אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 8208/07

פסק-דין בתיק א 8208/07

תאריך פרסום : 19/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
8208-07
30/03/2008
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד ברינט יוסף
הנתבע:
שזו סנדרה הניה
עו"ד זעטוט עבד אלקא
פסק-דין

1.         לפניי שני תיקים מאוחדים, שעניינם שיקים שמשכה הנתבעת לפקודת זוהר הצפון בע"מ וחוללו מחמת הוראת ביטול שנתנה. בשני התיקים התקבלה התנגדות לביצוע שטר, והתיקים הועברו לשמיעתי. בתיק 20084/07 מדובר ב-21 שיקים, ואילו בתיק 8208/07 מדובר ב-7 שיקים. לצורך פסק-דין זה לא תהיה הבחנה בין שני התיקים, וההתייחסות תהיה ל-28 שיקים במאוחד, הואיל ומדובר בשיקים שניתנו, על-פי הטענה, לאותה נפרעת בגין אותה עסקת יסוד, והשיקים משמשים בערבוביה בשני התיקים.

2.         טענת ההגנה של הנתבעת בתצהירה שתמך בהתנגדות לביצוע שטר (נ/3) היא כי כל השיקים ניתנו לחברת זוהר הצפון בע"מ בגין רכישת מוצרי חשמל, ואולם העסקה לא יצאה לפועל, ועל כן יש כשלון תמורה מלא. עוד טוענת הנתבעת כי חברת זוהר הצפון התחייבה בכתב להחזיר את השיקים, אך לא עשתה כן, ועל כן נתנה הנתבעת הוראת ביטול ביחס לכל אחד מהם.

3.         בתצהיר עדות ראשית מאוחר שהגישה הנתבעת (נ/2) היא טוענת שהתובע עשה ניכיון על השיקים אחרי כשלון התמורה, וכי הסכמת הבנק לקבל את השיקים לניכיון נוכח מצבה הרעוע של חברת זוהר הצפון בע"מ מהווה חוסר תום לב ואין הוא זכאי לפרעון השיקים.

4.         התובע טוען כי סחרותם של השיקים לא הוגבלה בכל דרך והם הוסבו לו במועדים שונים החל ממאי 2005 וכלה באוקטובר 2005. לטענתו, השיקים הוסבו כנגד קבלת אשראי והלוואות במועדים שונים, והוא נתן תמורה זמן רב לפני זמני הפרעון הנקובים בשיקים.

5.         לאחר ששמעתי את הצדדים, דין התביעה להתקבל.

6.         הואיל ומדובר בתביעה שטרית, והואיל והתובע/הבנק אוחז בשיקים, עומדת לו חזקה כי נתן תמורה לנפרעת בעדם. מדובר בשיקים שסחרותם לא הוגבלה ונראים תקינים על פניהם. לפי דפי הבנק שהוצגו, עולה כי חברת זוהר הצפון בע"מ היתה חייבת כספים לבנק, וכי שיקים אלה ניתנו בחלקם הארי לניכיון. בין אם מדובר בניכיון ובין אם בהסבה סתם, זיכוי חברת זוהר הצפון בסכומי השיקים מהווה תמורה מצד הבנק, ובמצב דברים זה הבנק "אוחז בעד ערך" והוא זכאי לאכוף פירעון השיקים על הנתבעת, ואין הוא צריך להוכיח שהוא אוחז כשורה דווקא (אם כי חזקה זו עומדת לו מכוח סעיף 26(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש]).

7.         ההיזקקות לבחינה באם אוחז בשיק הוא אוחז כשורה אם לאו, עולה רק שעה שמדובר בכשלון תמורה בין הצדדים הקרובים או פגם בקניינו של המסחר (חברת זוהר הצפון), ואכן הטענה שהועלתה על-ידי הנתבעת היתה כי אירע כשלון תמורה בינה לבין חברת זוהר הצפון, הואיל ורכשה מוצרי חשמל בעסקה אחת ואלה לא סופקו לה.

8.         הנטל להוכחת כשלון התמורה והמועדים מונח לפתחה של הנתבעת, והיא לא הרימה אותו אף לא במעט. הנתבעת עשתה עליי רושם לא מהימן בעדותה, גילתה טפח והסתירה טפחיים ביחס לעסקת היסוד. להבדיל מהרושם שנוצר בתצהירה הלקוני, לפיו רכשה מוצרי חשמל כאדם פרטי, מסתבר שלאור היקף השיקים העומד על כ-120,000 ש"ח, לא מדובר ברכישה פרטית תמימה. מעדותה בבית-המשפט עולה כי באותה עת פעלה הנתבעת כחברה בע"מ, ולטענתה היתה החברה שבבעלותה בקשרי מסחר ושיווק עם חברת זוהר הצפון. חרף טענתה זו על פעילות במסגרת חברה בע"מ, לא יכלה להגיש ולו ראיה אחת על עצם ההתקשרות בסכום הגבוה לעיל, לא הגישה הזמנה, חשבונית, קבלה, ואף טענה כי ההתקשרות לרכישת המוצרים היתה התקשרות בעל-פה. הנתבעת אף לא פירטה באילו מוצרים בדיוק מדובר, מה מועדי אספקת המוצרים, ולמעשה הצניעה את מהות העסקה הנטענת ומהלכה. לא זו אף זו, הנתבעת לא מסרה כל הסבר מדוע, שעה שפעלה כחברה בע"מ, נתנה שיקים פרטיים שלה. הנתבעת אף לא זימנה לעדות את נציג זוהר הצפון בע"מ כדי שיוכל לשפוך אור על מהות העסקה ועל כשלונה, כפי שנטען.

9.         עוד טענה הנתבעת באופן לקוני בתצהירה (נ/3) כי חברת זוהר הצפון התחייבה בכתב להחזיר את השיקים, ואולם לא צירפה כל תיעוד שיתמוך בטענתה הסתמית, ומשנחקרה על כך בבית-המשפט, השיבה כי יש לה את החומר בבית בארגזים.

הלכה פסוקה היא כי בשעה שעד רלבנטי אינו מוזמן להעיד או כי מסמך שבהישג יד אינו מוגש, נוצרת הנחה לפיה אילו הובא, היתה העדות פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מלהזמין את העד או להגיש את המסמך.

בע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, 760 נאמר: " כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".

וראה ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד(4) 602 וכן י. קדמי, על הראיות חלק ג', תשס"ד - 2003, עמ' 1656.

10.        לא זו אף זו, ניתן היה לצפות שאילו היה מדובר בעסקה אחת של רכישה, היו ניתנים שיקים עוקבים מאותה סדרה. מבדיקת חבילת 28 השיקים עולה כי מדובר בשיקים שאינם עוקבים, ונראה כי אף ניתנו מפנקסי שיקים שונים ובמועדים שונים. גם עדותה של הנתבעת - לפיה את הוראות הביטול לא נתנה ביחס לכל השיקים ביחד, אלא בכל חודש נתנה הוראת ביטול לגבי השיקים שזמן פרעונם באותו חודש - מתיישבת יותר עם המסקנה שלא היה כשלון תמורה אחד ביחס לעסקה ספציפית, אלא כי היתה מערכת החלפת שיקים בין הנתבעת לבין חברת זוהר הצפון, שפשרה לא הוברר עד סופו.

11.        הנתבעת לא היתה מסוגלת לומר בדיוק מתי נקשרה העסקה בינה לבין חברת זוהר הצפון, אך במהלך שאלות חוזרות ונשנות בחקירה נגדית, בה לא שיתפה פעולה, נאותה לומר שככל הנראה העסקה נעשתה בחודש מרץ או אפריל 2005. היא גם לא ידעה לומר מתי בדיוק כשלה העסקה, שכן כלל לא פירטה את טיבה, את המוצרים שהיו אמורים להיות מסופקים, את זמני האספקה וכד'. טענתה בתצהיר, לפיה הניכיון נעשה לאחר כשלון התמורה, אם כן, אין לה בסיס בשים לב לכך שלא ידעה להצביע על מועד הכשלון, ועל כן יש לדחות את טענתה לפיה כשלון התמורה ארע לפני סיחור השיקים לבנק.


מכל מקום, מעדותו של סגן מנהל הסניף עולה כי תהליך התדרדרות חברת זוהר הצפון היה רק בסוף דצמבר 2005, כשבמועד זה החלו הפיגורים בסילוק הלוואה שניתנה לחברה, ובנסיבות אלה ברור שהדבר היה לאחר שהבנק כבר נתן תמורה בעד השיקים, ולפני שהנתבעת נתנה הוראות ביטול לאותם שיקים.

12.        סוף דבר, הנתבעת לא הרימה את הנטל לגרסת כשלון תמורה, היא לא הוכיחה את עצם עסקת היסוד בגינה ניתנו השיקים לחברת זוהר הצפון, היא לא הוכיחה את עצם כשלון התמורה, ולא הוכיחה את מועדי כשלון התמורה , ועל כן אין לה הגנה כנגד הבנק, האוחז.

13.        אשר על כן אני מקבלת את התביעה בשני התיקים ומורה על המשך נקיטת ההליכים בתיקי הוצל"פ - 0-06-30933-02  ו-2-06-24543-02. הנתבעת תשא בשכר-טרחת עורך-דין בגין הליך זה בסך 7,000 ש"ח + מע"מ.

ניתן היום כ"ג ב אדר ב, תשס"ח (30 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ