אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 8484/01

פסק-דין בתיק א 8484/01

תאריך פרסום : 14/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
8484-01
31/08/2005
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
בנק למסחר בע"מ (בפירוק)
עו"ד גרשוני ואח'
הנתבע:
קיקושוילי מיכאל
עו"ד סקרבניק
פסק-דין

1.         לפנינו תביעת הבנק למסחר בע"מ (בפירוק) (להלן: "הבנק") נגד מיכאל קיקושוילי (להלן: "קיקושוילי"), אשר ביום 18.08.96 משך שיק על סך 37,800 ש"ח, שזמן פרעונו הוא 30.1.97, לפקודת "איצקוביץ",  (להלן: "השיק") (לצורך פסק הדין לא נייחס כל משמעות להבדל הטכני בין השם "איצקוביץ" לשם "איזקוביץ", שמופיע בתור בעלי החשבון בבנק). זאת במסגרת עסקת היסוד, המגולמת בהזמנות הסחורה (מאיזקוביץ אליעזר ובנו בע"מ) מספר 452 ו-453. בהזמנה מספר 453 מיום 18.8.96 הותנה, שתסופק הסחורה תוך 30 יום, וכי אם קיקושוילי יבטל את ההזמנה, עליו לעשות כן לפחות שבעה ימים בטרם יחלוף פרק הזמן הנ"ל בן שלושים הימים.

2.         העובדות הצריכות לעניין הן, שמעולם לא סופקה הסחורה, תמורתה נמסרהשיק לנפרע. ביום 20.8.096 הנפרע (אליעזר איצקוביץ) (להלן: "איצקוביץ")  הסב את השיק לבנק במסגרת עסקת נכיון. בתמורה הבנק זיכה את חשבונו בסך 30,045 ש"ח באותו היום. משלא סופקה הסחורה, לאחר שהבנק התובע נתן לאיצקוביץ תמורה, ובכך רכש את השיק בעסקת נכיון, נתן קיקושוילי הוראת ביטול לשיק. לכן, ביום 30.1.97 חולל השיק והבנק חייב את חשבונו של איצקוביץ בסך 37,800 ש"ח עוד באותו היום.

3.         עוד לעניין עובדות המקרה, לפי דפי החשבון הרלוונטיים, חשבונו הנ"ל של איצקוביץ (מסוג עו"ש) אצל התובע היה ביתרת חובה למן יום חילול השיק (30.1.97) ועד יום 27.5.97, כאשר יתרת החשבון הנ"ל עמדה על אפס (זאת בעקבות הפקדת שיקים בסך 339,800 ש"ח ביום 27.5.97). לבסוף ייאמר, כי לפי ההסכם בין איצקוביץ לבנק, שכותרתו "תנאי ניהול חשבון עו"ש" כל הממסרים, המופקדים בחשבונו הנ"ל של איצקוביץ, ימושכנו לטובת הבנק לכיסוי כל חוב, שיש לו כלפי הבנק. זאת, כאשר ביום 27.1.97 האובליגו של איצקוביץ כלל הלוואת מט"ח, שהיה עליו לפרוע לבנק, בסך 100,000$.

4.         משלא סופקה הסחורה על ידי איזקוביץ אליעזר ובנו בע"מ, הרי היה כשלון תמורה מלא. ואולם, במסגרת עסקת הנכיון הבנק אחז בשיק בתמורה, וחזקה, כי אחיזתו אחיזה כשורה, דהיינו בתמורה ובתום לב ביחס לשיק הנראה על-פניו תקין [סעיף 29(ב) וסעיף 28 לפקודת השטרות[נוסח חדש]]. חזקה זו לא נסתרה. בהיות הבנק אוחז כשורה היה מקום לחייב את הנתבע, מושך השיק, כלפי הבנק. ואולם, גורל התביעה תלוי בתוצאת הדיון בטענת הפרעון.

5.         ניתנה התמורה לשיק בחשבון העו"ש של איצקוביץ, לתוכו הופקד מחיר רכישתו בעסקת הנכיון. משחולל השיק, הוגדלה יתרת החובה בחשבון העו"ש הנ"ל במלוא סכום השיק ביום 30.1.97, הוא זמן פרעונו המיועד של השיק. ואולם, כל החוב, אשר נוצר בעקבות חילול השיק, נפרע, כאשר עקב ההפקדה על-ידי איצקוביץ ביום 27.5.97, כל יתרת החובה בחשבון העו"ש הנ"ל סולקה והחשבון עמד ביתרת אפס. ודוק: כל חוב שהיה מגולם בחשבון העו"ש ביום 27.5.97, לרבות החוב בגין חילול השיק, נפרע באותו היום. במילים אחרות, ביום 27.5.97 נפרע השיק על ידי איצקוביץ. אין זה מעלה ואין זה מוריד, אם בימים לאחר פרעון השיק, נוצר חוב חדש בחשבון העו"ש, כי החוב מעולם לא יכול היה לכלול את סכום השיק, שנפרע.

טען הבנק, שאף ביום 27.5.97 לא אופס החשבון, שהרי בכל מקרה היה לאיצקוביץ חוב בגין הלוואה. מוטב היה אילולא נטענה טענה זו, שהרי לא הונחה כל תשתית ראיתית לקשור בין החוב הנפרד בגין ההלוואה לבין החוב בחשבון העו"ש. למעלה מן הצורך נציין, כי אפילו נניח, שפרעון ההלוואה התבצע באמצעות חשבון העו"ש, הרי מן הרגע שעמדה יתרת חשבון העו"ש על סך אפס, ממילא לא הוכח, שנותר כל חוב עדכני בגין ההלוואה.

נכון הוא, שהנטל להוכיח פרעון השיק מוטל על הנתבע. ואולם, הנתבע עמד בנטל זה בסומכו על דפי החשבון, שהנפיק הבנק עצמו. ואם תמצי לומר, שאי-החזרת השיק לאיצקוביץ מלמדת, שלא היה בעצם איפוס החשבון ביום 27.5.97 כדי לפרוע את השיק, חוששני, שאין ללמוד מהתנהגות הבנק דבר לגבי עצם הפרעון. הרי התנהגות הבנק במקרה הנידון אינה ללא דופי, לדוגמא, כשהגיש את תביעתו זו למעלה מארבע וחצי שנים לאחר חילול השיק.

5.         מה זכות הבנק, הנסב, לתבוע את מושך השיק (קיקושוילי) לאחר שהנפרע (איצקוביץ), שהסבו לבנק, פרע אותו?  בעניין זה קבע כב' השופט ברק (כתוארו אז) ב-ע"א 345/78 בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס, פ"ד   ל"ג(1) 683:

"פרעון השיקים על-ידי הנפרע... לאוחז כשורה... אין בו כדי להפקיע את השיקים, אך הוא עשוי להוות הגנה טובה למושך... הגנה זו ניתן לבסס על יסוד שתי קונסטרוקציות משפטיות. בהתאם לקונסטרוקציה האחת, עם פרעון השיקים על-ידי הנפרע לידי אוחז כשורה, עוברת זכות החזקה ולעיתים אף הבעלות בשיקים לנפרע, הזכאי לקבלם מידי מקבל הפרעון (סעיף 51(ד) לפקודה). משלא השיב מקבל הפרעון את השטרות לפורע, נפגעת "זכות הקנין" של מקבל הפרעון בשטרות. טענה זו של פגם בזכות הקנין של האוחז משמשת הגנה טובה למושך כלפיו... זוהי הטענה הידועה כטענת ius tertii ... העובדה שהמערער במקרה שלפנינו הוא אוחז כשורה, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן הפגם האמור בזכות הקנין קפץ על המערער לאחר שנעשה אוחז כשורה. לשון אחרת: כלפי פגם זה אין המערער אוחז כשורה כלל ועיקר.

בהתאם לקונסטרוקציה השניה, למרות פרעון השיקים על-ידי הנפרע, זכאי מקבל הפרעון לתבוע את המושך... אך מכיון שמקבל הפרעון פועל כנאמנו של הנפרע, רשאי המושך להעלות כנגד האוחז את טענות ההגנה שיש לו כלפי הנפרע... במקרה שלפנינו, יוכל המשיב (מושך השיקים - ג'ט"ל) להעלות כנגד המערער את הטענה של כשלון התמורה המלא"

בענייננו אנו משהתבסס הנתבע על הקונסטרוקציה הראשונה, משקבענו, שנפרע השיק, עוברת הזכות להחזיק בו לנפרע ונפגמת זכות הקניין של התובע בשיק. טענה זו משמשת הגנה טובה לנתבע כלפי התובע.

6.         טענה נוספת בפי התובע והיא, שהשיק משמש גם בטוחה (מסוג משכון) לכל חוב של הנפרע (איצקוביץ) לבנק. לפי הטענה, היות ולאיצקוביץ חוב ההלוואה, שעודנו חייב לבנק, הבנק זכאי לממש את השיק כמשכון. פשיטא, כי אין הבנק זכאי לכפל פרעון של השיק, פעם באמצעות איפוס חשבון העו"ש ופעם באמצעות מימוש המשכון, שהוא אותו השיק. אם בעבר היינו רואים בזאת תנאי מכללא להסכם המשכון, הרי היום חובת תום הלב במימוש זכויות מונעת מן התובע להיפרע פעמיים מאותו השיק [סעיף 39 ו-62(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973].

7.         מן המקובץ, עולה כי דין התביעה להידחות. התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך

            2,000 ש"ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל

            ושכר-טרחת עורך-דין בסך 10,100 ש"ח בתוספת מע"מ, כפי שיעורו ביום מימוש פסק הדין, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום כ"ו באב, תשס"ה (31 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק מפסק דין זה לב"כ המלומדים של בעלי הדין.

ג. טהר-לב, שופט

שם הקלדנית: בלה פולסקי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ