אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 843/99

פסק-דין בתיק א 843/99

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
843-99
29/01/2007
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה [בדימ']

- נגד -
התובע:
מוזס אוריאל
עו"ד ש. בן עמי ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הבריאות
עו"ד ד. ויסגלס
עו"ד מ. א. הרציג ואח'
פסק-דין

1.      אוריאל מוזס, להלן: " התובע", נולד בבית החולים רמב"ם בחיפה, להלן: " בית החולים", בשעה 19:00 ביום 1.8.74. במרוצת השנים, במועד לא ברור, אובחן התובע כסובל משיתוק מוחין (Cerebral Palsy). בתביעה שבפני טוען התובע כי מומו נובע מרשלנות רפואית במהלך הלידה. כל ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נרשם אחרת.

התביעה הוגשה במקורה כנגד בית החולים (באמצעות משרד הבריאות) ובעקבות בקשה לתיקון כתב התביעה, בש"א 774/01 וההחלטה בה, הוחלפה הנתבעת למדינת ישראל, להלן: " הנתבעת". 

אקדים ואעיר כי במהלך שמיעת הראיות הוצגו מאמרים רפואיים שונים. בפסק הדין לא אתייחס לשמות המאמרים, המחקרים, מחבריהם או עורכיהם, אלא אסתפק בהפניה לסימון המאמר או המחקר כמוצג.

טענות התובע

2.      על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך הלידה, בהיות התובע ברחם אימו, הופרעה או הופסקה זרימת החמצן למוחו " במשך זמן ממושך" והוא סבל "חוסר נשימה (אפניאה) במשך זמן ממושך" ובגין אלה, נולד במצב של "קושי להתקיים בחיים (אספיקסיה)". כן נטען בכתב התביעה כי במהלך הלידה נבדק דופק התובע 3 פעמים בלבד בשלב הראשון של הלידה ואילו בשלב השני של הלידה, שהחל בשעה 18:00 בערך, לא נבדק הדופק כלל. זאת ועוד, נטען כי במהלך הלידה סמוך ליציאת התובע לאויר העולם, התקרבה למיטת האם היולדת אחות מיילדת בשם פני, שנבהלה והזעיקה אחיות ורופאים שחשו במהירות לעבר האם. אחות אחרת הביאה אינפוזיה ולאם ניתן חמצן. עם הזרקת האינפוזיה גברו צירי הלידה של האם "והאחיות לחצו חזק יותר על בטנה". התובע נולד "כשהוא כחול בכל גופו". הוא לא בכה ואף לא נמסר לאם, אשר ראתה אותו רק למחרת ואף אז רגליו היו עדיין כחולות. 

הלכה למעשה, נטען בכתב התביעה, יצא התובע לאויר העולם חסר נשימה, צבע גפיו כחול ועור גופו ורוד. דופק הדם היה קטן מ 100 פעימות לדקה, טונוס שריריו היה רפה ( 0 במדד אפגר) והוא לא הגיב אלא תגובה קלה לגירוי נחיריים. בוצעה בו החייאה והוא הוכנס לאינקובטור עם חמצן. אומר מיד כי לטענה בדבר ביצוע החייאה ממש, דהיינו באמצעים מלאכותיים (על ידי צינור המוחדר לקנה הנשימה), להבדיל משהייה באינקובטור, לא הביא התובע כל ראיה ועל כן אתעלם ממנה. עם זאת, רישומי בית החולים מראים כי התובע הוכנס לאינקובטור עם לידתו ושהה בו עד לבוקר המחרת. 

עוד נטען בכתב התביעה כי האם והתובע שוחררו מבית החולים יומיים או שלושה ימים לאחר הלידה וזאת מבלי שהובא לידיעת הורי התובע "על התקלה" שאירעה ומבלי שנמסר להם כי בהתפתחותו העתידית של התובע, ילדם, עלולה "להיות פגיעה ו/או הפרעה". על הפרעה זו בהתפתחותו עמדו הם עצמם, במרוצת החודשים שלאחר הלידה, כחלק או בנפרד מהמעקב שבוצע אחר התפתחות התובע בטיפת חלב.

בכתב התביעה וכן בע' 2 לחוות דעתו של ד"ר לרמן, אשר צורפה לו, צויין כי התובע אובחן כסובל משיתוק מוחין בגיל חצי שנה, על ידי רופאי בית החולים. לטענה זו לא מצאתי כל אחיזה בראיות שהובאו בפני, מהן עולה כי מועד האיבחון הנוירולוגי הראשון המצביע על התובע כמי שסובל משיתוק מוחין מסוג דיפלגיה ספסטית, היה ביום 2.2.87, קרי, בהיות התובע בן  ½ 12 שנה בקירוב, ראו ת/9. דיפלגיה ספסטית, ועל כך אין מחלוקת, היא הפרעה נוירולוגית, סוג של שיתוק מוחין, המתבטאת בקיומו של מתח שרירים ורפלקסים מוגבר בארבעת הגפיים המתבטאת בדרך כלל באופן מובהק יותר בגפיים התחתונות.

לכתב התביעה צורפו שתי חוות דעת שנערכו על ידי המומחים מטעם התובע במשפט: זו של המומחה בתחום המיילדות, פרופ' שנקר, ת/5, להלן: " פרופ' שנקר", וזו של מומחה בתחום הנוירולוגיה של היילוד, ד"ר לרמן, ת/6, להלן: " ד"ר לרמן". כן צורף לכתב התביעה "דו"ח פסיכו דיאגנוסטי" של בדיקה שערכה ד"ר זודמן בתובע בחודש נובמבר 1998, ת/3, להלן " דו"ח הפסיכולוגית".


מצבו הרפואי של התובע והגורם לו  - עמדת התובע

3.      על יסוד הטענות העובדתיות שפורטו לעיל וכן על יסוד ממצאי חוות הדעת של פרופ' שנקר וד"ר לרמן, נטען כי התשניק ( אספיקסיה, קרי חוסר חמצן וליתר דיוק: ירידה בלחץ החלקי של חמצן בדם המשולבת בעליה בלחץ החלקי של פחמן דו חמצני בו) שאירע לתובע בשלב השני של הלידה, הוא שגרם להולדתו ללא נשימה ולהתפתחות המאוחרת של שיתוק המוחין מסוג דיפלגיה ספסטית, ממנה הוא סובל. אותו שיתוק, כך נטען, הוא תוצאה של רשלנות הנתבעת או הצוות הרפואי שטיפל בתובע. ביתר פירוט, התיזה הרפואית המונחת ביסוד התביעה הינה כי התובע סבל בשלב השני של הלידה מהיפוקסיה (תת חמצן) חריפה, אם כי לא ממושכת (תשניק קל עד בינוני) שגרמה לשיתוק מוחין "קל עד בינוני", הכרוך בנזק נוירולוגי מתון (יחסית) מסוג דיפלגיה ספסטית. על קיומה של אותה היפוקסיה למדים המומחים מטעם התובע בעיקר מראיות נסיבתיות: ההנחה (הנסמכת על אי דיוק ברישום) כי התובע סבל מתשניק במהלך הלידה, שלא אובחן וממילא לא תועד, תשניק אשר ההנחה בדבר קיומו מתחזקת באורח נסיבתי ממצבו של התובע בסמוך ליציאתו לאויר העולם, מצב רפואי אשר מצא ביטוי בעיקר בניקוד האפגר הנמוך שניתן לו בדקות הראשונות לחייו ע' 51 לפרטיכל.

על קיומו של הקשר הסיבתי עובדתי בין הארוע ומצבו של התובע, למד ד"ר לרמן מצירוף ההנחות הבאות:

1) מרכיב חיובי: תשניק במהלך הלידה עלול לגרום לנזק מוחי בצורת שיתוק מוחין;

2) מרכיב שלילי: היעדרן של "סיבות ידועות אחרות לנזק מוחי ..."

כאמור, על יסוד שני אלה מבסס ד"ר לרמן את מסקנתו כי "בסבירות גבוהה" הגורם הממשי לשיתוק המוחין ולפיגור השכלי, (עליו עמדה, כאמור, ד"ר זודמן ב ת/3), הוא "התשניק בו לקה התובע בלידה". לעניין המרכיב החיובי, ראוי להדגיש את הכלל שד"ר לרמן הבהיר במהלך עדותו, כי "גודל הנזק הוא פרופורציוני לחומרת האנוקסיה [ חוסר חמצן - ר.ג']. במקרה דנן האיפוקסיה ( כך במקור - ר.ג') לא היתה קשה והנזק הנוירולוגי גם כן לא קשה", ע' 45, ש' 14 - 15 (אציין כאן כי ד"ר לרמן לא פירט בחקירתו בבית המשפט את שם הספר שחיבר המלומד וויליאמס ולא את העמוד עליו הוא נסמך). כלל זה מצא ביטוי אף בטענתו של ד"ר לרמן "שככל שהאנוקסיה יותר ארוכה הנזק המוחי יותר גדול", ע' 46 ש' 28 וכי "ידוע שאנוקסיה מעל 3 דקות גורמת לנזק מוחי", שם, ש' 1-2. לתיזה רפואית זו ולעמידתה במבחן הראיות העומדות בניגוד לה, אדרש, ביתר פירוט, בהמשך. אומר מיד כי בסיכומיו לא היה ב"כ התובע החלטי לעניין אימוץ התיזה הרפואית האמורה ובפרט לא נקט עמדה ברורה באשר לכלל שיצר ד"ר לרמן בין עוצמת התשניק לבין עוצמת הנזק. אף לעניין זה עוד אשוב להלן. 

הרשלנות

4.      הזיקה בין אותה תיזה רפואית אודות נזקו של התובע והליך גרימתו לבין אחריות הנתבעת לאותו נזק והליך הגרימה, נקשרה בכתב התביעה בשלל טענות הנוגעות להתרשלויות שונות שנכרכו בתפקודו של הצוות הרפואי במהלך הלידה ובימים שלאחריה, לרבות טענות בדבר תיעוד לקוי במסמכי הלידה של מעשים שבוצעו ומחדלים שאירעו במהלך הלידה ובסמוך לה. לרלוונטיות מבין אותן טענות אדרש להלן בנפרד. כל אותם מעשים ומחדלים שפורטו בכתב התביעה, כל אחד כשלעצמו וכולם גם יחד, מהווים, לשיטת ב"כ התובע, סטייה של הצוות הרפואי מאמות המידה החולשות על תפקודו של כל צוות רפואי סביר. יתרה מזאת, נטען בכתב התביעה, כי הליקויים ברישום אינם רשלניים אלא נעשו בזדון ממש, כדי לטשטש את שלל המחדלים והמעשים הרפואיים הרשלניים במהלך הלידה. במיוחד נטען בכתב התביעה כי אילו היה הצוות הרפואי פועל בהתאם לאמות המידה שעל צוות רפואי סביר לפעול על פיהן במהלך לידה, כך שהיה מתבצע מעקב אחר דופק התובע בעודו ברחם אימו, היתה מצוקה עוברית מאובחנת במועד והצוות הרפואי היה מתערב במהלך הלידה ומונע את הנזק שנגרם לתובע.

לאחר בחינת מכלול הראיות והערכתן לא הצטיירה בפני תשתית ראייתית המבססת את טענתו של ב"כ התובע לקיומו של רישום כוזב בזדון, כנטען. 

דיון מקדמי בחלק מטענות התובע

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ