אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 846/01

פסק-דין בתיק א 846/01

תאריך פרסום : 12/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
846-01
04/09/2005
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
אילנית גלעדי
עו"ד לביא יאיר ואח'
הנתבע:
ד"ר רוני מוסקונה
עו"ד מירי ניסני-יצחק
פסק-דין

1.   התובעת ביקשה לעבור ניתוח הגדלת שדיים. הנתבע הינו רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, המבצע גם ניתוחי הגדלת שדיים.

בחודש אוגוסט 1997 פנתה התובעת לנתבע וביקשה לעבור את הניתוח האמור. הניתוח בוצע בחודש ספטמבר 1997. בבדיקה בחודש אוקטובר 1997 נמצא זיהום מקומי בשדיים והם היו פתוחים בחלקם. מכאן ואילך עברה התובעת סדרה של טיפולים חוזרים בזיהום ושל תפירות חוזרות ונשנות של השד הימני. בחודש יוני 1998, לאחר סדרה של ניתוחים חוזרים שביצע הנתבע בשד הימני ביקשה התובעת להוציא את שתלי הסיליקון שהשתיל הנתבע בשדיה. בתביעתה טוענת התובעת כי כתוצאה מטיפולו הרשלני של הנתבע נגרמו לה נזקים חמורים, רפואיים ופסיכיאטריים.

האחריות

2.   להלן פירוט העובדות אשר בעיקרן אינן שנויות במחלוקת:

ביום 30/9/97 עברה התובעת, לבקשתה, ניתוח להגדלת שדיים. הניתוח בוצע לאחר שהתובעת חתמה על טופס הסכמה לניתוח אשר פורטו בו סיכונים וסיבוכים אפשריים של הניתוח (ר' הטופס שצורף לתצהיר עדותה הראשית של התובעת), ולאחר שקיבלה הסבר בעל פה אודות סיכונים וסיבוכים אפשריים אלו, לרבות האפשרות שיהיה צורך בניתוח מתקן (ר' עדותה של התובעת בחקירה נגדית בעמ' 28 לפרוטוקול שורות 1-4). בדיקת בקורת ראשונה שערך הנתבע לתובעת ביום 8/10/97 לא העלתה ממצאים חריגים, והנתבע הוציא לתובעת את התפרים.

בבדיקת בקורת ביום 20/10/97 נמצא זיהום מקומי בשדיים, אשר היו פתוחים בחלקם התחתון. התובעת קיבלה טיפול מקומי מתאים וכן כדורי אנטיביוטיקה וזומנה ליום 24/10/97. יצוין כי בתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע כי "בהחלט יתכן, כי אם הייתה התובעת פונה אלי מייד בתחילת ההליך, [הכוונה לזיהום בשדיים - ב.ג.] ומטופלת במועד, המהלך לאחר מכן היה נחסך ממנה וממני, והתוצאה הסופית הייתה שונה ומוצלחת" (ר' סעיף 10 לתצהיר). עם זאת, בסיכומים שהוגשו מטעמו נזנחה טענה זו.

בבדיקה ביום 24/10/97 נראה האזור נקי. הנתבע ביצע תפירה מחדש של השדיים והשאיר נקזים בפתח נפרד במטרה להטות את הנוזלים החוצה ולמנוע לחץ על החתך הניתוחי. ביום 3/11/97 נראה שיפור קליני בשד שמאל והנקז שהיה בו הוצא. בשד ימין נמשכה ההפרשה ולכן הושאר בו הנקז. ביום 10/11/97 נראה שיפור במצב השדיים והוצא גם הנקז הימני. בבדיקה ביום 1/12/97 לא נמצאו ממצאים חריגים. ביום 8/12/97 נראה בבדיקה שוב פתח קטן בשד ימין והתובעת הוזמנה לסגירתו ביום המחרת. ביום 9/12/97 תפר הנתבע את שד ימין, הפעם ללא השארת נקז היות ומצב הפצע היה טוב יותר.

לגבי הטיפול שניתן לתובעת בתאריכים 28/1/98-29/1/98 קיימת חוסר בהירות מסוימת  העולה מן הרישומים הרפואיים: קיים טופס הסכמה לניתוח הנושא שני תאריכים: 29/1/98  ו- 17/2/98 המתייחס לכאורה להוצאת השתל מהשד הימני. כן קיים רישום רפואי אודות טיפול שניתן לתובעת בבית החולים האיטלקי, שגם בו נזכרים שני התאריכים הנ"ל, וכן התאריכים 9/12/97, 4/6/98, 5/6/98 ו - 18/6/98 לפי המסמכים המצורפים לתצהיר עדותה הראשית של התובעת). בתצהירו של הנתבע נאמר כי ביום 28/1/98 נראו בביקורת שני פתחים קטנים וסימני אודם וזיהום. לדבריו המליץ על טיפול מתאים והתובעת החליטה להמתין ולראות מה יקרה. התובעת סיפרה, כי לאחר הניתוח שבוצע ביום 9/12/97 נשארה התובעת עם התפרים, ולמרות זאת המשיך הפתח להיפתח "עד שאפשר היה לראות את תותבת הסיליקון" (ר' סעיף 13 לתצהיר).

בתאריך 17/2/98 הוציא הנתבע מהשד הימני את שתל הסיליקון, שהיה בחלקו הגדול בחוץ, וסיכם עם התובעת שימתין לריפוי המקום בטרם יחזירו מחדש. ביום 20/4/98 התרשם הנתבע מריפוי מלא של הצלקת בשד הימני אך סיכם עם התובעת כי ימתין חודשיים נוספים בטרם ינסה להחזיר את השתל לאותו השד.  ביום 4/6/98 הוחזר השתל לשד הימני בתנאי ניתוח, לרבות מתן טיפול אנטיביוטי תוך-ורידי. התובעת שוחררה לביתה באותו יום. על פי הנתבע זומנה התובעת לביקורת ולא הגיעה, אך מסרה לו טלפונית ביום 8/6/98 ש"הכל תקין" (ר' סעיף 21 לתצהיר הנתבע). בתצהיר התובעת אין התייחסות לנקודה זו.

ביום 14/6/98 דיווחה התובעת טלפונית לנתבע על דימום רב משד ימין. לטענת התובעת חשה באותו יום חולשה והתעלפויות. הנתבע נסע לביתה ומצא שאריות של נוזל סירוטי צלול דרך קו התפרים מתחת לשד ימין. ביום 18/6/98 הכניס הנתבע לשד ימין נקז ואקום. יצוין כי בתצהיר הנתבע אין פירוט של המועד בו הוכנס נקז זה, אך מתצהיר התובעת וכן מהרישומים הרפואיים עולה כי הנקז הוכנס ביום 18/6/98. כן עולה מהרישומים הרפואיים כי הנתבע ביקש באותו היום בדיקת תרבית של הנוזל הסירוטי.

ביום 25/6/98 הוצאו שתלי הסיליקון משדי התובעת על פי בקשתה. בגיליון בית החולים האיטלקי בו בוצע ניתוח הוצאת השתלים נרשם ביום 25/6/98, בין היתר:

"בעקבות ברור שנערך לאחר הניתוח הקודם ביום 18/6 מתברר שכל הבדיקות היו תקינות כולל חלבונים...

תרבית היתה תקינה גם כן  כל זה לדבריה (שכחה תשובות) "

(הדגשה שלי - ב.ג.; ר' המסמך המצורף לתצהיר התובעת)

לתצהירה של התובעת צורף תדפיס התשובה לתרבית שנבדקה במעבדת קופת חולים הכללית. על פי התדפיס, בתרבית צמח חיידק סטפילוקוקוס אוראוס (לעניין זה ראה גם את חוות דעתו של פרופ' שפיר, המומחה מטעם התובעת).

3.   בכתב התביעה טענה התובעת טענות רבות בנוגע לאופן בו ביצע הנתבע את הניתוח הראשון ואת הניתוחים שבאו אחריו. כך טענה התובעת, בין היתר, כי הנתבע לא בדק את התאמת גודל שתל הסיליקון למידותיה של התובעת ולסוג עורה, הן לפני הניתוח הראשון והן ובעיקר לאחר הפריצות החוזרות והנשנות של השתל. טענות נוספות של התובעת בכתב התביעה נגעו לאופן ניהול הרישומים הרפואיים על ידי הנתבע ולהעדר הסכמה מדעת.

בסיכומים אשר הוגשו מטעמה נזנחו מרבית הטענות שהועלו על ידה בכתב התביעה לעניין אחריותו של הנתבע, והתובעת התמקדה בטענות דלהלן:

הנתבע התרשל בכך שלא נטל תרבית מהזיהום שנוצר במקום פתיחת התפר והפריצה אלא רק לאחר הניתוח שבוצע בתאריך 18/6/98;

משאירע הזיהום ופריצת השתל, היה על הנתבע לאשפז את התובעת למספר ימים ולתת לה אנטיביוטיקה דרך הוריד במקום להסתפק במתן אנטיביוטיקה דרך הפה;

אפילו נקט הנתבע בשיטה רפואית מקובלת (לעניין דרך הכנסת התותבת ולעניין האופן בו פעל לאחר פריצתה), לא די בכך כדי להצביע על העדר רשלנות מצדו. לעניין זה טענה התובעת, כי אם ייקבע שהיה זה סביר מבחינת הנתבע שלא לסלק את השתלים ולהמתין תקופה ארוכה יותר עד להחזרתם, יש לקבוע כי הדרך בה בחר הנתבע חייבה מדרך קל וחומר נטילת תרבית מן הזיהום וכן אשפוזה של התובעת ומתן אנטיביוטיקה דרך הוריד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ