אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 8310/06

פסק-דין בתיק א 8310/06

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
8310-06
17/02/2008
בפני השופט:
יהונתן עדיאל

- נגד -
התובע:
1. צ'צ'י יצחק
2. דדש יצחק
3. דדש מיכל

עו"ד ע. צנטלר ואח'
הנתבע:
1. ברעלי נילי
2. ברעלי גלעד

עו"ד אפרים אברמזון ואח'
פסק-דין

1.      תביעה לצו עשה לפיו יחויבו הנתבעים 1 ו-2 (להלן: הנתבעים) "להסכים לרישום בית משותף על-פיו לדירת התובעים 2,3 צמוד מקום החניה בצד חניית הנתבעים".

2.      ביום 22.7.1996 נחתם חוזה לפיו מכר התובע 1 לנתבעת 1 דירת קוטג' בבית דו משפחתי ברח' המתנחלים בהר 13 ברמת מוצא, ירושלים, הידועה כחלק מחלקה 49 בגוש 30311 (להלן: החוזה והדירה). התובע 2 הוא הקבלן שבנה את הבית, ניהל עם הנתבעים את המשא ומתן למכירתו, והוא יחד עם התובעת 3 חתמו על ערבות אישית לביצוע כל ההתחייבויות החוזיות של התובע 1. בהסכם גם נקבע שהוא ייחשב כהסכם שיתוף בין התובעים 2,3 לבין הנתבעת 1. בשלב מאוחר יותר העבירה נתבעת 1 מחצית מזכויותיה לפי החוזה לנתבע 2 - בעלה. 

3.      לעניין החנייה, שהוא הנושא העומד במרכזה של התביעה הנוכחית, נקבע בחוזה, שהממכר כולל "חניה בשטח המגרש הגובל בקוטג', המסומן בנספח א' בצהוב (צמידות מיוחדת)" (להלן - החניה הצמודה). בנוסף ניתנה לנתבעים בחוזה "זכות שימוש בלעדית בחנייה מקורה הנמצאת בשטח החלקה הסמוכה הקרוב לקוטג' (זיקת הנאה)".

החניה הצמודה נמצאת בשטח של כ - 40 מ"ר הגובל מצדו האחד בקיר הדרומי של הקוטג' ובצדו האחר בגבול הדרומי של המגרש (להלן - השטח הגובל), בחלקו המרוחק (מהקוטג') של השטח הגובל ובצמוד לגבול המגרש. המחלוקת בין הצדדים נסבה על שטחה של החנייה הצמודה וכן על ייעודו של השטח הגובל הנותר (פרט לחניה הצמודה) אשר נמצא בין הקיר הדרומי של הקוטג' לבין החניה הצמודה (להלן השטח שבמחלוקת).    

4.      ביום 15.7.99 הגישו הנתבעים בבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד התובעים לתשלום פיצויים מוסכמים בטענה שהתובעים הפרו תנאים יסודיים בחוזה. שתיים מאותן הפרות נטענות חשובות לענייננו: האחת, אי רישום הבית המשותף במועד הקבוע בחוזה והשנייה, אי הקצאת חניות כמתחייב בחוזה. לאחר שהתיק הועבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הועבר בירור המחלוקות נשוא התביעה לבוררות בפני כב' השופט בדימוס י' בצלאל.

5.      הנתבעים טענו בבוררות ששטחה של החניה הצמודה צריך שלא ייפול מ - 25 מ"ר, וכי יתרת השטח הגובל, הוא השטח שבמחלוקת, לא נועד לשמש כחניה נוספת.

6.      ביום 10.6.04 נתן הבורר פסק בוררות חלקי אשר יוחד לנושא החניות, וביום 20.6.04 נתן פסק משלים שהתייחס לעניין רישום הבית המשותף.

מפסק הבוררות החלקי עולה שהבורר נטה לדעה שהשטח שבמחלוקת נועד לשמש כחנייה נוספת עבור התובעים, אך הדבר לא נקבע בפסק באופן חד משמעי והחלטי. כך נקבע בפסק הבוררות: ש"שלמוכר היתה כוונה להקצות לתובע (הנתבעים שלפנינו) מקום חניה מוגדר [הוא החניה הצמודה] וביתרת המקום שנותר לעשות שימוש אחר וככל הנראה להקצות מקום חניה נוסף לדייר השכן כפי שאכן נעשה בפועל".

אשר למידות החניה הצמודה, נקבע בפסק הבוררות כי מאחר ובשטח הגובל אין מקום די הצורך לחנייה אופטימאלית לשני רכבים, רוחב החנייה הצמודה שהנתבעים זכאים לה יעמוד על 2.5 מ'.

7.      בפסק הבוררות המשלים שהתייחס לעניין רישום הבית המשותף, נקבע שעל פי ההסכם התובעים היו חייבים לרשום את הבית כבית משותף עד ליום 23.7.98, אך עד לחודש פברואר 2000 ביצוע הרישום נמנע בשל המחלוקת בעניין החניות. הואיל ומאז פברואר 2000 לא הייתה עוד מניעה לרשום את הבית כבית משותף, נקבע בפסק הבוררות, על התובעים לרשום את הבית המשותף בהקדם האפשרי. 

8.      הנתבעים הגישו בקשה לבטל באופן חלקי את פסק הבוררות. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט המחוזי בתל אביב (ה"פ 1109/04 - כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז), ופסק הבוררות אושר, בכפוף לתיקונו כך שיקבע מועד מדויק לקיום החיוב של רישום הבית המשותף. בהתאם לכך חויבו התובעים (ביום 31.1.05) לרשום את הבית המשותף עד ליום 15.7.05. בינתיים, ביום 22.4.05, הגיעו הצדדים להסכם על הרחבת החניה הצמודה ל - 2.70 מ' (במקום 2.50 מ' לפי פסק הבוררות).

9.      משחלף המועד לקיום החיוב של רישום הבית המשותף והדבר לא בוצע, הגישו הנתבעים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. בית המשפט (כב' השופט ס"נ י' זפט) פסק שאי ביצוע הרישום מקורו במחלוקת שנפלה בין הצדדים לגבי השטח שבמחלוקת, "לגביו לא קבע הבורר בפסקו דבר". וכי מחלוקת זו "מצדיקה הימנעות מהטלת סנקציה על פי פקודת בזיון בית המשפט", ובלבד שהתובעים יגישו בתוך 15 יום תביעה לבית המשפט בה יעמידו מחלוקת זו להכרעה, ואם בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין בתובענה לא יבוצע רישום הבית המשותף, יוטל על התובעים קנס בשיעור שנקבע בפסק הדין.

10.  לאור פסק הדין האחרון, הגישו התובעים את התביעה שבפני. לטענתם החניה שבמחלוקת אמורה להיות בבעלותם ואין לרשום אותה כרכוש משותף. הם מבססים טענה זו הן על חוזה המכר והן על קביעת הבורר.

לעניין חוזה המכר, התובעים טוענים שבחוזה זה הוגדרו באופן מדויק הזכויות המועברות בעסקת המכר וזכויות אלה לא כללו את השטח שבמחלוקת. כך גם לגבי הרכוש המשותף. מקום בו הצדדים ביקשו לקבוע שרכוש מסוים יהיה רכוש משותף, הם עשו זאת בחוזה באופן מפורש, דבר שלא נעשה לגבי השטח שבמחלקות. מכאן הם למדים, שהשטח שבמחלוקת אינו רכוש משותף והוא נועד להיות צמוד לקוטג' שבבעלות התובעים. טענה נוספת שמעלים התובעים היא שפסק הבוררות הקים מעשה בית דין, לפיו השטח שבמחלוקת נועד לשמש כחניה בבעלותם. לבסוף הם טוענים שהנתבעים מנועים מלטעון שהשטח שבמחלוקת הוא רכוש משותף לאחר שבהליכים קודמים בין הצדדים הם טענו ששטח זה לא נועד לשמש כמקום חניה. 

11.  טענתם העיקרית של הנתבעים היא כי במקרה זה לא התקיימו התנאים הנדרשים בחוק להוצאת החנייה השטח שבמחלוקת מן הרכוש המשותף והצמדתו לדירת התובעים. זאת משום שלא ניתנה על כך הסכמת כל בעלי הדירות לפי ס' 55(ג) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: החוק); הסכמה שלפי ההלכה הפסוקה והחוק (סעיף 6(א)(2) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר)), חייבת להיות הסכמה מפורשת. לטענתם, פסק הבוררות לא הקים בעניין זה כל השתק שהוא, ומאידך, קם השתק פלוגתא נגד התובעים מכוח החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בה נקבע שלעניין השטח שבמחלוקת לא נקבע בפסק הבוררות כל ממצא.

דיון

השתק

12.  עיון בפסק הבוררות מלמד שהבורר קבע כי השטח במחלוקת יועד לחניה נוספת, וזאת בהסתמך על טיוטת חוזה המכר בה נרשם בפירוש כי הממכר כולל "שתי חניות הגובלות בקוטג' שלכל חניה גישה חופשית וישירה ללא הפרעה לחניות האחרות". יחד עם זאת, הבורר לא הכריע בשאלה למי מהצדדים הזכויות בחניה זו, אלא הניח (בלשונו - "ככל הנראה") כי הכוונה הייתה להקצות חניה לבעל הדירה השכנה [התובעים דנן] וכי  "הדייר השכן יהיה רשאי להשתמש בשטח שנותר למטרת חניה" (עמ' 4 לפסק הבוררות החלקי). לאור נוסח זה של פסק הבוררות, לא ניתן לבסס על פסק זה השתק פלוגתא.

13.  אינני מקבל גם את טענת התובעים לקיומו של השתק שיפוטי נגד הנתבעים בשל כך שבהליכים הקודמים הם טענו שבשטח הגובל אמורה להיות חניה אחת בלבד, טענה שאינה עולה בקנה אחד עם טענתם הנוכחית, לפיה מדובר ברכוש משותף. זאת, ראשית, משום ששתי הטענות אינן סותרות זו את זו. התובעים לא טענו בהליכים הקודמים שהשטח שבמחלוקת צריך להיות בבעלותם (טענה שאכן אינה עולה בקנה אחד עם הטענה הנוכחית שהם מעלים, לפיה מדובר ברכוש משותף). טענתם הייתה שבשטח זה לא אמורה להיות חניה נוספת (בנוסף על החניה הצמודה), וטענה זו אינה נוגדת את הטענה הנוכחית שמדובר ברכוש משותף. שנית, אחד התנאים לקיומו של השתק מסוג זה, הוא ש"בעל הדין כלפיו נטען ההשתק השיפוטי זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני....לפיכך, אם בית המשפט הראשון דחה את טענתו של בעל הדין, אין מניעה, לאור הכלל האמור, שהוא יעלה טענה סותרת בהליך מאוחר." (רע"א 4224/04 בית ששון ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', פ"ד נט(6), 625, 631). בענייננו טענת הנתבעים לקיומה של חניה אחת בשטח הגובל נדחתה בפסק הבוררות, ועל כן לא התקיים תנאי זה לתחולת ההשתק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ