אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 78399/04

פסק-דין בתיק א 78399/04

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
78399-04
02/07/2006
בפני השופט:
תמיר מיכאל

- נגד -
התובע:
ערן בניה תשתית ופיתוח בע"מ
עו"ד מאיר אלזם
הנתבע:
אלירן שמשון בע"מ
עו"ד ש. אריאלי ואח'
פסק-דין

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב, וזאת בעקבות דיון הוכחות אשר התקיים במסגרת תובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר בגין סכום כסף קצוב על סך 23,310 ש"ח.

משניתנה לנתבעת רשות להתגונן, טענות הנתבעת בתצהיר אשר הוגש בתמיכה לבקשת הרשות להגן מהוות כתב ההגנה בתיק.

להלן עיקרי טענות התובעת, אשר הועלו בין היתר באמצעות תצהיר עדות ראשית של מר ערן בן עמי, אשר הצהיר כי הוא משמש כמנהל התובעת. התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, באיתור רכבים שנגנבו מבעליהם, הידועה ופעלה בשם המסחרי "ערן איתור ציוד וחקירות". ביום 21.12.00 התבקש מנהל התובעת לאתר עבור הנתבעת רכב מסוג פונטו ספייס מ.ר. 10-879-55 (להלן: " הרכב") מתוך שטחי הרשות הפלשתינאית. מנהל הנתבעת ציין בפני מר בן-עמי כי הרכב נגנב כשהמפתחות בשקע המצת, כאשר הנהג ירד לרגע מהרכב. בשיחה טלפונית בין מר בן עמי לבין מנהל הנתבעת, סוכם כי תמורת חילוץ הרכב האמור והשבתו לידי הנתבעת, תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 16,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סיכום הדברים הועלה על הכתב ונשלח לתובעת. התובעת חילצה לטענתה את הרכב ביום 22.12.00 משטחי הרשות הפלשתינאית - מתוך רמאללה - והשיבה אותו לידי הנתבעת. התובעת הסכימה לתת לנתבעת הנחה של 1,000 ש"ח משכרה, ובלבד שהתשלום יעשה לאלתר, והוציאה לנתבעת חשבונית לתשלום סכום של 17,750 ש"ח (15,000 ש"ח בתוספת מע"מ), אך הנתבעת לא שילמה לתובעת את שכרה.

להלן עיקרי טענות הנתבעת כפי שהועלו בבקשת הרשות להגן, אשר מהווה את כתב ההגנה בתיק, ונתמכו בתצהירו של מר שלמה בייזר, אשר הצהיר כי הוא משמש כמנהל סניף ירושלים של הנתבעת. הרכב שבבעלות הנתבעת הושכר ביום 22.11.00 לחברת רפיס ר.מ. בע"מ ונהג בו בפועל מר לימואי דניאל. לאחר גניבת הרכב ביום 21.12.00, התקשר מר בן-עמי לנתבעת, הודיע לה כי הרכב נמצא ברמאללה ודרש 16,000 ש"ח + מע"מ עבור הוצאת הרכב. ביום 22.12.00 קיבלה הנתבעת הודעה מהמשטרה לפיה הרכב נמצא ברחוב מיצרי טירן ברמת אשכול בירושלים, כמה מאות מטרים  ממקום הגניבה, וכי תוכל לקבלו חזרה בחניון הנגררים של המשטרה. באותו יום בשעה מאוחרת יותר הודיע מר בן-עמי למר בייזר כי הרכב נמצא בחניון הנ"ל. עם החזרת הרכב לחברה, וכן על-פי דיווחי הנהג, לא הסתבר על-פי מד הק"מ שהרכב נסע לרמאללה כ-20 ק"מ לכל צד, והוגשה תלונה מתאימה במשטרה. על-כן מכחישה הנתבעת כי הרכב הועבר לרשות הפלשתינאית וחולץ ממנה, וטוענת כי מדובר בסחיטה וגניבה שיטתית, שנעשתה גם כלפי חברות אחרות.

במסגרת התביעה הגישה הנתבעת הודעה כלפי צדדי ג', רפיס ר.מ. בע"מ ודניאל לימואי, ובית המשפט נתן פסק דין נגדם במהלך הדיון שהתקיים ביום 29 בספטמבר 2005. בדיון זה נחקרו מר בין היתר מר בן עמי ומר בייזר, והוגשו לתיק מספר מוצגים וביניהם תמונות של הרכב כשהוא נמצא כביכול בשטחי הרשות הפלשתינאית. אף-על-פי-כן, בית המשפט לא הכריע אם התמונות הנן ראיות קבילות, תוך שהוא מציין כי קיים קושי רב לקבל את התמונות כראייה. כמו-כן הוגשה הכרעת דין בהליך פלילי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים (פ' 001074/01 מ"י נ' בן-עמי), בו זוכה מר בן-עמי מחמת הספק מעבירות שונות הנוגעות לרכבים גנובים. 

המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתמצה בשאלות הבאות: 1) האם התובעת או מנהלה, מר
בן-עמי, היו מעורבים בדרך כלשהי בגניבת הרכב? 2) האם אכן חילצה התובעת את הרכב משטחי הרשות הפלשתינאית?                      

באשר לשאלה הראשונה, אין מחלוקת בין הצדדים כי מר דניאל לימואי, אשר נהג ברכב ביום 21.12.00 בשעות אחה"צ, יצא מן הרכב בסמוך לפני מועד הגניבה, כשהוא משאיר את המפתחות במצת ההצתה. לפיכך, בהעדר ראיה אחרת לסתור, יש להניח כי הגניבה הייתה אקראית, על-ידי אדם שהזדמן למקום, ולא תוכננה מראש על-ידי מאן דהוא. אי לכך נראה שיש להשיב על שאלה זו בשלילה.   

השאלה השנייה מורכבת יותר ומעלה מספר תהיות. התובעת לא הסבירה בבירור כיצד נודע לה על גניבת הרכב ומקום הימצאו, כיצד חילצה אותו ומי ביצע את החילוץ. בנוסף לכך, לא עלה בידי התובעת להוכיח נקודה מרכזית וחשובה ביותר - כי היא או מי מטעמה מצאו את הרכב לפני שאותר על-ידי המשטרה, כעבור יום אחד בלבד ממועד הגניבה, ברחוב הסמוך מאוד למקום שממנו נגנב. אמנם מר בן עמי טען בחקירתו כי אחיינו הוא שהזמין את ניידת המשטרה למקום, אך לא נמצא כל ביסוס נוסף לטענה זו, אשר לא הוזכרה בדו"ח המשטרתי שהוגש לבית המשפט, ואף לא פורטה בתצהיר העדות הראשית של מר בן עמי, אלא עלתה לראשונה בחקירתו הנגדית. יתר על-כן, משלא זימן מר בן-עמי את אחיינו להעיד על זימון הניידת כאמור, טענתו זו הינה בגדר עדות שמועה בלבד, אשר איננה קבילה כראיה.

מר בן עמי לא התייחס כלל בתצהירו לשאלה האם הוא זה שהודיע לנתבעת על "חילוץ" הרכב, עוד בטרם קיבל מר בייזר הודעה מהמשטרה על מקום הימצאו. כאשר נשאל מר בן עמי על סוגיה זו  בחקירתו הנגדית, השיב כי "זכור לי שאני הודעתי קודם, לפני הטלפון מהמשטרה, שאני הודעתי לו ראשון", אך הוסיף כי "העניין של מי התקשר ראשון ומי הודיע ראשון לא חשוב לענייננו". לאחר מכן, כאשר נשאל מדוע לא התקשר מייד לחברה ומסר לה כי הרכב נמצא בידי המשטרה, השיב: "כי זה לא רלוונטי". לעומת זאת, בתצהירו של מר בייזר, שהוגש מטעם הנתבעת, טען מר בייזר בבירור שביום 22.12.00 קיבל הודעה מהמשטרה על מציאת הרכב וכי " באותו יום בשעה מאוחרת יותר קיבל טלפון מערן". התובעת לא טרחה לחקור את מר בייזר בעניין זה במסגרת חקירתו הנגדית, וממילא לא עלה בידיה להפריך את גרסתו.

במהלך הדיון בתביעה, הגישה כאמור התובעת לבית המשפט תמונות של הרכב כשהוא נמצא כביכול בשטחי הרשות הפלשתינאית, וזאת בהמשך לטענה שהעלה מר בן עמי בתצהירו לפיה התמונות צולמו על-ידי "המקור" שסייע בהחזרת הרכב מרמאללה. הטענה הועלה ללא כל פירוט, ולא הובאו ראיות כלשהן התומכות באמיתותה. בהעדר תשלילים מקוריים וללא עדותו של "המקור" אשר צילם אותן לכאורה, אין לקבל את התמונות כראיה בתיק, שכן ניתן לצלם רכב דומה בכל מקום תוך החלפת מספר הרישוי שלו.

משהוכח כי הרכב נמצא כעבור יום אחד בלבד ממועד הגניבה, ברחוב הסמוך מאוד למקום שממנו נגנב, היה על התובעת להתכבד ולהרים את נטל ההוכחה על-מנת לסתור את טענת הנתבעת לפיה המשטרה היא זו שאיתרה את הרכב לראשונה בירושלים. אמנם אין מחלוקת על כך שמר בן-עמי התקשר למר בייזר ביום הגניבה, וטען שהרכב אותר בשטחי הרשות הפלשתינאית, אולם לצורך הרמת נטל ההוכחה, היה על התובעת לספק פרטים מפורטים ומדויקים אודות הנסיבות שבהן נודע לה על גניבת הרכב ומקום הימצאו. כמו-כן היה עליה לפרט ולהציג ראיות המעידות על אופן חילוץ הרכב, לרבות חשיפת המקורות בהם נעזרה לצורך ביצוע החילוץ כביכול וחלוקת המטלות והתשלום בין המבצעים. בסיכומיה ובתצהירו של מר בן עמי, טענה התובעת טענה סתמית לפיה מר בן עמי גייס קציני מודיעין פלשתינאים שפעלו מעבר לכפר הירוק (להלן: " המקורות") , ואפשרו לתובעת לאתר כלי רכב אשר נגנבו בישראל והוברחו לרשות. בהעדר פירוט לגבי זהותם של המקורות, שיטת עבודתם, טיב הקשרים שלהם עם התובעת ועם גנבי הרכב, ובהעדר ראיה למעורבותם במקרה דנן, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי אכן ביצעה חילוץ של הרכב משטחי הרשות הפלשתינאית. 

זיכויו של מר בן-עמי בהליך הפלילי שהתנהל נגדו איננו משליך כלל על התביעה דנן, שכן נטל ההוכחה הדרוש על-מנת לבסס אישום פלילי הינו במידה של למעלה מספק סביר, נטל אשר הוטל על המדינה, ואילו בהליך האזרחי שלפנינו, היה על התובע להרים את נטל ההוכחה של עמידה במאזן ההסתברויות כדי להוכיח את תביעתו, מה שלא נעשה במקרה דנן.

בהיעדר פרטים מספיקים אודות "החילוץ" ומעורבותה של התובעת אל מול גנבי הרכב, כאמור, לא הרימה התובעת את הנטל הנדרש להוכחת התביעה.

לאור האמור לעיל הנני קובע שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הדרוש על-מנת להוכיח שאכן  חילצה את הרכב משטחי הרשות הפלשתינאית, הנני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת סך של 5,000 +מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין  לצדדים.

ניתן היום ו' בתמוז, תשס"ו (2 ביולי 2006) בהעדר הצדדים הנ"ל.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ