אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 81069/00

פסק-דין בתיק א 81069/00

תאריך פרסום : 24/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
81069-00
14/06/2006
בפני השופט:
קידר אליהו

- נגד -
התובע:
ניסני אהרון
עו"ד א. לאואר
הנתבע:
1. רביד אלי
2. ימית 2000 המרכז לבידור ולבילוי בע"מ
3. עיריית חולון
4. איילון חברה לביטוח בע"מ

עו"ד ע. כהן
עו"ד ג. ראובינוף
פסק-דין

מ ב ו א  :

  1. התובע יליד שנת 1955, נמנה בתקופה הרלבנטית במסגרת משתתפי חוג "שוטוקאן", לטענתו ביום 12.12.96, נפגע בגופו, במהלך שיעור בחוג, עקב גלגול שביצע על גבי מזרון.
  1. חוג ה"שוטוקאן" ובעברית "הבית של כף היד",  הנו ענף ספורט של שיטת לחימה יפנית, בו מתרגלים התלמידים בין השאר אימוני קרבות וכן תרגילי התעמלות בקבוצה. הטכניקה נרכשת לאחר אימונים חוזרים ונשנים, הן באולמות סגורים והן בחיק הטבע. התובע כאמור נרשם לחוג מטעמה של נתבעת 2, והשתתף בשמונה שיעורים בקירוב עד לקרות התאונה.
  1. התביעה הוגשה כנגד נתבע 1 ששימש כמדריך בפועל בחוג, כנגד נתבעת 2, אשר מטעמה הופעל החוג ובאולם הספורט שלה התקיים החוג בפועל, כנגד נתבעות 3-4, העירייה שבתחומה פועלת נתבעת 2 וחברת הביטוח של העירייה בהתאמה.
  1. בתיק הוגשו הודעות לצדדי ג', על ידי נתבעות 2-4, שכן נטען כי צדדי ג' היו מי ששימשו כמכשירי נתבע 1 מבחינה מקצועית, וכמי שפיקחו על עבודתו במסגרת פעילות החוג.
  1. בסיכומיו מתאר התובע את נסיבות המקרה, בסעיפים 2-3:

"ביום 12.12.96, במסגרת החוג הורה הנתבע 1 לתובע...לבצע גלגול בתנופה קדימה על גבי מזרון. התובע ביצע את הגלגול הראשון על גבי מזרן עבה (כ-20 ס"מ עובי) ואילו את הגלגול השני נדרש לבצע על גבי מזרון דק במיוחד (כ-3 ס"מ עובי) אשר לגרסתו וכפי שהוכיח לא היה מתאים לביצוע גלגולים מסוג זה. אלא היה מיועד לשיעורי אירובי ו/או לשיעורי יוגה. בעת ביצוע הגלגול השני, נחבל ונפגע התובע בכתפו הימנית...".

  1. ד"ר פריטש, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה אשר מונה על ידי בית המשפט, בדק את התובע  ביום 17.2.04 ומצא הגבלה מינימלית בהרמה סופית ובסיבוב פנימי של כתף ימין. המומחה קבע נכויות זמניות כדלקמן: 100% לשבועיים שלאחר התאונה, 50% לשבועיים נוספים, 25% לשבועיים, 10% עד לבדיקת הארטרוסקופיה השנייה.
  1. המומחה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% . המומחה סבור כי אין לצפות לשיפור או להחמרה במצבו. התובע לשיטת המומחה, מוגבל בעבודה פיסית קשה ובשינה על צד ימין והוא עלול להזדקק מידי פעם לטיפולים תרופתיים אנלגטים אנטי אינפלמטורים ויתכן גם לטיפול אנלגטי פיזיוטרפי.
  1. התובע מייחס מעשה רשלנות לנתבעים והפרת חובה חקוקה כמצוין בסעיף 10 לכתב התביעה.
  1. הנתבעים כופרים בחבותם לאירוע התאונה וטוענים כי לא הפרו כל חובה המוטלת עליהם על פי כל דין. כך גם צדדי ג'  הטוענים כי אין כל קשר בינם לבין התאונה.

ה א ח ר י ו ת :

  1. התנאים לתחולתה של עוולת הרשלנות פורשו בפסיקה כאשר פסק הדין המנחה בסוגיה הינו פסק דינו של כבוד הנשיא ברק בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז' (1)113. על פי פסק דין זה, יש לבחון קיומה של עוולת רשלנות על פי המבחנים הבאים: קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרת החובה וקשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק.
  1. במקרה הנוכחי, בהיות התובע תלמיד בחוג, קיימת חובת זהירות מושגית כללית כלפיו ועלינו לבחון באם לפי נסיבות המקרה חבים הנתבעים חובת זהירות קונקרטית. בכדי לקבוע קיומה של חובת זהירות קונקרטית, יש לבחון את הדברים בזיקה לנסיבות הספציפיות של המקרה. כמו כן, יש לערוך בחינה נורמטיבית, אשר עשויה לשלול את קיומה של חובת הזהירות, גם מקום שטכנית ניתן היה לצפות את התרחשות הנזק. יש לבחון אם כן, האם מדובר בנזק שהינו טבעי ורגיל לסוג הפעילות אשר במהלכה ארע, הרי אז לא תוטל אחריות בנזיקין, גם אם טכנית ניתן היה לצפות את התרחשות הנזק.
  2. מהכלל אל הפרט, האם הפר נתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע?
  1. התובע טוען כי נתבע 1, המדריך, הפר את חובת הזהירות, כפי שפורט בחוות דעת ד"ר עקיבא קורל, מומחה לאימון גופני, לחינוך ולרפואה מונעת, ומן הטעמים העיקריים הבאים:

א.      לא שמר, לא הסביר, לא הדריך ולא פיקח במהלך תרגיל הגלגול.

ב.      החליט כי התובע, חרף היותו חסר ניסיון, יבצע  תרגיל מסוכן וחדש.

ג.       אפשר שימוש במזרון דק שלא יכול היה לרכך את הפגיעה.

ד.      לא דאג לערוך הפעילות באולם המתאים לכך, ובקבוצה המונה מספר קטן יותר של משתתפים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ