אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 89531/00

פסק-דין בתיק א 89531/00

תאריך פרסום : 24/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
89531-00
06/02/2005
בפני השופט:
יחזקאל הראל

- נגד -
התובע:
ראובן מסלטון
עו"ד י. זאגא
הנתבע:
1. וזנה אסתר
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד א. קרינסקי
פסק-דין

מבוא

1.         התובע, שרברב עצמאי במקצועו, יליד 10.1.30 (להלן: "התובע") נפגע ביום 24.2.00 ב"תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות והצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק.

            שיעור הנכות

3.         התובע נפגע בתאונה עת חצה את הכביש כהולך רגל. ממקום התאונה הועבר התובע לחדר מיון בבית החולים "איכילוב". לאחר בדיקה וטיפול ראשוני הועבר התובע להמשך אשפוז במחלקה הנוירוכירורגית  בה אושפז עד ליום 1.3.00 מועד בו שוחרר עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי.

במהלך האשפוז אובחנו אצל התובע חבלות בקרקפת ובפנים וכן פגיעות בגפיים.

4.         ביום 6.6.01 נבדק התובע על ידי ד"ר אהרון צ'ציק, כירורג אורטופד אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. ד"ר צ'צ'יק, בחוות דעתו מיום 7.7.01, מצא כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 5% לפי סעיף 37 5א ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה תשט"ז - 1956) (להלן "התקנות") וזאת בגין הגבלה בתנועות הצוואר, הגבלה שנגרמה, על פי קביעת המומחה, כתוצאה של הסחרחורות המלווה את תנועות הראש.

5.         ביום 26.3.02 נבדק התובע על ידי פרופ' מנחם שדה נוירולוג אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. פרופ' שדה מצא כי נגרמו לתובע " חבלת גולגולת עם אובדן הכרה קצר ואמנזיה והמטומה סובדורלית קטנה שנספגה באופן עצמוני ללא צורך בניתוח. כלומר, בחבלת גולגולת בדרגה מעט חמורה יותר מזעזוע מוח שגרתי..." .

            פרופ' שדה קבע כי נותרה לתובע נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 5% לפי סעיף 34ב' (מותאם) לתקנות וזאת בגין כאבי ראש תכופים שלא השתפרו למרות הזמן שחלף מאז התאונה. פרופ' שדה הוסיף וציין, לבקשת בית המשפט, כי אין חפיפה בין הנכות שנקבעה על ידיו לבין הנכות שנקבעה ע"י ד"ר צ'צ'יק.

6.         לבקשת הנתבעות הורה בית המשפט, (כב' השופט עודד אל-יגון), על בדיקה חוזרת של התובע ע"י ד"ר צ'צ'יק.

            ביום 24.7.02 נבדק התובע בשנית ע"י ד"ר צ'צ'יק אשר בחוות דעתו מיום 8.2.02 מצא כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 5% בגין ע"ש צווארי לפי סעיף 37 5א לתקנות, אולם כי 3% בלבד מתוכם נגרמו בגין התאונה וכי 2% הנותרים נגרמו עקב שינויים ניוונים קודמים.

            לסיכום, בגין התאונה נותרה לתובע נכות רפואית בשיעור של 7.85% לצמיתות.

            הנכות התפקודית

7.         המונח "נכות תפקודית" הוא ביטוי למוגבלות או הפרעה בתפקוד של מי שנפגע גופנית, וזו יכול שתהא זהה או שונה מן הנכות הרפואית, כאשר הכוונה היא למידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בדרך כלל. דהיינו מידת הפגיעה בכושר התפקוד בתחומי החיים השונים (ר' ע"א 432/80 שושן נ' אוטוקרס,   פ"ד לז (1) 178, 185 וכן ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ"ד נב (3) 792). 

אחוזי הנכות אינם מצביעים בהכרח על אבדן מקביל של הכושר לבצע עבודה, הכל תלוי בטיב העבוה והפגיעה. מכאן, שהנכות כשלעצמה אינה מהווה תמיד הוכחה של הנזק אלא אם כן מצטרפת אליה הוכחה, כי המום ביכולתו של הנפגע כרוך בהפסד השתכרות, או שיש סכנה כי יגרם לו בעתיד הפסד כזה.

נסיבותיו האישיות של הנפגע יש להן חשיבות רבה באשר לשאלה אם נכותו הפיזיולוגית טומנת בחובה גם הגבלה תפקודית בכושרו להשתכר ושיעורה.

ראוי להדגיש, כי קביעת שיעור הנכות התפקודית אינה מהווה סוף פסוק בנוגע לשאלת כושר השתכרותו של התובע, ייתכן שגריעת כושר ההשתכרות עולה או נופלת משיעור המגבלה התפקודית, בשים לב למקצועו וליתר נתוניו של התובע, בזיקה לעיסוקו, לעבודתו ולמצבו הרפואי בכללותו ללא קשר לתאונה. ודוק בפרשת גירוגיסיאן (ע"א 3049/93 כמצויין לעיל). באין ראיות להעיד אחרת אמורה הנכות התפקודית לשקף את הגריעה מכושר ההשתכרות (ע"א 722/86 יונס נ. המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ"ד מג 875,  878).

8.      מצאתי, כי הנכויות שנקבעו ע"י המומחים הרפואיים, על אף שיעורן הנמוך יחסית, הינן נכויות בעלות השפעה תפקודית וזאת נוכח מקצועו של התובע, גילו ומהותן של הנכויות.

סביר בעיני כי התובע היה מוגבל, באופן משמעותי יחסית במהלך שנת 2000, וכי מגבלה זו הלכה והצטמצמה בהמשך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ