אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 772/05

פסק-דין בתיק א 772/05

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
772-05
26/03/2006
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. ר. שם טוב (2001) בע"מ
2. מיאל אימפקט בע"מ
3. סולימה סחר בינלאומי בע"מ

הנתבע:
1. מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ
2. מכון התקנים הישראלי

פסק-דין

למי הסמכות להורות לאגף המכס והמע"מ לשנות מן השיטה בה הוא נוקט בבדיקתה של בוטנה המיובאת מטורקיה, זו השאלה העומדת לדיון.

רקע

1.         התובעות מייבאות בטנה (פיסטוק חלבי) מטורקיה. בעת שמגיע משלוח של בטנה ארצה מעביר הנתבע 1 (להלן - 'אגף המכס') דוגמאות ממנו לבדיקה אצל הנתבע 2 (להלן - 'מכון התקנים'), על מנת לקבוע את הארץ, שבאדמתה גדלה הבטנה. בדיקה זו מקורה בחשש פן הבטנה באה מאיראן, והרי היבוא מאיראן - אסור.

2.         לפני חודשים אחדים ייבאה התובעת 1 בטנה מטורקיה. אגף המכס בדק את המשלוח ומצא, כי מקור הבטנה איננו בטורקיה, ולכן תפס את המשלוח והוא מסרב לשחררו. מכאן באה תביעת התובעת 1, ובה היא עותרת לשחרור את הסחורה. לתביעתה זו הצטרפו התובעות האחרות, והרי כל השלוש הן מן העיקריות שביבואני הבטנה ארצה, והן מבקשות לתקוף את השיטה בה נבדקת הבטנה המגיעה ארצה מטורקיה. לטענתן - השיטה היא אמריקאית, וכבר בכך יש משום פסול, על שום שארה"ב, שהיא השלישית בעולם בגידול בטנה, מעוניינת לקדם את מכירת הבטנה הגדלה באדמתה - על חשבון זו הגדלה בטורקיה. לגופה של בדיקה הם טוענים, כי תוצאותיה ניתנות בוודאות של 95% ולא של 100%, ובכך היא לוקה.

3.         הסעדים שנתבקשו בתביעה הם, איפוא, שניים: האחד - שחרור הבטנה שייבאה התובעת 1, והשני - הצהרה על הליקוי שבשיטת הבדיקה בה עושים הנתבעים שימוש (על מנת שלא יעשו בה עוד שימוש בעתיד).

4.         ביום 28.2.2006 ביקשו התובעות לתקן את תביעתן. הבקשה באה על רקע ההסכמה אליה באו בעלי הדין, לפיה הבטנה שייבאה התובעת 1, זו שעוכבה בידי אגף המכס, תשוחרר, על מנת שתוחזר לספק הטורקי ממנו היא נרכשה. הסעד הבודד שהותירו התובעות בתביעתן הוא, לפיכך, הסעד ההצהרתי, זה שייעודו תקיפתה של שיטת הבדיקה בה נוקטים הנתבעים לזיהוי מקור הבטנה.

עמדות בעלי הדין בשאלת הסמכות העניינית

5.         עם שהוגשה התביעה ביקשתי את בעלי הדין כי יתנו את דעתם לשאלה, האם הסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה, או שמא לבג"ץ. התובעות נתנו את עמדתן, ובה הן עמדו על כך, שבית משפט אזרחי הוא בית המשפט המוסמך לדון בתובענה. לשיטתן - לבית המשפט המחוזי נתונים הכלים לבירור התובענה, על המחלוקת העובדתית שהיא מעלה. הם נתמכים בעמדתם זו בהליך שנתקיים בפני בית משפט זה באותו עניין ובין אותם בעלי דין (אצל כב' השופטת דר' נ' אפל-דנון בת.א. 699/99), הליך שסופו שנסתיים בהסכמה בין בעלי הדין ביחס לשיטת הבדיקה בהם ינקטו בעתיד הנתבעים. הם מפנים את תשומת הלב לפסיקה של בתי המשפט על דרגותיהם, ממנה הם מבקשים ללמוד, כי ראוי לה, לתובענה דוגמת זו שהניחו לפנינו, כי תתברר בבית משפט אזרחי ולא בבג"ץ, כשהם מדגישים את הכלים לבירור עובדתי, המצויים בידי בית משפט אזרחי אך לא בידי בג"ץ.

6.         אגף המכס נתן אף הוא את עמדתו, והיא נוגעת למספר ראשים. אשר להשבת הסחורה (סעד שאיננו עמנו עוד) הוא טען, כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום, משום הוראת סעיף 192 לפקודת המכס. ואשר לסעד ההצהרתי אותו ביקשו התובעות טען אגף המכס, כי לבג"ץ אמנם נתונה סמכות עניינית לדון בו, באשר אנו מדברים בביקורת שיפוטית על החלטת רשות מינהלית, אלא שאם יועבר הדיון לבג"ץ - הוא ידחה את העתירה, על שום טעמים שונים שמונה אגף המכס בהרחבה בכתב העמדה שהגיש.

דיון

7.         אגף המכס, אין צריך לומר, הוא רשות מרשויות המינהל. מלאכת בדיקתה של הבטנה המיובאת מטורקיה, ובתוך כך - קביעת השיטה בה יש לעשות את הבדיקה, היא 'פעולה שלטונית מובהקת'  (רע"א 7591/01 אלג'עברי נ. שר האוצר, תק-על 2003(2), 361). בתביעתן תוקפות התובעות בתקיפה ישירה את הפעולה השלטונית הלזו של אגף המכס. תקיפה ישירה שכזו של פעולה שלטונית נתונה לסמכותו הבלעדית של בית המשפט הגבוה לצדק. אין היא נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט אזרחי.

8.         אמנם נכון הוא, כי בית המשפט העליון הכיר בעבר בקיומה של סמכות מקבילה בידי בתי משפט אזרחיים להיזקק לתקיפה ישירה של פעולה שלטונית, בעניינים דוגמת תכנון ובניה ומכרזים. אלא שהכרה זו לא הורחבה לעניינים הנוגעים לתקיפת פעולותיו של אגף המכס, פעולות אותן הוא מפעיל מכוח הסמכויות שניתנו לו בפקודת המכס. ואף אם נראה את עמדתן של התובעות ככזו המבקשת להרחיב עתה את הסמכות המקבילה, על מנת שתחול גם בתחום המדובר, לבקשה שכזו אין מקום להיענות, ומסקנה זו נעוצה בחקיקתו של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התשס"א-2000. על נסיון דומה להרחבת הסמכות המקבילה (בהפקעת מקרקעין) לאחר שנחקק החוק הנ"ל אמר בית המשפט העליון ברע"א 5664/04 מדינת ישראל נ. בן-גרא, כמנהל עזבונה של המנוחה שרה לוי ז"ל (טרם פורסם, נלקח מאתר 'נבו') מפי כב' השופט א' גרוניס:

'עם חקיקתו של חוק בתי משפט מינהליים, נפתחה הדרך לפעול באופן שיטתי ומסודר על מנת להקנות סמכות מקבילה לבתי משפט אלה בעניינים בהם הייתה נתונה סמכות ייחודית בידי בג"ץ...

כמובן, שמבחינה עקרונית עדיף המסלול שסלל חוק בתי משפט מינהליים על פני המסלול השיפוטי להכרה בסמכות המקבילה...'

ובהמשך, מפי הנשיא א' ברק:

'... [ש]לעת הזו נכון להתמיד עם הגישה שנקטנו בפרשת אלג'עברי, ולהותיר את הסמכות הבלעדית לדון בטענות מן הסוג שמעלה המשיב בבית המשפט הגבוה לצדק. הטעם לכך הוא, שהמסלול הראוי כיום לקביעת הסמכות העניינית בתובענות שנושאן הפקעה על-פי פקודת הקרקעות מצוי בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. נוכח קיומו של החוק ובהתחשב בשנותיו הספורות, אין זה רצוי שבית המשפט יקבע כעת הלכות החורגות מתחום חלותו. לשם כך יש לקבוע את ההוראות המתאימות בחוק עצמו...'

[וראו עוד רע"א 3748/05 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. שרת התקשורת - טרם פורסם, נלקח מאתר 'נבו', ולהלן - 'עניין בזק'].

9.         לסיכום דברינו עד כה, התובעות מבקשות לתקוף בתקיפה ישירה פעולה שלטונית שעושה אגף המכס, משמע השימוש שהוא עושה בשיטת בדיקה פלונית בקביעת מקור הבטנה המיובאת ארצה מטורקיה. הסמכות לתקיפה זו נתונה בידי בג"ץ באורח בלעדי. היא אינה נתונה לבית משפט אזרחי. הרחבתה של הסמכות המקבילה, על מנת שתחול גם על פעולותיו של אגף המכס, ראוי שתיעשה בדרך המלך שנפרצה עם חקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.

10.        בשולי הדברים, למעלה מן הצריך, ובהתייחס לטענותיהן של העותרות אודות הצורך לערוך בירור עובדתי בעניין שהניחו בתביעתן, ומכאן ההצדקה להקניית סמכות מקבילה לבירור התובענה, אציין את הדברים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ