנתבע. אני מתרשם כי בלהיטותו הרבה לחסוך לעצמו את תשלום מס המכירה, ניסה הנתבע לרתום את העגלה לפני הסוסים, ולמרות שהזכויות במגרש כלל לא הועברו על שם אמו ציונה, הוא הציג מצג שווא רשלני בפני התובע, כאילו העיסקה אכן תיחתם בתוך ימים ספורים וכי למעשה אין כל מניעה מהותית לביצועה, כאשר הסיבה היחידה המונעת כביכול את שכלולה המיידי היא סיבה טכנית גרידא- העדר ייפוי כח מצד ציונה. התנהגותו זו של הנתבע, על גבול השרלטנות ואחיזת העיניים, נגועה  בחוסר תום לב, משום שבחפזונו כי רב לחסוך מעצמו תשלום מס מכירה, הוא התיימר לנהל משא ומתן מתקדם למכירת זכויות שכלל לא היו ברשותו. אגב כך רתם לענין את אמו ציונה, בלא ידיעתה או הרשאתה (ראה תצהירה), ולמעשה הביא לכך שהתביעה תוגש גם נגדה, קודם שנמחקה כלפיה ביום 3.3.2004. יחד עם זאת, ברי כי הנתבע היה זהיר דיו ואחראי דיו, שלא לחתום בעצמו על נוסח החוזה. אינני יכול לקבוע האם הדבר נבע מכך שלא היה ברשותו יפוי כח מאת ציונה (כפי שטען באזני התובע וכפי שטענה ציונה בתצהירה), או משום שהנתבע לא רצה לחתום על החוזה לפני שעיראקי מעביר את הזכויות על שם ציונה, או אולי מחמת שני הטעמים גם יחד.

8.         עם זאת, כבר ביום 13.1.2000 העמיד הנתבע את התובע על כך שהעיסקה לא תצא בשלב זה אל הפועל, במסגרת אותו מכתב מוזר ששיגר לתובע. המכתב תמוה על פניו, משום שיש בו סתירות פנימיות, ורב בו הנסתר על הנגלה. מהן אותן סיבות משפחתיות המונעות את ביצוע העיסקה? מדוע יש צורך להאריך את תוקף "הצעתו" של התובע? מדוע מתחייב הנתבע שלא למכור את המגרש לאחרים אם מדובר ב"הצעה" בלבד? מדוע תוקף ה"הצעה" מוארך דווקא עד למועד שנקבע במכתב? מה צריך לקרות על מנת ש"ההצעה" תקובל?

מכל מקום, הגם שלא היה במכתבו זה של הנתבע משום התנערות סופית מן העיסקה, ותוכנו תמוה על פניו, התובע יכול היה להבין היטב מתוך המכתב כי מעתה ואילך אין עוד כל וודאות כי העיסקה אכן תצא לפועל. צריך לזכור כי התובע עצמו טוען כי כבר ביום 29.12.1999 הופתע לגלות כי המגרש הוא כביכול בבעלות ציונה, וכי אין לנתבע יפוי כח מטעמה, ועל כן לא היתה זו הפעם הראשונה בה יכול היה להתרשם מאופיו ההפכפך של הנתבע. כמו כן, הנתבע הבטיח לתובע כי החוזה ייחתם בתוך מספר ימים, ועל כן, משדבר זה לא התרחש, צריך היה התובע להתעשת בתוך פרק זמן קצר ולכל המאוחר ביום 13.1.2000. בסופו של דבר, התובע אינו קוטל קנים וחסר נסיון. מדובר ביזם מקרקעין ושמאי במקצועו (ע' 19 לפרוטוקול), כך שבשלב זה כבר יכול היה וצריך היה להבין כי יש להתייחס לנתבע בבחינת כבדהו וחשדהו. יצויין כי מטעם התובע העיד בנימין גולי, שהיה בין המתעניינים ברכישת המגרש. גולי העיד כי בעקבות הפגישה "נדלקה לי מנורה אדומה" כאשר הבין שהנתבע מסתמך על העברת המגרש ללא תמורה מעיראקי, ועל כן עזב את המקום וניתק כל מגע עם הנתבע (ע' 7 לפרוטוקול). כך בדיוק צריך היה לנהוג גם התובע.

9.         בעדותו טען התובע כי הנתבע המשיך לתעתע בו עוד מספר חודשים עד אשר הבין בחודש אוגוסט 2000 משיחה שקיים עם הנתבע, כי זה מתנער כליל מן העיסקה. טענה זו נטענה באופן כללי, בלא פירוט מספיק. מכל מקום,  לנוכח העובדה שהתובע כבר עמד על קנקנו של הנתבע עוד ביום 29.12.1999, כאשר התברר לו שלנתבע ובא כוחו אין כלל יפוי כח לחתום על חוזה המכר, יש להטיל ספק בכנותה של טענה זו ככל שהיא באה לומר כי התובע המשיך להסתמך על מצגיו של הנתבע גם לאחר חודש ינואר 2000.

10.        לו היה מתברר בסופו של יום כי הזכויות במגרש אכן הועברו לנתבע או לאמו, אך משיקולים כאלה או אחרים הוא מסרב לבצע את העיסקה, היה מקום להחמיר עם הנתבע על שלא הביא את העיסקה לידי גמר, אלא שבסופו של יום, הזכויות לא הועברו לנתבע או לאימו, ועל כן העיסקה במתכונת שתכננן הנתבע, כפי שבאה לביטוי בנוסח החוזה עליו חתם התובע, לא היתה יכולה לצאת אל הפועל.  ברור גם כי הנתבע לא יכול היה לבצע את העיסקה במתכונת אחרת- בה עיראקי הוא המוכר, באמצעות הנתבע כמיופה כוחו- משום שעיראקי לא הסכים בשעתו למכור את המגרש לתובע במחיר שהוצע על ידו. לנוכח הטלת חיוב במס רכישה החל מיום 1.1.2000, המחיר שסוכם בין התובע לנתבע אף היה מן הסתם אטרקטיבי פחות מבחינתו של עיראקי.

11.        סיכומו של דבר, הנתבע אכן נהג בחוסר תום לב כלפי התובע, אך התקופה בה מדובר היא תקופה קצרה יחסית, בת שבועיים ימים בלבד, החל מיום 29.12.1999 וכלה בהודעה מיום 13.1.2000. גם אין המדובר בחוסר תום לב קיצוני, שכן אני סבור שהנתבע התכוון באמת ובתמים למכור את המגרש לתובע, אך תקוותו זו נכזבה משום שהזכויות במגרש לא הועברו אליו בסופו של יום, בנסיבות שלא נתבררו.

12.        התובע טוען בסיכומיו כי הנתבע חרג מהרשאה, ועל כן לפי הוראת ס' 9 לחוק השליחות, תשכ"ה- 1965, רשאי התובע לראות את הנתבע כבעל דברו. דא עקא, טענה זו מהווה הרחבת חזית ולכן אין להיזקק לה. מכל מקום, לגופה של טענה, הנתבע היה זהיר דיו שלא לחתום על נוסח החוזה, ועל כן, הגם שפעל ככל הנראה בלא הרשאה, לא ניתן לקבוע כי נכרת חוזה מחייב בינו לבין התובע, בשים לב לכך שמדובר בחוזה במקרקעין. בענין של המנעות מחתימה על חוזה מכר במקרקעין, נקבע בע"א 2071/99 פנטי אלישע נ' יצהרי שריה תק-על 2001(3), 929 ,עמ' 932:

"בשנת 1975 נערך, כאמור, זכרון דברים, בו נכתב כי אלישע, המנוח יוסף וקלמן מכרו דונם אחד מתוך שנים עשר דונם במקרקעי קריית נורדאו, לשריה. ואולם, על זכרון הדברים חתומים המנוח יוסף, קלמן ושריה. המקום השמור לחתימתו של אלישע - נותר ריק. אלישע סירב לחתום על זכרון הדברים, והתכחש לעסקה. בית המשפט קמא ביקש להשלים את החסר על ידי מתן נפקות להתנהגותו המוקדמת של אלישע, שהתבטאה, בין היתר, בעריכת התשריט ובסיור בחלקה בלוויית שריה. דא עקא, שכאשר נצטרפו הכתב והמסויימות, שוב לא היתה גמירות דעת מצדו של אלישע. התנהגות הצדדים בעת עריכת זכרון הדברים ותוכן ההסכם, מעידים על היעדר גמירות דעת מצדו. גם בהלכה, לפיה היעדר חתימה אינו שולל, מניה וביה, קיומו של חוזה, אין כדי לסייע לשריה, במקרה זה, הואיל ובענייננו ברור כי היעדר החתימה מורה גם על היעדר הסכמה. בנסיבות אלה, אין לומר כי זכרון הדברים מחייב את אלישע, אף אם במועד מוקדם יותר היה נכון להסכים לביצוע העסקה."

הסעדים המבוקשים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ