אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 85719/97

פסק-דין בתיק א 85719/97

תאריך פרסום : 25/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
85719-97
28/03/2005
בפני השופט:
אגי זהבה

- נגד -
התובע:
1. שדה חנה
2. שדה אורי

עו"ד בורסי ואח'
הנתבע:
ארמונות חן קבלני בנין בע"מ
עו"ד שרון מאירי
פסק-דין
  1. זוהי תביעה כספית על סך 210,617 ש"ח ש"ח שהגישו התובעים נגד חברה קבלנית ממנה רכשו דירה בת חמישה חדרים ברח' גלוסקין 23 בראשון לציון, בגין הפרות הסכם הרכישה שבאו לידי ביטוי באיחור במסירת הדירה כשהיא ראויה למגורים וכל מתקניה פועלים, בביטול חלק משטחי הגינה והפיכתם לחניה נוספת באופן שמקום החניה של התובעים שונה לרעה באופן המקשה על השימוש בה וגורם לירידת ערכה של הדירה, ובגין לקויים ופגמים שנתגלו בדירה.

התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעתו של אינג' יאסו דניאל, אשר העריך את הליקויים בדירת התובעים, לרבות אותם ליקויים שאינם ניתנים לתיקון וכן את ירידת הערך של הדירה בסכום כולל של 149,828 ש"ח.

2.       הנתבעת כפרה בטענות התובעים, לרבות בטענותיהם בדבר ליקויים ופגמים בדירה ובסביבתה הגורמים לירידת ערכה. הנתבעת הסתמכה על חוות דעתו של המהנדס אלי תומר שהעריך את התיקונים שיש לבצע בדירת התובעים בסכום של 1,600 ש"ח בלבד.

3.   הנתבעת מצידה הגישה הודעת צד ג' נגד מעליות טל מקבוצת אלקטרה (ישראל) בע"מ, לאור טענות התובעים כי במועד קבלת החזקה  בדירה המעלית טרם הופעלה, וכי האיחור בהפעלתה מנע מהם שימוש סביר בדירה, בהתחשב בכך שדירתם ממוקמת בקומה הרביעית.

4.   לאור הפער בין עמדות המומחים מטעם הצדדים, מונה המהנדס צבי רון כמומחה מטעם בית המשפט, לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "המומחה"). המומחה העריך את שווי התיקונים שיש לבצע בדירת התובעים בסכום של 7,260 ש"ח ואת ירידת הערך בסכום של 2,600 $.

5.   לאחר קבלת חוות דעת המומחה, הצעתי לצדדים כי ינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. התובעים הסכימו להצעה, אך ב"כ הנתבעת סרב לה, ועל כן היה צורך לשמוע חקירות ממושכות של העדים ושל המומחים, ומתן פסק הדין התעכב שלא לצורך. לאחר שמיעת חלק מן הראיות, הועלתה שוב הצעת פשרה על ידי בית המשפט, שהפעם טורפדה על ידי ב"כ הצד השלישי, אשר סרב תחילה לשלם את סכום ההשתתפות הזניח שהוטל עליו במסגרת הסדר הפשרה, וסירוב ב"כ הנתבעת לסיים את ההליך כלפי התובעים ולהמשיך ולהתדיין עם צד ג' במסגרת הליכי צד ג'. כבר בנקודה זו עלי לציין, כי ב"כ התובעים גילו לאורך כל הדרך נכונות רבה להגיע להסדר עם הנתבעת, וההסדר כאמור לא צלח שלא בעטיים, ועל כך יבוא ביטוי בהוצאות המשפט.

6.   אין חולק, כי ביום 25.7.95 חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירה מן הנתבעת (ת/1) (להלן - "ההסכם"), לפיו התחייבה הנתבעת לבנות את הדירה ולמוסרה לתובעים בהתאם לתנאי ההסכם ונספחיו. על פי סעיף 3(ב)1 להסכם, מועד המסירה הצפוי של הדירה נקבע ליום 30.8.96, כאשר הנתבעת התחייבה כי החזקה בדירה תימסר לאחר השלמת הבנייה, כשהדירה ראויה למגורים, אף ללא גמר עבודות פיתוח החצר. עוד נקבע בסעיף 5 להסכם, כי מועד המסירה הצפוי עלול להדחות בשל "נסיבות מוצדקות" שתוארו בהסכם, וכל איחור במסירה של עד 90 יום, לא יהווה הפרת התחייבות כלשהי מצד הנתבעת ולא יזכה את התובעים בפיצוי כלשהו. רק במקרה של איחור במסירה שמעבר ל-90 יום, יהיו התובעים זכאים לפיצוי בגובה 700 $ לכל חודש מתקופת הפיגור.

7.   הנתבעת גם לא חלקה על כך כי רק ביום 3.1.97 נקראו התובעים למשרדי הנתבעת, ונתבקשו לשלם את יתרת מחיר הדירה ולקבל את החזקה בה. באותה עת, הבניין טרם חובר לחשמל והמעלית בבניין טרם פעלה. התובעים שלמו את יתרת חובם וקבלו את החזקה בדירה.

8.   איחור במסירת הדירה

טוענים התובעים, כי הנתבעת אחרה במסירת החזקה בדירה לתקופה של למעלה מ-90 יום, ועל כן הם זכאים לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם בסך 700 $ לכל חודש מחודשי הפיגור. שני נושאים עומדים במחלוקת בין התובעים והנתבעת לעניין זה: האחד - האם זכאים התובעים לפיצוי המוסכם גם בגין 90 ימי הפיגור הראשונים, ועד מתי מגיע הפיצוי, האם לטענת התובעים עד ליום 11.3.97, המועד בו הופעלה המעלית או למועד מוקדם יותר.

9.   כאמור, הנתבעת קבעה בהסכם את מועד המסירה הצפוי ליום 30.8.96, אך בהמשך בסעיף 5ד' להסכם, נטלה לעצמה תקופת חסד נוספת של 90 יום, אותם יכלה לנצל לאיחור מועד המסירה הצפוי, מבלי שהדבר ייחשב כהפרת התחייבות מצידה לעניין מועד מסירת הדירה. וכך נקבע בסעיף 5ד' להסכם:

" מוסכם ומותנה במפורש בין הצדדים כי:

בכל מקרה שתקופת הבניה תוארך ו/או ידחה מועד ו/או מועד המסירה הצפוי ו/או מועד גמר עבודות פיתוח החצר - בנסיבות מצדיקות כאמור לעיל, ולמשך תקופת הארכה ו/או הדחיה כאמור, וכן:

בהתחשב באמור בפסקה א' דלעיל ובאופיו המורכב של תהליך הבניה, בכל מקרה של איחור בתאריך המסירה של עד 90 יום, לעומת מועד המסירה הצפוי ואפילו בהעדר נסיבות מצדיקות או מועד זה בתוספת תקופת הארכה ו/או דחיה עקב נסיבות מצדיקות כאמור לעיל (אם תהיה) -

לא ייחשב הדבר כהפרת התחייבות כלשהי מצד החברה והחברה לא תהא חייבת והרוכש לא יהיה זכאי לתבוע ו/או לקבל מהחברה כל פיצוי ו/או שיפוי ו/או דמי נזק שהם בגין כל נזק שהוא שיגרם לרוכש עקב כך (אם בכלל) ובמיוחד לא יהיה הרוכש זכאי לתבוע או לקבל מהחברה ריבית ו/או הפרשי הצמדה ו/או פיצוי או הטבה כספית אחרת כלשהי בגין התשלומים ששולמו ע"י הרוכש לחברה על פי הסכם זה וכן לא יהא בכך משום שחרור /או עילה חוקית לשחרור הרוכש מהתחייבות ו/או ממילוי התחייבות כלשהי מהתחייבויותיו על פי הסכם זה".

10.     ההסכם קבע מנגנון פיצוי מוסכם במקרה של איחור במסירת הדירה. מנגנון זה נקבע בסעיף 5ה' כדלקמן:

            "(1) רק במקרה של איחור או פיגור על ידי החברה במסירת החזקה בדירה בפועל לרוכש- מעבר ל-90 יום הנ"ל לאחר מועד המסירה הצפוי הנ"ל או לאחר אותו מועד כפי שנדחה עפ"י נסיבות מצדיקות כאמור - לפי המאוחר שבהם, ולמשך אותה תקופת איחור או פיגור בלבד שמעבר ל-90 היום הנ"ל (להלן: "תקופת הפיגור במסירה") תהא החברה חייבת לפצות את הרוכש לפי דרישתו בפיצויים כמפורט להלן.

(2) הצדדים מסכימים מעריכים וקובעים בזה מראש את סכום הפיצויים שהחברה תהא חייבת לשלם לרוכש בגין תקופת הפיגור במסירה כנ"ל בתמורה בש"ח השווה ל-700 $ לכל חודש מתקופת הפיגור, ולגבי כל חלק מחודש - החלק היחסי מהסכום שנקבע כנ"ל (להלן : "הפיצויים המוסכמים")".

11.        טוען ב"כ התובעים כי ההוראה שבסעיף 5ד(2) להסכם, לפיו בכל מקרה, בין אם קיימות נסיבות מצדיקות לאיחור ובין אם לאו, איחור של 90 יום במועד המסירה לא ייחשבו הפרת התחייבות מצד הנתבעת, הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד, ותנאים כגון דא זכו לביקורת נוקבת של בית המשפט העליון (ראה: ע"א 449/85 היועץ המשפטי לממשלה נ' גד חברה לבניין בע"מ ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מג(1) 183,190, וכן ת"א (חיפה) 10157/92 סמדר בן דור נ' ב.ס. השקעות, תק-מח 98(3) 1677, 1685).

            אכן, קביעת מועד מסירת הדירה בחוזה נדון על ידי בית המשפט העליון, במסגרת ערעור על החלטת בית הדין לחוזים אחידים. אך שם נדון סעיף בהסכם אשר קבע מועד משוער בלבד למסירת החזקה בדירה. בית המשפט העליון העדיף נקיבת מסגרת זמן קבועה ומוגדרת מראש למסירת החזקה בדירה, אך יחד עם זאת היה ער לנוהג המושרש בענף הבניה לקבוע תקופת חסד של עד 3 חודשי איחור במסירת החזקה בדירה, ועל כן הורה לנסח את הסעיף מחדש ברוח הנוהג הקיים. כאמור, לא נקבע כי סעיף המקנה "תקופת חסד" לקבלן מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, אדרבא, בית המשפט העליון אמץ את ההסדר הקיים מכח הנוהג בענף. וכך אומר כב' השופט שמגר:

            "בסעיף זה נקבע מועד המסירה המשוער של הדירה ולטענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הוא מקפח בכך שלא נקבע בו מועד מדוייק למסירת הדירה. טענה זו אנו דוחים. הסעיף נובע מצרכים לגיטימיים של חברה קבלנית, ואין הוא נראה לנו מקפח...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ