אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 75689/01

פסק-דין בתיק א 75689/01

תאריך פרסום : 11/06/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
75689-01
28/11/2007
בפני השופט:
דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
ירושלמי מנדל
הנתבע:
1. עיריית תל - אביב
2. אליהו בע"מ - חברה לבטוח בע"מ
3. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

פסק-דין

1.         התובע  יליד 1947, עובד תברואה בעירית תל אביב, נפגע ביום 14.3.00 בתאונת דרכים עת עמד על משטח עמידה בגב רכב פינוי אשפה של הנתבעת 1. כף ידו הימנית של התובע נמחצה.

ארוע התאונה הינו תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן:"החוק").

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשאלת הנזק בלבד.

2.         ועדה רפואית של המוסד לבטוח לאומי קבעה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה בשיעור של 9.75% וועדה רפואית עליונה קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 12.18% בגין התאונה, תוך הפעלת תקנה 15.

בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, שעור הנכות הרפואית שנקבע על ידי המוסד לבטוח לאומי הינו השעור הקובע לצורך התיק דנן.

3.         התובע טוען כי נכותו התפקודית עולה על שיעור נכותו הרפואית וזאת בהתחשב בגילו ובהכשרתו המקצועית. הפגיעה בכף יד ימין, אשר הינה היד הדומיננטית של התובע, לטענתו, פגעה קשות בשכרו ובהכנסותיו, הן בשל הפסד ימי מחלה וימי חופשה והן בשל העובדה שהוא עבר מתפקידו בפינוי אשפה על גבי משאיות לעבודה כמחסנאי אצל הנתבעת 1.

התובע טוען כי כעובד בפינוי אשפה, עובר לתאונה, היה זכאי לתוספות בגין שעות נוספות ותמריצים כספיים ואילו בעבודתו כיום כמחסנאי, אין הוא יכול לעבוד נוספות ואינו זכאי לתמריצים. לאור כך מבקש התובע כי בית המשפט יפסוק לו, מעבר לפיצוי בגין הירידה הממשית בשכרו לעבר, סך של 1,500 ש"ח לחודש לעתיד וכן בגין הפסדים פנסיוניים, עזרת הזולת , הוצאות נסיעה וניידות וכאב וסבל.

4.         הנתבעים הכחישה קיומו של קשר סיבתי בין הפסדיו הממשיים והעתידים של התובע לבין התאונה שעבר ומציינים כי התובע שב לתיפקוד מלא ולא נגרמו לו נזקים כנטען. אם יש לו הפסדים, אין הם קשורים בתאונה זו, וכי מדובר בתאונת עבודה ולכן יש לנכות את כל הסכומים שקיבל ויקבל התובע מהמוסד לבטוח לאומי.

5.         בתעודת עובד ציבור של מנהלת מדור נכות כללית במוסד לבטוח לאומי, סניף יפו, מיום 4.4.05 למדים כי התובע הגיש תביעה לנכות כללית ונקבעו לו 65% נכות מיום 23.9.99 ועד 12.10.99 ו- 69% נכות רפואית החל מ- 13.10.99 לצמיתות, שנקבעה בוועדה רפואית מיום 2.2.00. הנכות קשורה לסכרת עם סיבוכים - נוירופטיה סכרתית המהווה נכות של 65% וזאת החל משנת 23.9.99 וכאבים בידיים ורגליים המהווה נכות של 10% מיום 13.10.98.

כידוע נוירופתיה הינה נזק למערכת העצבים ההיקפית שגורמת לחולשה וקהות חושים והתסמינים מורגשים בעיקר  בקצות הגפים.

6.         מעיון במוצגים של עירית תל אביב והביטוח הלאומי נ/1 - נ/5 למדים כי לא כפי שטוען התובע, חוסר אפשרותו להמשיך ולשמש כפועל ניקיון על גבי משאית לפינוי אשפה נובע ממצבו הבריאותי שאינו קשור כלל לתאונה, נשוא התיק דנן, באשר, נכויותיו, הן בתחום הסכרת ובעקבות כך הנוירופתיה והן בעקבות הארוע הלבבי, ובעיותיו האחרות, כל אלה הם שהביאו להפסקת עבודתו על גבי משאית לפינוי אשפה. מכאן, שלא ניתן לייחס את נכותו בשל הפגיעה בשתי האצבעות המהווה נכות משוכללת של 9.75% כגורם המשפיע על הירידה בהכנסותיו אם כי יש להביא בחשבון שאם והיה, ויפלט מעבודתו בעירית תל אביב, הגם שיש לו קביעות באותה עבודה, הרי שברור כי בעבודות מסוימות יכול ויהיה לו קושי לקבל עבודה הקשורה בעבודת כפיים, גם בשל חוסר השכלתו וגם בשל הנכות באצבעותיו.  יש לציין כי לתובע גם מחלה לבבית.

לאור האמור יש לקבוע כי נכותו הרפואית של התובע הינה כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי וכי נכותו התפקודית הינה באותו שעור.

7.         מהעדויות שהובאו בפני בית המשפט עולה כי התובע הפסיק את הטיפול בתביעתו למל"ל בגין נכויותיו האחרות עקב התאונה נשוא פסק הדין אולם, יש לציין כי נכותו הרפואית בשיעור של 65% נקבעה לו רטרואקטיבית משנת 1999 ואילך וממוצגי המל"ל למדים שבעיותיו החמורות כתוצאה מהסכרת והנוירופטיה החלו עוד זמן רב לפני התאונה והם הם המהווים את הסיבה להפחתה ביכולת עבודתו וירידה בהכנסתו, אם קיימת כלל.

התובע שהה בחופשת מחלה עד ליום 7.1.01 אולם קיבל שכר תוך ניצול ימי מחלה. 

בגין הפסדי ימי מחלה צבורים על בסיס 25% ליום מחלה מגיע הפסדו של התובע

3,576 ש"ח X 3.5 חודשים X 25% = 3,129 ש"ח (קרן) ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מגיע לסך של 4.872 ש"ח.

התובע יליד 1947 וביום התאונה היה בן 53 וברור כי לא היה עובד עבודה פיזית קשה עד יציאתו לגמלאות ואני מעריך כי היה מפסיק לעבוד על גבי משאית פינוי אשפה בגיל 60, דהיינו בשנת 2007.

בהתחשב במצבו הבריאותי, שאינו קשור לתאונה בפגיעתו בתאונה, בגילו, בסיכויי להפלט לשוק העבודה ובכך שיכול והתאונה האיצה את מעברו לעבודה שלא על גבי משאית פינוי אשפה, הנני פוסק לתובע בגין אובדן כושר עבודה לרבות זכויות סוציאליות סך של 80,000 ש"ח גלובלי נכון למועד פסק הדין.

בגין הוצאות נסיעה לעבר ועתיד ותרופות שאינן מכוסות בביטוח בריאות סך של 5,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ