אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 799/99

פסק-דין בתיק א 799/99

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
799-99
25/09/2005
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
1. ויולה טהמאז
2. ג'מאל טהמאז

עו"ד ע' בדארנה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' ע' סלע בורבין
פסק-דין

1.       התובעים, אישה (להלן - " התובעת") ובעלה, עותרים בתביעתם שלפני לכך שהנתבעת תחויב לפצותם עבור נזקי גוף שנגרמו לתובעת.

          לטענת התובעים, עקב התרשלות הצוות הרפואי שטיפל בתובעת, בעת שאושפזה במרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה, בתאריך 25.1.99, ילדה התובעת עובר מת, ולתובעת נגרמה נכות נפשית.

2.       התובעת, ילידת 26.10.56, הרתה לבעלה בעת שהייתה כבת 42 שנים. בתקופת ההיריון, שהיה הריונה הראשון, הייתה התובעת במעקב רפואי של רופא בקופת חולים מאוחדת. בתאריך 21.1.99, בשבוע ה- 41 להריון, נבדקה התובעת על ידי הרופא בקופת החולים אשר הפנה אותה לבית החולים עקב מיעוט מי השפיר.

          התובעת פנתה אפוא למרכז הרפואי רמב"ם שם אושפזה, ונמצא כי צוואר הרחם עדיין אינו בשל ללידה. על כן נעשו מספר ניסיונות לגרום להפעלת הלידה, אך הניסיונות לא הניבו לידה. בתאריך 24.1.99 בשעות הערב, לאחר שהניסיון הרביעי להפעלת הלידה באמצעות נר פרוסטגלנדין שלא צלח, ולאחר התייעצות שקיימו הרופאים שטיפלו בה, הוחלט על דעת התובעת, להפסיק הניסיונות להפעלת הלידה, ועוד הוחלט, שאם עד סוף שבוע 42 להריון (בתאריך 27.1.99) לא תלד התובעת בלידה טבעית, יבוצע לתובעת ניתוח קיסרי. נוכח החלטה זו, נותרה התובעת להשגחה בבית החולים, ולא שוחררה לביתה.

          יצוין כי התובעת הדגישה בפני הצוות הרפואי שטיפל בה את עובדת היותה חברה בכת עדי י', ועל פי השקפתה אין היא מוכנה לקבל עירויי דם. על כן, הצוות הרפואי שטיפל בתובעת לא שש לנתחה, מחשש שדימום במהלך הניתוח יסכן את חייה, לאור סירובה לקבל עירויי דם.

3.       בתאריך 25.1.99 בשעות הבוקר חוברה התובעת למוניטור למשך כ- 40 דקות, ונמצא כי עדיין לא התפתחו צירי לידה וכי דופק העובר תקין.

          בשעות אחר הצהריים ביקרו את התובעת בני משפחתה, ואלה נפרדו ממנה בסביבות השעה 21:00. התובעת טוענת, כי בשעה 21:00 עדיין הרגישה את תנועות העובר, ובשעה 22:00 החלו להתפתח צירים, ועל כך העידה התובעת כדברים הבאים (עמ' 49 לפרוטוקול, שורות 24 עד 30):

"לקראת השעה 22:00 בערך, היו לי התכווצויות חזקות, בצדדים ובבטן התחתונה. ישר קראתי לאחות, ואמרתי לה שיש לי צירים. היא אמרה לי שאחכה שזה יהיה סדיר ואגיד לה. חיכית כ-3/4 שעה בערך, ואמרתי לה שהיו לי צירים כל 20 דקות ועכשיו יש לי כל רבע שעה. היא אמרה שאחכה שזה ממש יהיה מסודר, שהיא תוכל להביא את המוניטור. לקראת השעה 12:00 בלילה, קראתי לה ואמרתי לה שאני לא יכולה להחזיק מעמד יותר, יש לי כאבים חזקים וזה בערך כל 10 דקות. היא אמרה לי תחכי, אני אביא לך את המוניטור."

4.       קיימת תרשומת בכרטיס הטיפול הסיעודי, שנרשמה על ידי אחות המחלקה הגב' ציפי בראייר, וזו לשונה:

"ב- 24:00 תלונות על צירים מסודרים (מלפני כשעתיים) הורדה לחדר לידה לבדיקה אחרי ניסיון לביצוע NST במחלקה שנכשל."

          התובעת אכן חוברה למוניטור בסביבות חצות הלילה, ולאחר החיבור נמצא שאין דופק עוברי. התובעת הועברה לחדר לידה, גם שם המוניטור הראה כי אין דופק עוברי, ובדיקה על-קולית שבוצעה בחדר הלידה העלתה כי העובר מת. התובעת הושארה בחדר  הלידה וניתנו לה תרופות לזירוז הלידה, ולמחרת, 26.1.99 בשעה 15:50 אחר הצהריים, ולאחר שימוש בשולפן ריק, נולד עובר מת. בלידת העובר נמצא כי חבל הטבור "כרוך והדוק" סביב צווארו.

          נראה כי היום כבר אין מחלוקת בין הצדדים, כי העובר מת כתוצאה מכריכת חבל הטבור סביב צווארו, וכי הדבר אירע בין השעה 21:00, שאז התובעת עדיין חשה בתנועותיו, וחצות הלילה, שאז חוברה התובעת למוניטור ונמצא כי אין דופק עוברי.

5.       התובעת טוענת, כי הרופאים שעקבו אחר מצבה בעת שהייתה מאושפזת, נתנו הוראות מפורשות לחברה למוניטור מיד כאשר יתפתחו צירי לידה, אך האחיות במחלקה לא ביצעו הוראה זו. לטענת התובעת, מותו של העובר יכול היה להימנע אם הייתה מחוברת למוניטור והיה מתגלה כי העובר נתון במצוקה, דבר שהיה גורר ניתוח קיסרי מיידי, והעובר היה ניצל.

          התובעת מוסיפה וטוענת, כי בשל גילה הגבוה יחסית לא תוכל להרות עוד, וכתוצאה מהאירועים המתוארים לעיל נגרמה לה נכות נפשית בשיעור 20% לצמיתות, כעולה מחוות דעתו של המומחה מטעמה, דר' כמאל פרחאת (מוצג ת/4).

6.       לעומת טענות התובעת, טוענת הנתבעת כי הטיפול הרפואי שניתן לה היה טיפול נכון ותקין, ולא נפלה בו כל התרשלות שהיא, וכי אין קשר סיבתי בין מות העובר לטיפול הרפואי שקיבלה התובעת.

7.       את תביעתה תמכה התובעת בחוות דעתו של מומחה מטעמה (מוצג ת/1), והמומחה הוא פרופ' י' שנקר, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, ומנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים "הדסה" עין כרם. לעומת זאת, הנתבעת סומכת דעתה על חוות דעת של מומחה מטעמה (מוצגים נ/16 ו-נ/17), והמומחה הוא דר' (כתוארו אז) י' בליקשטיין, אף הוא מומחה למיילדות וגניקולוגיה, ומשמש כרופא בכיר במחלקת נשים ויולדות בבית החולים "קפלן" ברחובות.

8.       פרופ' שנקר סקר בחוות דעתו את הטיפול הרפואי שקיבלה התובעת החל מרגע קבלתה לאשפוז, בתאריך 21.1.99, ונראה כי אין מחלוקת בין המומחים שלא נפל כל פגם בטיפול שניתן לתובעת מעת שאושפזה בבית החולים  ועד שאירעו האירועים המתוארים לעיל.

          פרופ' שנקר סקר את הטיפולים השונים שקיבלה התובעת במהלך אשפוזה, כפי שהדברים נלמדים מהכרטיס הרפואי, לרבות ההתייעצות שהתקיימה בתאריך 24.1.99 לאחר שנכשלו הניסיונות להפעיל את הלידה, וכן ציין את הוראת הרופאים, שניתנה בתאריך 24.1.99 בשעה 17:35: "בהופעת צירים קליניים NST", הוראה שמשמעותה, שיש לחבר את התובעת למוניטור בעת הופעת צירי לידה.

          לדעת פרופ' שנקר, הריונה של התובעת היה הריון בסיכון גבוה, וזאת לאור גילה של התובעת באותה עת (42), וכן משום שהריונה של התובעת היה הריון ראשון שחרג מעבר לתקופת הזמן הרגילה. פרופ' שנקר גורס בחוות דעתו, כי בנתוניה של התובעת, היה צורך במעקב מיוחד כדי למנוע תמותה טרום לידתית "השכיחה יותר להופיע" בתקופת הריון שמעבר לזמן, וכן עמד פרופ' שנקר על הסיכון הקיים במצב בו נמצא מיעוט מי השפיר, שכן "מיעוט מי שפיר גורם לסיכון לעובר בשל אפשרות של לחץ דפנות הרחם על חבל הטבור והפרעות בהספקת דם לעובר". פרופ' שנקר סבור, כי בתאריך 25.1.99 בשעות הערב, פיתחה התובעת צירי לידה בעקבות נר הפרוסטגלנדין הרביעי שניתן לה בתאריך 24.1.99 בשעה 17:35, אך בניגוד להוראת הרופאים לא חוברה למוניטור ועקב כך לא ניתן היה לאבחן מצוקה עוברית שהתפתחה, ובלשונו של פרופ' שנקר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ