אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 8314/97

פסק-דין בתיק א 8314/97

תאריך פרסום : 01/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
8314-97
17/02/2005
בפני השופט:
אברהם יעקב - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
עודה אלגרבעה
הנתבע:
קאיד אבופריח
פסק-דין

1.         זוהי תביעה לפיצוי כספי בגין תאונת עבודה. התובע, יליד 10.3.57, עבד אצל הנתבע, מהנדס במקצועו, בעבודות בנין אשר בוצעו בביתו של לקוח. ביום 18.10.95 עת עבד התובע בחיתוך עמוד בטון באמצעות דיסק חיתוך (משחזת), נפל ודיסק החיתוך פגע בידו הימנית ופצע אותה (להלן "התאונה").

התובע הגיש תביעה בגין תאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי וביום 18.6.97 נקבעה לו נכות צמיתה של 83% (55% בתוספת תקנה 15).

2.         המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב 4 שאלות עיקריות:

א.         מהות היחסים בין התובע לנתבע- האם יחסי עובד-מעביד או האם היה התובע קבלן משנה.

ב.         נסיבות קרות התאונה.

ג.          רשלנות הנתבע.

ד.         מידת הנזק וגובה הפיצויים המגיעים לתובע.

מהות היחסים בין התובע לנתבע

3.         בנסיבות המקרה דנן- פגיעת גוף אשר נובעת ככל הנראה מהפרת הוראות דיני הבטיחות בעבודה, נקבע כי מבחינת דיני הבטיחות בעבודה, זהה אחריות המעביד כלפי 'עובד' ו'עובד עצמאי', הואיל והגדרת המונח 'עובד' בסעיף 1 לפקודת הבטיחות כוללת גם 'עובד עצמאי'  (ראה מנחם גולדברג, דיני עבודה 2004, כרך ראשון, שער שני פרק 2 עמ' 3).

4.         מעבר לאמור לעיל, אני סבור כי בין הצדדים שוררים יחסי עובד-מעביד:

נקודת המוצא העקרונית היא כי לביטויים אלה ('עובד' ו'מעביד') אין משמעות אוניברסלית, אלא המשמעות שנודעת להם קשורה קשר הדוק להקשר בו מופיעים ביטויים אלה (ראה ע"א 502/78, 515/78, 79/79 מדינת ישראל נ' ירוחם נסים ואח', פ"ד לה(4)748). הפירוש הנאות ייקבע בהתאם למטרה שאותה מנסה החוק שבו מדובר, להשיג (ראה ע"פ 624/81 יחזקאל וינטראוב נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4)376 וכן עבל 20379/97 דבורה אורלי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 273).

במקרה הנדון, ברור הוא כי התובע והנתבע התקשרו ביניהם לשם "ביצוע עבודה" ועל כן יש מקום לבחון האם התקיימו בניהם גם יחסי עובד ומעביד. מעמדו של אדם כ"עובד" אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים או אחד מהם, אלא נקבע מבחינה משפטית על פי נסיבות המקרה כהווייתן (ראה ע"א 426/63 המוסד לביטוח לאומי נ' זינגר ואח', פ"ד יח(2)299). כמו כן, מעמד זה אינו ניתן להתנאה בין הצדדים (ראה עע 300245/97 משה אסולין ואח' נ' רשות השידור פד"ע לו 689).

לצורך הקביעה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד, נוקטים בתי הדין לעבודה ב"מבחן המעורב" , אשר במרבית המקרים המרכיב הדומיננטי בו הוא "ההשתלבות במפעל". עם זאת, היות ויחסי עבודה הם יחסים מורכבים, קביעת מעמדו של אדם כ"עובד" נעשית על פי מבחנים נוספים: מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי ומבחני עזר, ועל פי יישום התשתית העובדתית למכלול העובדות (ראה מנחם גולדברג, שם, שער שני, פרק 2 עמ' 13-14).

5.         מיישום המבחנים הנהוגים בפסיקה עולה המסקנה כי התובע היה "עובד" של הנתבע:

*           הנתבע הוא זה אשר נתן הוראות לתובע ועל התובע, ככפוף לנתבע, היה לבצען-"ביקשתי ממנו לנסר את העמודים, באותו יום אף אחד לא אמר לו לנסר את העמוד" (עמוד 10). נראה גם כי על פי הסיכום בין הצדדים היה על התובע לבצע את העבודה בעצמו ולא על ידי אדם אחר.

*           הנתבע סיפק את אמצעי העבודה לתובע ולא הוכיח כי לתובע עסק משלו- " סיפקתי לו חומרים כי כך סיכמנו...הוא רק עושה עבודה הוא לא בא עם פטישים" (עמוד 9 ).."אני שילמתי כסף עבור החומרים" (עמוד 10). הנתבע אומנם טען מספר פעמים, וכבר בתצהירו בסעיף 5, כי התובע עבד אצלו גם בעבר כקבלן עצמאי וכי יש בידו חשבונית, אולם זו לא הומצאה לבית המשפט והנתבע טען כי "אין לי זמן והרו"ח לא הצליח לשלוח לי את זה" (עמוד 8). אף הגברת סיון- עדת הגנה מס' 2, בעלת הבית בו עבד התובע, טוענת הן בחקירה הראשית והן בחקירה הנגדית כי את כל המשא ומתן ניהלה עם הנתבע (ראה עמוד 12 שורה 12 ועמוד 13 שורה 32).

*           אלאסעם העיד כי היה עובדו של הנתבע כמו גם התובע........

*           הנתבע טען לראשונה בעדותו בבית המשפט כי סוכם עם התובע, כקבלן משנה, על שכר של 12,000 ש"ח וכי "זה לא מופיע בתצהיר כי לא היה צריך" (עמוד 9). מכל מקום, אף אם היה זה שכר קבוע מראש הרי שהפסיקה קבעה בשורה של מקרים כי צורת השכר (שכר יומי, חודשי או שכר קיבולת) לא תשמש מבחן אם אדם הינו "עובד" אם לאו (ראה מנחם גולדברג, שם, שער שני, פרק 2 עמ' 22).

*           לאחר התאונה הנתבע חתם על מסמכים עבור המוסד לביטוח לאומי ובהם אישר כי התובע הוא עובד שלו (ראה נספחים לתצהיר התובע). הנתבע טען בהקשר זה בסעיף 6 לתצהירו כי עשה זאת רק בשל תחנוניו של התובע ועל מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה. בסיכומיו של הנתבע אין התייחסות חוזרת למשמעות חתימת הנתבע על מסמכים אילו, ועל כן דין טענותיו בעניין, כדין טענות שנזנחו.

בשל כל האמור לעיל אני סבור כי בין הצדדים שררו יחסי עובד מעביד ועל כן האחריות תיבחן מנקודת מבט זו.

נסיבות קרות התאונה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ