אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 7954/05

פסק-דין בתיק א 7954/05

תאריך פרסום : 11/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
7954-05
11/04/2007
בפני השופט:
אברהם אליקים

- נגד -
התובע:
1. לסמן אילנה
2. עזרן דוד

עו"ד גאגין יגאל
הנתבע:
אהרונוביץ ישראל
עו"ד כהן-ניסן מרדכי
פסק-דין

מבוא וטיב המחלוקת

  1. התובעים הבעלים של דירה הנמצאת בקומה ב' בבנין הנמצא ברח' גאולה 27 בחיפה הידועה גם כחלקה 36 בגוש 10869 (להלן-"הדירה") הגישו תביעת סלוק יד מהדירה כנגד הנתבע ולתשלום דמי שימוש ראויים.
  1. אין מחלוקת כי עד לחודש מרץ 2005 התגוררה בדירה הגב' שרה אהרונוביץ ז"ל, אימו של הנתבע אשר נפטרה ביום 12.3.05 והשאלה המרכזית הטעונה הכרעה הינה האם הועברו זכויות האם לנתבע מכח סעיף 20 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972  אשר קובע:

"(א) דייר של דירה שנפטר, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשנים היו בני-זוג לפחות ששה חדשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.

(ב) באין בן-זוג כאמור בסעיף קטן (א) - יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים - קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד אתו לפחות ששה חדשים סמוך לפטירתו, ולא היתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגוריהם".

  1. לאור טיב המחלוקת הוחלט כי הנתבע יציג עדויותיו ראשון, בהתאם לכך העידו הנתבע, אחיינו מר קובי אהרונוביץ, ידידתו הגב' מרים הרשקוביץ, ומר סלם יוסף דייר מוגן בחנות באותו בנין. מטעם התובעים העיד מר מאיר לסמן בעלה של התובעת, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

דיון

  1. בטרם אנתח טענות הצדדים אקדים ואבהיר כי לאחר שמיעת עדות שני העדים הגב' הרשקוביץ מרים והעד מר סאלם יוסף, לא שוכנעתי כי הם יודעים מכלי ראשון פרטים היכולים לסייע לבירור הנושאים הרלבנטיים שבמחלוקת ולכן לא ניתן לקבוע מימצא כלשהו על פי עדותם.

האם התקיימו במקרה זה התנאים לפי סעיף 20 לחוק הגנת הדייר

  1. על מנת שקרובו של דייר "ייכנס בנעליו של דייר שנפטר" צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים, שני התנאים הרלבנטיים למחלוקת שבפניי הינם מגורים משותפים "לפחות ששה חודשים סמוך לפטירה" וכי לא היתה לקרובו של הדייר דירת מגורים אחרת בזמן הפטירה.
  1. הנתבע בחר לנסח כתב הגנתו בצורה כללית תוך התעלמות מפורשת מהצורך באזכור תאריכים. אין בכתב ההגנה אזכור של תאריך פטירת האם ואין אזכור בכתב ההגנה תאריך כניסתו של הנתבע לדירה, גם תיחום התקופה הספציפית בה גר הנתבע עם אימו ז"ל נעדר מפרטי כתב ההגנה, (ר' למשל הניסוח הכללי בסעיף 5 לכתב ההגנה).
  1. אימו המנוחה של הנתבע נפטרה ביום 12.3.05. אם נתייחס להוראת החוק על פי לשונה בלבד, על הנתבע להוכיח כי לפחות מיום 12.9.04 ועד ליום 12.3.05 התגורר בדירה עם אימו. עיון בת/1 המתאר תנועותיו של הנתבע מראה כי ביום 27.5.04 יצא הנתבע את גבולות הארץ ובמשך 10 חודשים תמימים, עד ליום 18.3.05, שישה ימים לאחר פטירת אימו שהה הנתבע בחו"ל. אמור מעתה בחינה דווקנית  של הוראות החוק מחייבת לכאורה את המסקנה כי הנתבע לא התגורר בדירה סמוך לפטירת אימו.
  1. זה השלב לבחון את טענת הנתבע לפיה אין לפרש החוק באופן צר ודווקני המחייב נוכחות פיזית מתמשכת בדירה ודי בקיומה של זיקה לבית המגורים, הנתבע תומך גישתו זו בפסק דינה של כב' הש' בייניש בע"א 4127/95 יעל זלקינד (מיכאל) נ' בית זית - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נב(2), 306 , 316-317 (1998), פסק דין בו נידונה מחלוקת מתחום אחר אך בית המשפט הביע עמדה ספציפית באשר לדרך פרשנותו של סעיף 20 לחוק הגנת הדייר. כב' הש' בייניש מפנה לע"א 167/77 חיים כהן נ' אברהם הבדלה, פ"ד לג(652 ,649 (2 ) שבו נקבע כי דרישת הסעיף עשויה להתקיים גם כאשר קרובו של הדייר "... שומר על זיקתו לדירה, אם כי באופן פיזי ומסיבות ידועות גר מחוץ לדירה במשך אותם שישה חודשים". על פי קביעת של כב' הש' בייניש יש  לבחון קיומה של זיקת המגורים של הדייר הטוען לדיירות מוגנת אל הדירה כשהיא קובעת כי
    "זיקת המגורים מבטאת את הקשר המהותי שבין אדם לביתו לא רק במובן הפיזי, אלא את הקשר שבינו לבין מרכז חייו, הציר שסביבו סובבים חייו מבחינה מעשית, פיזית ורגשית....כי הכל יסכימו, כי היעדרות ממקום מגורים קבוע שהיא בעלת אופי ארעי מובהק, אינה מנתקת את הזיקה אליו...על דרך ההכללה ניתן לומר כי משך ההיעדרות ממקום המגורים הקבוע יכול לשמש אינדיקציה משמעותית לשלילת יסוד הארעיות, ולהצביע על ניתוק הזיקה של מגורים בקביעות. לכאורה, היעדרות לתקופה קצרה מצביעה על פניה על אפיה הארעי והיעדרות לתקופה ממושכת מצביעה על ניתוק זיקת המגורים, אך משך הזמן כשלעצמו אינו יכול לשמש מודד בלעדי ומספיק, ומתבקשת בחינה נוספת - מהותית - של טיב ההיעדרות. כך למשל, היעדרות למטרה מוגדרת וחולפת עשויה להתמשך זמן רב מבלי לאבד בכך מאפיה הארעי. כך אדם הנזקק לאישפוז ממושך בגין מצבו הרפואי, עלול להעדר מביתו למשך זמן רב ואינו מנתק בכך בהכרח את זיקת המגורים לביתו. או טול לדוגמא, אדם השוהה מעבר לים עקב תפקיד בשליחות המדינה. השהות בחו"ל מוגבלת לתקופת התפקיד ואף אם זו עשויה להתמשך אין ההעדרות מאבדת מארעיותה, ואין היא בהכרח מנתקת את נושא התפקיד מזיקת המגורים לביתו. מנגד, יש שלאחר היעדרות קצרה ניתן יהיה, בנסיבות מתאימות, ללמוד על ניתוק חד של זיקת המגורים.... ככלל, מתבקשת בדיקה של מהות ההיעדרות מן המושב, המשלבת הן נסיבות אוביקטיביות והן סממנים סוביקטיבים. כמובן שאין להסתפק במבחן סוביקטיבי הניזון מכוונתו של אדם לשוב בעתיד לבית ממנו נעדר, כאשר ל "כוונה" זו אין כל ביטוי חיצוני, וכעובדה אוביקטיבית ניתן לקבוע כי אין האדם ממשיך לשהות בו ולשמר ולפתח את זיקתו אליו".
  1. בחינת העובדות שהוכחו במשפט בחינה אובייקטיבית מעידה על אי קיום כל זיקת מגורים בין הנתבע לבין דירת האם או במילות פסק דינה של כב' הנשיאה בייניש " ההיעדרות איבדה מארעיותה והגיעה לנקודה שיש בה כדי לנתק את זיקת המגורים בקביעות". עובר לפטירת האם (וגם לאחריה) הדירה לא שימשה למגורי הנתבע גם לא כמרכז חייו של הנתבע ולא ניתן לראות בדירה כמקום המצביע על זיקת מגורים קבועה וזאת למצער בששת החודשים שקדמו לפטירת האם.
  1. על פי תאור תנועותיו של הנתבע אל ישראל ומאליה-(ת/1), הנתבע שהה בכל השנים האחרונות בחו"ל וחשוב לזכור כי לא מדובר בעבודתו כימאי שהופסקה כבר בשנת 77 ולא מדובר בעזיבה זמנית של הארץ למטרה מוגדרת כגון שליחות, נסיעה לצורכי טפול, ריפוי, או לימודים. הנתבע ניסה לחפש מזלו בעולם הרחב ללא הצבעה על מועד חזרה או מטרה מסוימת שתביע לסיום מסעו בעולם. במהלך 14 השנים שקדמו לפטירת האם, משנת 91 ועד 2005 המאפיין את התנהגותו של הנתבע מבחינה אובייקטיבית היא שהייה של שנים וחודשים ארוכים בחו"ל וחזרה לישראל לתקופות קצרות בלבד המסתכמות לכ-7.5 חודשים בלבד מתוך אותן 14 שנים.  גם לאחר פטירת האם עזב הנתבע את הארץ ושהה בחו"ל מיום 2.5.05 עובדה שהקשתה על ניהול ההליך ובכלל זה מציאת תאריך מתאים לשמיעת עדותו!.
  1. לנתבע על פי עדותו לא היה בישראל חשבון בנק במשך 20 השנים האחרונות (עמ' 13), הוא לא משלם לביטוח לאומי, לא למס הכנסה, (עמ' 19) וכיום גם לא לקופת חולים, (עמ' 17).
  1. על פי רישום מרשם האוכלוסין-ת/2, לפני פטירת האם, הנתבע היה רשום במרשם האוכלוסין ב-4 כתובות שונות.
  1. גם מבחינה סובייקטיבית לא שוכנעתי בדבר קיומה של זיקת מגורים. עדותו של הנתבע לא היתה משכנעת ולעיתים רב בה הנסתר על הנגלה. באופן בולט בחר הנתבע שלא לתמוך גרסתו במסמכים החייבים להיות בהישג ידו ואי הצגתם יוצרת חזקה כי תוכנם פועל לחובתו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ