אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 75894/04

פסק-דין בתיק א 75894/04

תאריך פרסום : 23/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
75894-04
12/08/2007
בפני השופט:
אטיאס אריה

- נגד -
התובע:
1. גרינשטיין דב
2. גרינשטיין אסתר

הנתבע:
פריש רון
פסק-דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

בזמנים הרלוונטים לתביעה, היו דב גרינשטיין ורון פריש (להלן: "התובע" ו"הנתבע" בהתאמה) בעלי מניות והמנהלים בחברת כרמונה שיווק טכני (1984) בע"מ (להלן: "החברה"). מאחר והחברה נקלעה לקשיים כלכליים והיתה זקוקה להזרמת כספים לשם המשך פעילותה, נטלו התובעים הלוואה מ"שמשון" - חברה לביטוח בע"מ על סך 196,000 ש"ח על פי הסכם הלוואה מיום 10.3.93 עליו חתמו ואף משכנו את דירתם כבטוחה להלוואה זו - סכום זה הוזרם לחברה. במקביל ועוד באותו היום, חתם הנתבע על כתב הסכמה (נספח ד' לתצהיר התובע) אותו ניסח התובע בקשר להלוואה (להלן: "כתב ההסכמה").

לגרסתו של התובע, בנסחו כתב הסכמה זה התכוון לעגןאת ההסכמה אליה הגיע עם הנתבע לפיה במידה והחברה לא תשלם את כספי ההלוואה, יחוב הנתבע והתובע יחדיו בתשלומים אלו שווה בשווה. מוסיפים וטוענים התובעים כי הנתבע חזר על התחייבותו זו  בע"פ בפגישה שהתקיימה  במשרדו של עו"ד אבי סופר ביום  23.7.93עת נדונה סוגיית כניסת החברה לכינוס אשר בה נכח גם התובע וגם ב"כ הנתבע עו"ד פרקש.

לגרסתו של הנתבע, התחייבות זו לא הייתה ולא נבראה. לטענתו, על פי נוסח  כתב ההסכמה אין כל התחייבות אישית שלו להשתתף בהחזרי ההלוואה אלא יש את אישורו בלבד כי הלוואת התובעים נלקחה בידיעתו ובהסכמתו המלאה, וכן הכרה בהתחייבותה של החברה לשאת בהוצאות ההלוואה גם אם ישונה הרכב הבעלות בה. כמו כן, מכחיש הנתבע את הטענה כי התחייב  בע"פ באותה פגישה.

בהמשך לטענה זו, מציין הנתבע כי מאחר ומדובר במכתב אישור בלבד, ניסוחו של כתב ההתחייבות אינו כניסוחו של כתב ערבות ואינו מלווה במסמך המציין את השעבודים מטעם התובעים לטובת החברה.

דיון

יש לבחון את כתב הההסכמה המדובר, לאור נסיבותיו הכלליות של סיפור המעשה, וכן בהתאם ללשונו הפורמלית. פרופ' ג. שלו מציינת כי:

" המקור האמין והחשוב ביותר לאומד דעתם של הצדדים הוא החוזה עצמו. כשם שתהליך פירוש החוזה הוא השלב הראשון בפתרון בעיות משפטיות חוזיות, כך מהווה מיצוי הטקסט החוזי את השלב הראשון בפירוש החוזה. כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על דעתם של הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת אל מעבר לה. חזקה על לשון ברורה ומפורשת שהיא מביעה את כוונת הצדדים ומשקפת את רצונם. הפנייה אל מה שמשתמע מתוך הוראות החוזה תיעשה אפוא רק כאשר לשון החוזה אינה מפורשת וברורה דיה... לשון זו יש לנסות ולקרוא כפשוטה, במשמעותה הטבעית והרגילה... כאשר המילים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הצדדים, יש להתחקות אחר מטרת החוזה... הווה אומר: תכליתו, מטרתו העסקית, תוכנו והגיונו המשפטי והכלכלי..."

 (ג. שלו, "דיני חוזים", עמ' 298-303)

התובעים נשענים בטענותיהם על נוסחו של כתב ההסכמה בכלל ועל הסיפא שלו בפרט (ראה המשפט המודגש הנ"ל) אשר אלו עיקרי דבריו:

" אני החתום מטה... מאשר כי בידיעתי נלקחה הלוואה ע"י גרינשטיין דב... למטרת הלוואת בעלים... ולכן כל ההוצאות אשר יחולו על הלוואה זו ותשלומי ההלוואה אשר ישולמו... ע"י חברת כרמונה... כל שינוי בהרכב הבעלות בחברת כרמונה שיווק טכני בע"מ ע.מ 511040941 יהיה חייב לעמוד בהסכם זה".

הפכתי והפכתי בלשונו של כתב ההסכמה (תמציתו צוטטה לעיל וגרסתו המלאה צורפה כנספח ד' לתצהיר התובע, כאמור) ולא מצאתי בו התחייבות של הנתבע לשאת במחצית החזרי ההלוואה. לשונו הפשוטה של כתב זה, מצדדת בגרסתו של הנתבע לפיה מדובר באישור בלבד כי ידע הנתבע על לקיחתה של ההלוואה ע"י התובעים כהלוואת בעלים.

אף הסיפא של כתב זה (אותו משפט שהודגש לעיל) עליו מצביעים התובעים כמלמד יותר מכל השאר על קיומה של התחייבות זו, אין בו בכדי לתמוך בגרסתם. כל שניתן להבין ממשפט זה הוא שהנאמר בכתב ההסכמה יישאר בתוקפו, אף אם יתחלפו בעלי מניותיה של החברה .

התובע עצמו בחקירתו הנגדית מכיר בכך שחבותו האישית של הנתבע אינה עולה מפורשות מכתב ההסכמה (סעיף 19 לסיכומי התובע). התובע נשאל בחקירה נגדית מה לשיטתו אומר אותו משפט אחרון בכתב ההסכמה עליו הוא כאמור מתבסס  והוא משיב : " הכוונה הכל נכתב ביני לבין רוני אישית וכל שינוי מחייב את רוני לדאוג שזה יבוצע ואם לא אז הוא עצמו מחוייב לכך" (ע' 9 ש'

17). בהמשך לכך כשנשאל איפה זה כתוב השיב: " זה חלק מבעיית הניסוח" (ע' 9 ש' 20). ב"כ התובעים בסיכומיה אף מאשרת כי רק לאחר ששכר שירותיו של עו"ד הוברר לתובע כי ההתחייבות עליה הוא החתים את הנתבע אינה מספקת על מנת לחייבו באופן אישי, ועל כן נדרש הנתבע לחתום על מסמך מפורט יותר וסירב (סעיף 19 לסיכומים).

טענת התובעים כי ההתחייבות האישית נלמדת מהחתימה האישית ומציון מספר ת.ז. של הנתבע  ומכך שאין חותמת של החברה על כתב ההסכמה מחייבת התחקות אחר מטרת כתב ההסכמה הווה אומר: תכליתו, מטרתו העסקית, תוכנו והגיונו המשפטי והכלכלי גם בשים לב לטענה הנוספת כי הנתבע התחייב באופן דומה בע"פ באותה פגישה נדונה כדלקמן:

  1. הסכם ההלוואה עם חברת שמשון (נספח ב' לתצהיר התובעים) מלמדנו כי הנתבע הוגדר כערב ולא כלווה. אם אכן, התכוונו הצדדים לשאת שווה בשווה בהחזרי ההלוואה, במידה והחברה לא תוכל לעשות כן, הרי שמעמדם שווה, שניהם לווים וכך צריך להיות מוגדר מעמדם בלשונו של הסכם ההלוואה. משום שאין הדבר כך, סימן השאלה סביב גרסת התובעים הולך וגדל.
  1. ניסוחו המעומעם למדי של כתב ההסכמה, מעורר את התמיהה המתבקשת אם אכן הייתה כוונה מצידו של הנתבע להתחייב. ההיגיון הישר וניסיון החיים מלמדנו, כי התחייבויות חשובות מעין אלו, ארוכות טווח ובעלות נפקות כלכלית, מועלות על הכתב באופן ברור וחד משמעי שאינו ניתן לכמה פירושים, זאת על מנת לעגן את האינטרסים המבוקשים ע"י מי מהצדדים ולמנוע כל אי הבנה אפשרית עתידית. בענייננו, הצהרה מפורשת על התחייבות זו של הנתבע לא מצאה את מקומה בכתב ההסכמות.
  1. חתימתו של הנתבע על גבי כתב ההסכמה היא אכן אישית: שמו המלא ומס' ת.ז שלו, ללא חותמת של החברה, מופיעים בסיומו. חרף זאת, מאחר וכתב זה אינו מנוסח בלשון של התחייבות, אלא אך ורק מציין את פרטיה המדויקים של ההלוואה, אזי ישנו קושי לא מבוטל למצוא בנתונים אלה כשלעצמם בסיס להתחייבות אישית.
  1.  הצדדים אינם חלוקים ביניהם בעובדה כי ההלוואה שלקחו התובעים לטובת החברה, נעשתה כנגד ובתמורה לשעבוד מקרקעין (מגרש) קודם ע"י הנתבע להבטחת אשראי לחברה. התובע אישר כי לא היה ערב כלפי הנתבע ביחס לשיעבודים שעל נכסי הנתבע. לפי תשתית עובדתית זו, לא ברור מדוע יסכים הנתבע להיות ערב אישית להלוואה הנדונה. נסיונו של התובע להבחין לענין זה בין השקעת כסף "חי" מצידו לבין העמדת בטוחה ע"י הנתבע להבטחת אשראי (ע' 9 ש' 4), כמצדיק השוני בהתייחסות איננו במקומו. בסופו של דבר עסקינן בטכניקה של מימון והסיכון בשני המקרים הוא אותו סיכון. בחדלות פרעון של החברה, אי פרעון כספי ההלוואה המובטחת במשכנתא ואי עמידה בתנאי האשראי המובטח אף הוא בשעבוד נכס מקרקעין יביא לאותה התוצאה : מימוש הבטוחה או הזרמת כסף מהכיס האישי למניעת המימוש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ