אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 878/98

פסק-דין בתיק א 878/98

תאריך פרסום : 20/08/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
878-98
28/04/2008
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
1. חבוס מאג'ד
2. חבוס פרחאן
3. חבוס סלמאן
4. חבוס גסאן
5. חבוס ס'איר

עו"ד עבדאללה
הנתבע:
1. שמס חוסין
2. אבו סאלח אסעד

עו"ד באבא מאזן
פסק-דין

1.         תובענה זו נסובה אודות הזכויות בקרקע לא מוסדרת המשתרעת על שטח של  כ- 37,876 מ"ר, הנמצאת במקום הידוע בשם " אל רקאריק", מאדמות הכפר בוקעתא ברמת הגולן (להלן: "המקרקעין" ו/או "החלקה"), ואשר גבולותיה תוארו במפה מצבית שצורפה לכתב התביעה.

            בתביעה זו עותרים התובעים, יורשיו של המנוח ג'בר חמד חבוס (להלן: "ג'בר חבוס" ו/ או "המנוח"), על פי צו קיום צוואה, ליתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיהם במקרקעין, לביטול פסק דין שניתן לטובת חוסין יוסף שמס, נתבע 1 (להלן: "חוסין שמס" או "נתבע מס' 1"), בת.א. 760/98 (מחוזי נצרת), חוסין יוסף שמס נ. אסעד כנג' אבו סאלח  (להלן: "ת.א. 760/98"), לאסור על כניסת הנתבעים או מי מטעמם למקרקעין או לחלק מהם וכן לאסור על הנתבעים או מי מטעמם למכור ו/או להחכיר ו/או להשכיר ו/או להעביר ו/או לעשות כל מעשה לגביהם.

2.         עילת התביעה :

            בכתב התביעה, מבקשים התובעים לקבוע כי הם הבעלים והמחזיקים במקרקעין, אותם ירשו מאת המנוח - אביהם של התובעים 1,2,3, וסבם של התובעים 4,5, ג'בר חבוס . התובעים מציינים, כי מאז ומעולם נהגו במקרקעין מנהג בעלים וכי למעט מחלוקת בנוגע לבעלות בחלקים מן המקרקעין, שהייתה בעבר בינם לבין האדונים סלמאן חמוד שמס ואיסמעיל אלקיש (להלן: "סלמאן שמס" ו"איסמעיל אלקיש") ונפתרה עוד בשנת 1979 על ידי ועדת מכובדים, לא נתעוררה מעולם כל מחלוקת בנוגע לבעלותם בקרקע.

            התובעים טוענים, כי משנת 1996 החל אסעד כנג' אבו סאלח, נתבע 2 (להלן: "אבו סאלח" או "נתבע מס' 2"), לטעון לזכויות בחלקה, ושוב התכנסה ועדת מכובדים שהכריעה לטובת התובעים. לטענתם, אבו סאלח התעלם מהכרעה זו ומכר את זכויותיו הנטענות במקרקעין לחוסין יוסף שמס. משהחל נתבע מס' 1 לנסות ולממש את זכויותיו במקרקעין, הגישו התובעים שתי תלונות במשטרה, אשר נסגרו בשלב מאוחר יותר, בשל העדר ראיות. עוד התברר לתובעים, כי חוסין יוסף שמס תבע את אבו סאלח בבית משפט זה, (ת.א. 760/98), וזכה בפסק דין הצהרתי שניתן בהעדר הגנה, הקובע כי הוא הבעלים של המקרקעין נשוא המחלוקת דנן. ניסיונות התובעים להביא לביטולו של פסק הדין כשלו ועל כן, בין היתר, הגישו את התביעה דנן.

ביום 16/12/98 הסיגו הנתבעים את גבולות החלקה, נתבע מס' 1 הרס גדר שהייתה קיימת מספר שנים בחלקה וגרם נזק לתובעים, וגם על כך הוגשה תלונה במשטרה.

3.         נתבע מס' 1 טען בכתב הגנתו, כי הוא הבעלים של המקרקעין, הן מכוחו של הסכם המכר מיום 20/08/98, לפיו רכש את הזכויות במקרקעין מאת אבו סאלח, והן מכוחו של פסק הדין שניתן בת.א. 760/98. הנתבע מס' 1 טוען, כי הבעלים הקודמים של הקרקע אינם התובעים, אלא משפחתו של אבו סאלח. עוד הוא מציין, כי פנייתו לסעד הצהרתי במסגרת ת.א. 760/98 נעשתה בשל איומיו של אבו סאלח למכור את המקרקעין לאחר, באם לא יעביר לידיו את מלוא התמורה עבורם. עוד טען הנתבע, כי ההסכם נערך כשנה לפני העלאתו על הכתב, ורק ביום 20/08/98 נערך ההסכם שבכתב. ההסכם נערך בהסתמך על נסח מקורי המתייחס למקרקעין, בעוד התובעים, לטענתו, מסתמכים על קושאן, שאין לו כל רלבנטיות למקרקעין הנדונים. לטענת הנתבע מס' 1 הוא פנה ישירות לאבו סאלח, מכיוון שידע כי המקרקעין שייכים ליורשיו של המנוח אסעד כנג'.

4.         נתבע מס' 2 טען בכתב ההגנה, כי הוא ומשפחתו הינם הבעלים היחידים של המקרקעין נשוא התובענה. הנתבע לא שלל את האפשרות שהתובעים הינם בעלי זכויות בחלק קטן מתוך המקרקעין, לכל היותר, 2-3 דונמים, מכוח ירושתו של המנוח ג'בר חבוס. התובעים, לטענתו, מעולם לא החזיקו ולא עיבדו את המקרקעין, למעט אותו שטח מצומצם אשר תואר במפה מצבית שצורפה לכתב ההגנה.

כנגד נספחים ד' ו- ה' לכתב התביעה, אשר צורפו בתמיכה לטענת התובעים כי ועדת סולחה שדנה בסכסוך בינם ובין שכניהם הביאה אותם להסכמה המפורטת במסמכים אלו, טען נתבע מס' 2, כי הם אינם רלוונטיים למקרקעין נשוא הדיון.

עוד טוען הנתבע מס' 2 כי הקושאן המתייחס לבעלותו של אסמאעיל אלקיש, עליו מסתמכים התובעים,  נוגע לשטח המכונה " ג'ובת עודי", ולא למקרקעין   נשוא הדיון.

נתבע מס' 2 אישר כי ועדת מכובדים בראשות שייך פארס שמס ואחמד שמס, התכנסה כדי לדון בסכסוך, אך לטענתו, היא פסקה כי המקרקעין עליהם נסובה המריבה שייכים למשפחתו.

עמדתו של הנתבע מס' 2 כי משפחתו הינה בעלת הזכויות במקרקעין נסמכת על קושאן או סנד תמליק, משנת 1938 על שם סבו, אסעד כנג', שהוא אבי אביו - פואד.

5.         במצב דברים זה, טוענים הנתבעים, כי נתבע מס' 1 הוא הבעלים החוקי של המקרקעין, מאחר וזכויותיו של נתבע מס' 2 נמכרו לו בהסכם מיום 20/08/98, ונוכח פסק הדין בת.א. 760/98, ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדם.

6.         המסגרת הנורמטיבית :

            עניין לנו במקרקעין שאינם מוסדרים.

            ב ע"א 87/50, דוד ליבמן נ. ברטה ליפשיץ, (פ"ד ו', 57, 91-92), דן בית המשפט העליון בהרחבה בשיטות רישום המקרקעין השונות. עיקר הדברים הובאו בפסק דינו של כב' השופט א. חלימה בע"א 126/83 - שיך סעד אלדין אלעלמי נ' הינד נג'ם אל-חטיב, (פ"ד מ  (1), 397 ,עמ' 404-405), ויובאו להלן כלשונם:

"על מהותה של שיטת הרישום העותמנית הרחיב בית-משפט זה את הדיבור בע"א 87/50 (ליבמן נ' ליפשיץ, פ"ד ו 59.). בעמ' 91 מול אות השוליים א הבחין בית-משפט זה בין שתי שיטות רישום : סוג אחד, הידוע בשם רישום שטרות deed registration , הוא הסוג שלגביו מחייב החוק אך את רישומן של העיסקאות, שלפיהן מוכרים וקונים בני אדם זכויות ואינטרסים במקרקעין. הסוג השני, הידוע בשם רישום זכויות במקרקעין title registration מאפיין שיטת רישום מושלמת יותר.

בתהותו על מהותה של שיטת הרישום העותמני אמר בית-משפט זה בע"א 87/50 , בעמ' 91 מול אות השוליים ה :

"השלטון העותומני התיימר להנהיג בארץ-ישראל שיטת רישום מהסוג השני, - דהיינו, הטומנת בחובה גם רישום שטרות (או עסקות), גם רישום זכויות (עיין בגודבי ודוכן, עמ' 271), ולכאורה היה זה הגיוני, איפוא, כי המחוקק התורכי יורה לבתי המשפט לפסוק בזכויות בעלות על סמך ,הקושאן' והרישום שבספרי האחוזה ,ללא הוכחה נוספת', באופן שתביעת זכות שיסודה במסמכים בלתי רשמיים לא תוכל לעמוד נגד הוכחה מהמין הרשמי הנ"ל (סעיף 3 לחוק העותומני הזמני משנת 1913) 1331) הדן בזכות להעביר נכסים דלא ניידי ; ערעור אזרחי 233/37 (עמ' 141 ,138)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ