אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 80486/01

פסק-דין בתיק א 80486/01

תאריך פרסום : 23/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
80486-01
24/09/2007
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
חב' שכון עובדים בע"מ
עו"ד מרדכי שורר ז"ל
עו"ד רפאל גרוס
הנתבע:
חברת החשמל לישראל בע"מ
עו"ד יהודית שוויגר
פסק-דין

רקע עובדתי

1.                  התובעת, שכון עובדים בע"מ (להלן: "התובעת" ו/או "שכון עובדים") הינה חברה ליזום תכנון והקמת מפעלי בניה ופתוח סביבתי ברחבי הארץ.

הנתבעת הינה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "חב' החשמל").

2.                  התובעת הינה בעלת זכויות החזקה והבעלות במקרקעין הידועים כגוש 11196 חלקה 4 (להלן: "המקרקעין") אותם רכשה מחברת הכשרת הישוב.

המקרקעין נרשמו על שמה של התובעת בלשכת רישום המקרקעין בשנת 1970.

3.                  בשנת 1962 או בסמוך לכך הקימה הנתבעת על המקרקעין עמודי מתח גבוה ומתחה ביניהם חוטי חשמל (להלן: "הקו") .

4.                  בשנת 1999 ביקשה התובעת מהנתבעת את העתקת קטע הקו שעל המקרקעין. הנתבעת התנתה העתקה בתשלום דמי העתקה בסכום של כ-415,000 ש"ח. התובעת שילמה את הסכום האמור תחת מחאה ובשנת 2001 הועתק הקו.

5.                  בתביעה זו עותרת התובעת להשבת דמי ההעתקה ששילמה, לאחר שחזרה בה מתביעתה גם לשכר ראוי ולדמי שימוש.

6.                  טענות הצדדים

התובעת טוענת כי רכשה את המקרקעין בשנת 1934. לשיטתה, הקימה הנתבעת את הקו ללא רשות או רשיון מהבעלים, כמתחייב עפ"י דין.

7.                  עוד נטען כי הנתבעת הינו לכל היותר בת רשות, הניתנת לביטול על ידי הבעלים בכל עת.

8.                  התובעת יוצאת גם כנגד סכומה של ההעתקה, המהווה, לשיטתה כפל תשלום, לאור התעריפים הנגבים ע"י הנתבעת מהצרכנים, והכוללים, בין היתר תשתיות, הולכת חשמל וחיבור.

9.                  הנתבעת טוענת להתיישנות עילת התביעה או לחלופין לשיהוי בהגשתה. לגוף העניין טוענת הנתבעת כי קיבלה את רשות הבעלים, מינהל מקרקעי ישראל, להתקנת הקו וכי זכויותיה של התובעת במקרקעין כפופים לרשות זו.

עוד נטען על ידה כי קיבלה, למעלה מן הצורך, את רשותה של התובעת, בעת שתיאמה עם נציג מטעמה את ההתקנה.

לשיטתה, פעלה על פי דין, דהיינו עפ"י ס' 15 לזיכיון שהוענק לה ואשר קיבל תוקף סטטוטורי בפקודת זכיונות החשמל 1927 (להלן: "הזכיון").

10.              הנתבעת הכחישה טענת התובעת לגבי העלויות שנדרשו לצורך ההעתקה וטענה כי טענה זו מהווה הרחבת חזית, שכן לא נטענה בכתב התביעה.

11.              הנני דוחה טענת ההתיישנות. כידוע, מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שבו נולדת עילת התובענה. (ס' 6 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958) : "מועד התגבשות העילה ניזון מהמגמות והתכלית שביסוד מוסד ההתיישנות תוך ניסיון לאזן ביניהם" (ע"א 158/54 דה בוטול נ' בנק המזרחי, פד"י י' 687, רע"א 6658/00 אבו רוקן נ' בנק לאומי, פד"י נ'ה (4) 66, ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. פ"ד נ'ו (3) 345...) [ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה נ' הועדה המקומית פ"ד נ'ז (5) 433, עמ' 452].

12.              עילת התביעה היא מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד לו הוא עותר. כל עוד לא נדרשה התובעת בתשלום דמי ההעתקה, נושא תביעה זו, לא קמה לה העילה, ולכן הטענה כאילו נולדה העילה ביום ביצוע התקנת הקו, או לחלופין המועד בו נרשמו זכויותיה הקנייניות של התובעת בלשכת רישום המקרקעין - נדחית.

13.              הנני דוחה גם את טענת השיהוי המסתמכת אף היא על אותם מועדים. הנתבעת טוענת כי התובעת הייתה מודעת לקיומו של קו החשמל וכי שתיקתה במשך תקופה של כ-30 שנה בהן לא טרחה לפנות אל הנתבעת ולא הביעה כל מחאה על הימצאותו שם, מקפחים זכותה של האחרונה להתגונן כראוי נגד התביעה. לעניין זה יש להזכיר את העובדה שחלק מהעדים הרלוונטיים כבר אינם בין החיים, והאחרים, זיכרונם עלול לבגוד בהם, עקב גילם המתקדם ובחלוף השנים הרבות ממועד קבלת האישור הנטען, ועד לבירור התובענה.

14.              "השתהות בהגשת תביעה, אינה, כשלעצמה, שיהוי במובנו במשפט. שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפניה לבית המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע... קיימת דרישה לקיום מצג ברור מצד התובע אודות ויתור או מחילה, מצד התובע על זכות התביעה הנתונה לו" (ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נד (5) 252).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ