אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 81124/01

פסק-דין בתיק א 81124/01

תאריך פרסום : 24/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
81124-01
03/08/2006
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד יולנדה גלברד
הנתבע:
בדיחי עופר (ת.ז. 057064925)
עו"ד צחי איתן
פסק-דין

התובעת, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן - קרנית) הגישה נגד הנתבע תביעת שיפוי על סך 64,344 ש"ח.

התובענה החלה להישמע בפני כב' השופט א' סטולר ותוך כדי שמיעת הראיות הועברה לדיון בפני.

התובעת טוענת ב כתב התביעה את הטענות הבאות: הנתבע היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה בעלים של קטנוע מספר 01-083-15 (להלן - הקטנוע). ביום 24.7.94 בשעות הצהריים נהג מר סלפיתי עזיז (להלן - הנפגע) בקטנוע בירושלים, כאשר משאית התנגשה בקטנוע ופגעה בו. הנפגע הועף מהקטנוע ונפגע קשה. הנפגע נהג בקטנוע ברשות מעבידו, הנתבע, על שמו רשום הקטנוע במשרד הרישוי. לאירוע זה לא היה כיסוי ביטוחי מאחר והפוליסה אשר הוצאה לקטנוע הוגבלה לנהיגתו של נהג יחיד, הוא הנתבע. הנפגע הובהל לבית החולים "הדסה" שם אובחנו פגיעותיו הקשות. הנפגע עבר בדיקות רבות, כולל בדיקת בית החזה בהרדמה מלאה ואושפז משך 5 ימים. הנפגע, אשר עבד כמפקח שמירה בחברת הנתבע, לא היה מסוגל לשוב לעבודה במשך 3 חודשים והיה במעקב של המרפאה האורטופדית משך מספר חודשים.

בנסיבות אלה ובהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים) פיצתה קרנית את הנפגע בסך של 50,000 ש"ח ונשאה בהוצאות נוספות, כמפורט בסעיף 11 לכתב התביעה. סכומים אלה כשהם משוערכים ליום הגשת התביעה, מגיעים לסך הנתבע.


הנתבע הגיש כתב הגנה בו הוא טוען את הטענות הבאות: יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות ובשל העדר יריבות, הנתבעת הנכונה היא החברה ב. עופר שמירה וניקיון בע"מ אשר העסיקה את הנפגע במועדים הרלוונטיים לתביעה. כמו כן טען הנתבע להעדר סמכות מקומית. עוד טען הנתבע, שהנפגע עשה שימוש בקטנוע שלא כדין, ללא רשות וללא ידיעתו (סעיף 3 לכתב ההגנה). את התביעה יש להפנות לבעל המשאית שפגע בקטנוע ולא לנתבע. הנתבע מכחיש את הסכומים ואת הפיצוי המפורטים בכתב התביעה, מחוסר ידיעה.

טענת ההתיישנות נזנחה וטענת העדר סמכות מקומית נדחתה על ידי כב' השופט א' סטולר, שבפניו נשמעו חקירותיהם הנגדיות של נציגת קרנית, גב' סיהאם אבו קאוד ושל הנפגע עצמו. בהסכמת הצדדים, המשיך הדיון מאותה נקודה שבה נפסק אצל כב' השופט א' סטולר ובפני נחקרו הנתבע עצמו והעד מטעמו, מר יורם חזן.

דיון

כידוע, כתבי הטענות מגדירים ותוחמים את הסכמות הצדדים ואת הפלוגתאות בין הצדדים. עיון בכתבי הטענות מעלה שלוש שאלות במחלוקת. האחת - האם הנתבע הוא בעל הדין הנכון, השניה - האם הנפגע נהג בקטנוע בהיתר הנתבע, השלישית - האם קרנית הוכיחה את ההוצאות ואת הפיצויים ששילמה. אין מחלוקת לגבי אירוע התאונה ולגבי העדר הביטוח לשימושו של הנפגע בקטנוע.

לקרנית זכות חזרה על בעל רכב או המחזיק בו, שנתן היתר לנפגע לנהוג ברכב, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב (סעיפים 9 ו- 7א לחוק הפיצויים).

נדמה, שלאחר שמיעת הראיות לא יכולה להיות מחלוקת, שהנתבע הוא אכן הבעלים של הקטנוע. על פי הרישום במשרד הרישוי הנתבע הוא הבעלים של הקטנוע החל מיום 18.11.03 והיה גם הבעלים שלו במועד התאונה. יש הודאה בכך בסעיף 2 לכתב ההגנה שם נאמר, שבמסגרת פירוק חב' עופרים (1986) בע"מ הועבר הקטנוע לנתבע והבעלות נרשמה על שמו במשרד הרישוי. כך גם בסעיפים 2, 3 ו- 6 לתצהיר הנתבע הוא מודה בכך, שהקטנוע הועבר לרשותו ולבעלותו החל מיום 1.1.93 במסגרת "חלוקת נכסים" בינו לבין שותפו בחברה הנ"ל, מר יורם חזן. יצויין, שהחברה ב. עופר שמירה וניקיון בע"מ, שהיא המעבידה הנטענת של הנפגע, אינה מופיעה במשרד הרישוי וגם אינה מופיעה בפוליסת הביטוח. מאידך, הנתבע כן מופיע בפוליסת הביטוח כ"ב. עופר" לצד חברת עופרים (1986) בע"מ, שהפסיקה את פעילותה עוד קודם לכן.

לפיכך, יש לדחות את טענת העדר היריבות. הנתבע הוא הבעלים של הקטנוע ולקרנית זכות חזרה עליו, בגין הפיצויים ששילמה לנפגע וההוצאות שהוציאה.

באשר לשאלה השניה שבמחלוקת בדבר מתן היתר לנפגע להשתמש בקטנוע נראה, שנטל השכנוע ונטל הבאת הראיות להוכיח, שהנהיגה היתה ללא רשות מוטלים על הנתבע. "... בנוהג שבעולם אדם נוסע או ברכבו הוא או ברכבו של מישהו אחר שהירשה אותו לכך. אם טענתו של הנתבע היא, כי הנהג השתמש בכלי הרכב שלא ברשות בעליו, הרי הוא טוען למשהו בלתי רגיל, יוצא מן הכלל, ועליו להוכיח את הדבר" (ע"א 259/63 אפרים חיים נ' יעקב קלקשטיין, פ"ד יח(3) 662, 666; ע"א 188/84 צור חברה לביטוח בע"מ נ' חדד, פ"ד מ(3) 1, 7). חזקה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעובד חדש, שהחל לעבוד מספר חודשים לפני התאונה (עמ' 43 לפרוטוקול), המשתמש ברכב של מעבידו במסגרת עבודתו. יצויין, שלטענת הנתבע, הוא מעולם לא הירשה לאיש לרכב או לעשות שימוש בקטנוע (סעיף 10 לתצהירו) ולדברי העד, מר יורם חזן, הקטנוע הוא אובססיה של הנתבע ואינו מרשה לאחרים להשתמש בו (עמ' 51 ו- 53 לפרוטוקול). לאור החזקה ומכלול הנסיבות כאמור נראה, שנטל השכנוע בשאלה זו מוטל על הנתבע.

יצויין, שגם אם היתה שקילות בין שתי גרסאות נוגדות, הרי שזו פועלת לחובתו של הנושא בנטל השכנוע (י' קדמי, על הראיות , חלק שלישי, עמ' 1550).

בענייננו, לא זו בלבד שהנתבע לא השכיל לעמוד בנטל המוטל עליו, גרסתו וגרסת העד מטעמו, מר יורם חזן, אינה אמינה והתגלו בהן סתירות ותמיהות לא מעטות.

ב"כ התובעת פירטה בסיכומיה סתירות רבות בעדויות כאמור ואציין חלק קטן מהן. בתשובות לשאלון (ת/2) מצהיר הנתבע, שמפתחות הקטנוע הוחזקו במגירה האישית שלו במשרד והנפגע לקח אותם, ללא רשות, מהמגירה, בסעיף 7 לתצהיר הנתבע נאמר, שיורם חזן הודיע לו "שבחור ממושקף לקח מפתחות משולחנך ונסע על הקטנוע", כך גם כתוב בסעיף 5 לתצהירו של מר יורם חזן, שהמפתחות נלקחו מהשולחן. בתשובה לשאלת בית המשפט השיב הנתבע, שהמפתחות היו "במגרה שלי בחדר שלי או על השולחן שלי" (עמ' 44 לפרוטוקול) ואילו יורם חזן השיב בחקירה הנגדית, שהמפתחות נלקחו מעל לשולחן. "הבחור הזה לקח צרור מפתחות מאוד מסויים, כאילו הוא יודע מה הוא לוקח" (עמ' 51 לפרוטוקול). האם המפתחות היו במגירה או על השולחן ואם היו במגירה, האם מר יורם חזן, ידידו הטוב של הנתבע, ככל שהיה במשרד באותו מועד, היה מאפשר לעובד לפתוח את המגירה, להוציא את המפתחות ולקחת אותם?!

כך גם באשר לעברו הפלילי של הנפגע. בסעיף 3 לתשובות לשאלון (ת/2) השיב הנתבע, שנודע לו לראשונה על העבר הפלילי מהגרריסט, שגרר את הקטנוע מזירת התאונה ואילו בחקירתו הנגדית השיב, שהדבר נודע לו מהנפגע עצמו "כשנכנס לעבודה" (עמ' 44 לפרוטוקול).

אלו שתי דוגמאות בלבד מתוך שפע הסתירות והתמיהות המפורטות בסיכומי ב"כ התובעת, הפוגמות ופוגעות במהימנות הנתבע והעד מטעמו.

זאת ועוד, גרסת התובעת והנפגע מסתברת יותר ומתקבלת יותר על הדעת מגרסת הנתבע (י' קדמי, על הראיות , חלק שלישי, עמ' 1548 ואילך). הנפגע הצהיר במפורש, שאת ההנחיות לגבי הרכבים והקטנוע קיבל מהנתבע (עמ' 13 לפרוטוקול). כמו כן העיד הנפגע, שגם מר אהוד מימוני נהג בקטנוע (עמ' 15 לפרוטוקול). עדותו של הנפגע לא נסתרה וגם מר מימוני לא הובא לעדות כדי להפריך את הטענה, שגם הוא נהג בקטנוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ