אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9044/94

פסק-דין בתיק א 9044/94

תאריך פרסום : 07/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
9044-94
09/05/2006
בפני השופט:
אריקה פריאל

- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוח ברמי משה ז"ל
2. ברמי שולה
3. ברמי שמואל

עו"ד סולומון-ליפשיץ ושות'
הנתבע:
1. פרגו'ן אשר
2. שטרית גבי
3. יוסף דניאל
4. אינטר אלקטריק בע"מ
5. קרופיק טוביה
6. תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית

עו"ד מועלם
עו"ד מרצקי
עו"ד חיות
עו"ד פינגרר
פסק-דין

כללי

1.         ביום 18.5.87 אירעה תאונה בה קיפח המנוח משה ברמי ז"ל (להלן: המנוח) את חייו שעה שהתחשמל למוות במהלך עבודתו. בתובענה דנן, אשר הוגשה ביום האחרון לפני שהתיישנה, תובעים הוריי המנוח את נזקיהם כתלויים ולחלופין בשם עזבונו.

2.         עם שינוי "הלכת גבריאל" (ע"א 295/81 עזבון המנוח גבריאל ז"ל נ' גבריאל, פ"ד לו (4) 533) הותר תיקון כתב התביעה על ידי הוספת סעד בגין "השנים האבודות" (ראה "הלכת  אטינגר" - ע"א 140/00 עזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בע"מ, פ"ד נח (4) 486) הנוהגת כיום.

3.         הנתבעים בהליך דנן התנגדו לתיקון כתב התביעה ברם מאז הלכת אטינגר באה על סיומה גם מחלוקת זו בין הפוסקים וכיום מוסכם כי יש להתיר תיקון כתבי טענות כך שהלכה זו תחול גם על הליכים התלויים ועומדים. כמו-כן עם מתן פסק דין בע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, טרם פורסם, התבהר הערפל גם בסוגיית דרך הערכת הפיצוי של עזבון בגין השנים האבודות.

4.         מלבד תביעתם כתלויים של המנוח או יורשיו, הגישו הוריו תובענה בגין הנזק שנגרם להם בעטייה של התאונה בהסתמך על הלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה ואח' נ' עזבון המנוח דהאן ז"ל, פ"ד מד(3), 397).

5.         כתב התביעה הוגש נגד בעל המקרקעין ומזמין העבודה וכן נגד מי ששימש כמפקח מטעמו על ביצוע עבודות שיפוץ המקרקעין, נגד הקבלן שהוזמן על ידו לבצע שיפוצים, נגד מעבידו של המנוח שהיה קבלן משנה של קבלן השיפוצים, נגד קבלן לעבודות חשמל שהתקין מערכת חשמל חדשה ונגד מי ששימש כמנהל עבודה מטעמו באתר. מעבידו של המנוח שלח הודעה לצד שלישי נגד מדינת ישראל בשם בית חולים פוריה, שם נחשפו הוריי המנוח למסכת פני בנם המת. בדרך אכזרית זו וללא הכנה מראש התבשרו לראשונה על מותו.

בעלי הדין

6.         תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (הנתבעת מס' 6, להלן: תנובה), תכננה להקים חנות לממכר תוצרתה בעיר טבריה. היא רכשה אפוא זכויות בנכס מקרקעין המצוי בשכונת קריית משה בטבריה (להלן: החנות) והיה צורך לשפצו כדי להתאימו לצרכיה.

7.         תנובה התקשרה עם קבלן השיפוצים "שטרית את לנקרי בנייה ושיפוצים בע"מ", שהנתבע 2 היה מנהלה (להלן: שטרית) אשר נטל על עצמו לבצע את עיקר עבודות השיפוץ, וכן עם קבלנים אחרים, ביניהם קבלן להתקנת מערכות אזעקה (אשר אינו בעל דין בהליך דנן) וקבלן לביצוע עבודות חשמל, הנתבעת 4, שהנתבע 3 שימש כמנהל עבודה בה (להלן: קבלן החשמל ויוסף בהתאמה). הנתבע 5 (להלן: קרופיק) היה מרכז עבודה ומפקח מטעם תנובה באתרים שונים, בהם החנות. שטרית התקשר עם הנתבע 1, קבלן לביצוע עבודות ליטוש (להלן: פרג'ון), כקבלן משנה מטעמו. המנוח היה עובדו של פרג'ון.

8.         התובע 1 הנו עזבון המנוח, התובע באמצעות הוריו ויורשיו על פי דין. המנוח נולד בשנת 1965, כך שהיה צעיר בן 22 במותו, ועד לאירוע המצער הועסק מפעם לפעם על ידי פרג'ון כפועל בעבודות ליטוש. התובעים 2 ו-3 הנם הורי המנוח, אשר היו אותה עת נתמכי סעד. אמו, התובעת 2, ילידת 1944, מעולם לא עבדה מחוץ למשק ביתה. אביו, התובע 3, יליד 1931, נכה, התפרנס גם מהובלות מזדמנות שביצע באמצעות טנדר שהיה בבעלותו.

9.         מדינת ישראל, אשר צורפה כצד שלישי על ידי פרג'ון, הנה האחראית על בית חולים "פוריה" בטבריה (להלן: בית החולים), אליו הובהל המנוח לאחר התאונה ושם נקבע מותו.

10.        לאחר חקירת פרג'ון (שגם הורשע בדינו בגין גרימת מותו של המנוח ברשלנות) הושגה הסכמה דיונית לפיה תוכרע סוגיית האחריות על סמך חומר הראיות המצוי בתיק והכולל את ההודעות שנגבו על ידי משטרת ישראל מהמעורבים באירוע הטרגי בו קיפח המנוח את חייו, תצהירי עדות ראשית שהוכנו לצורך ההליך דנן ודוח מפקח עבודה מטעם משרד העבודה והרווחה.

טענת בטלות ההליכים

11.     כאמור, הוגש כתב התביעה ביום האחרון לפני התיישנות התובענה. בצדק לא העלה איש מהנתבעים בכתב ההגנה טענת התיישנות. טענה זו הועלתה לראשונה בשנת 2004 על ידי בא כח שטרית בסמוך לאחר הכרזת הוריי המנוח כיורשיו על פי דין במסווה של טענת בטלות ההליכים מחמת פעולה ללא הרשאה מצד יורשי המנוח.

12.        היות שצו הירושה ניתן למעלה משבע שנים לאחר מועד קרות התאונה טען בא כח שטרית, ועל כך חזר בסיכומי טענותיו, כי דין התובענה להדחות מהטעם שבעת הגשת התובענה פעלו הוריי המנוח ללא הרשאה לפעול בשם העזבון שכן לדבריו ".. צו הירושה הוצא לאחר תום תקופת ההתיישנות ואין בו כדי לרפא את הפגם של העדר ייפוי הכוח אשר היה נדרש לתובעים כדי לתבוע מלכתחילה". מכיוון שכך, חלה הוראת סעיף 6(ב) ל חוק השליחות, התשכ"ה-1965, והוא, שטרית , ".. מממש את זכותו לחזור בו מן ההליכים אשר נטל בהם חלק עד פה וכי הנו רואה בהם בטלים ומבוטלים".

13.        טענה זו מוטב היה לולא נטענה. הוראות הדין הרלוונטיות לענייננו מצויות ב חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה) , ובין היתר סעיפים 1, 66(א) ו-69. סעיף 1 לחוק הירושה קובע את הכלל לפיו " במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" ובהתאם לסעיף 69 " צו הירושה יצהיר על שמות היורשים". סעיף 66(א) לחוק הירושה מכיל הוראה מפורשת בדבר זכות היורשים להגיש תובענה בשם העזבון, וכך הוא קובע:

                 "הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו קיום צוואה (להלן - צו קיום). ואולם העדר צו ירושה לא מעיד  על העדר הרשאה או חריגה מהרשאה להגיש תובענה בשם העזבון".

14.        הנה כי כן, צו הירושה הנו בעל ערך הצהרתי גרידא והעדרו אינו מעיד על כי היורשים, ובמקרה דנן הוריי המנוח, נטולי הרשאה להגיש תובענה בשם העזבון. טענת בטלות ההליכים נדחית אפוא בזאת.

15.        למותר לציין כי טענה זו כוחה יפה בנוגע לנזקי העזבון בלבד ואין כוחה יפה ביחס לתביעת ההורים כתלויים של המנוח ולתביעתם האישית בגין הנזק הנפשי שנגרם להם לטענתם בעטייו של האירוע שהתרחש בבית החולים, עליו ידובר בהמשך.

נסיבות אירוע התאונה

16.        במועד הרלוונטי, ומזה כארבע שנים, עבד פרג'ון כקבלן לעבודות נקיון וליטוש. בבעלותו היו שתי מכונות להברקת מרצפות ("פוליש"), אשר תוארו בדוח מפקח עבודה מטעם משרד העבודה והרווחה שחקר את נסיבות אירוע התאונה, לפי צבען: "המכונה צהובה" ו"המכונה האדומה" וכך גם תהא ההתייחסות בהמשך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ