אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 752664/06

פסק-דין בתיק א 752664/06

תאריך פרסום : 10/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
752664-06
29/07/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסטפרנקל

- נגד -
התובע:
די.בי.אס שרותי לווין (1998) בע"מ
הנתבע:
1. עזרא גבריאל חי
2. עזרא ליזי- נמחקה

פסק-דין

רקע

התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי טלוויזיה. ביום 4.11.04 ביקש הנתבע להצטרף לשידורי התובעת ולקבל את שירותיה וחתם על טופס בקשת הצטרפות.

ביום 19.11.01 התקינה התובעת את ציודה בבית הנתבע ובמעמד זה קיבל הנתבע לידיו 3 מפענחים בהשאלה, בכפוף להפקדת פיקדון בסך של 250 ש"ח בגין כל מפענח ובסה"כ 750 ש"ח בגין 3 המפענחים.

מספר חודשים לאחר ההתקשרות, לא כובדה הוראת הקבע אשר מסר הנתבע כאמצעי תשלום והוא נותק מהשירות.

טענות התובעת:

הנתבע הצטרף לשירותי התובעת במסגרת מבצע למנויי עיתון הארץ, שתנאיו כללו חבילת צפייה בסיסית, במסגרתה קיבלו המצטרפים חבילת סרטים אשר היו כלולים בדמי מנוי חודשיים בסך של 179 ש"ח לשלושת החודשים הראשונים.

את הפיקדון בגין המפענחים ניתן היה לשלם בתשלום אחד, או לחלקו למספר תשלומים, בהתאם לרצון הלקוח והנתבע חילק את סכום הפיקדון, לארבעה תשלומים.

לכן, בשלושת החודשים הראשונים חויב הנתבע בסך של 179 ש"ח לחודש בגין דמי צפייה ונוסף, בסך של 187 ש"ח לחודש בגין הפיקדון בעבור שלושת המפענחים. בהתאם לתנאי המבצע, לאחר תום תקופת 3 החודשים, אם בחר המנוי במסלול מסוים וכל עוד לא הודיע לתובעת אחרת, התובעת המשיכה לשדר לו את אותם הערוצים במסלול בו בחר והוא חויב בגין כך, במחיר מלא, בהתאם למחירון החברה.

לטענת התובעת, הנתבע העמיד לרשותה כרטיס אשראי מסוג ישראכרט לחיוב בגין שירותיה. הנתבע עשה שימוש בשירותי התובעת מיום ההתקנה 19/11/02 ועד ליום 30/5/02 (יום הניתוק), כאשר הוא שילם את תמורת השירותים, מדי חודש בחודשו עד לחודש פברואר 2002.

ביום 17.2.02 התקבלה הודעה במשרדיה, לפיה כרטיס האשראי שמסר הנתבע אינו תקין ולמרות זאת, הנתבע המשיך לעשות שימוש בשירותיה עד אשר נותק, מבלי לשלם לתובעת את תמורתן הצפייה בחודשים פברואר - מאי 2002.

מיד עם הפסקת השירות היה על הנתבע להחזיר ציוד הקליטה לתובעת ואולם הנתבע לא טרח להשיב הציוד לתובעת בניגוד להסכם.  נציגיה ניסו מספר פעמים לתאם עמו איסוף הציוד, אולם לא הצליחו לאתרו.

לטענת התובעת, גרסת הנתבע לגבי השבת הציוד לידי התובעת, בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להתגונן וגרסתו בתצהיר עדות ראשית מטעמו, סותרות האחת את השנייה, ומעלה תמיהות רבות: הנתבע טוען כי בשנת 2003 קיבל מכתב התראה ובעקבות מכתב זה התקשר ותיאם איסוף ציוד מביתו, לגרסת הנתבע, אחיו היה בבית בעת האיסוף השיב לנציגת התובעת בשם הדס את כל הציוד, ולדעתו הציוד הושב ביום 27.1.03 או בסמוך לכך. לטענת התובעת, הנתבע לא צרף לבקשה אסמכתא כלשהי המעידה כי אכן הציוד הוחזר, וביום 8.3.07, קרי, כארבע שנים לאחר שלטענתו, הציוד הוחזר לידיה, התייצב הנתבע בעצמו במשרדי התובעת והחזיר 2 מפענחים בלבד, מתוך אלה שקיבל מהתובעת במעמד ההתחברות לשירותיה. עתה טוען הנתבע בתצהיר העדות הראשית מטעמו, כי גילה במחסן ביתו לפתע 2 מפענחים.

לטענת התובעת, הליך השבת הציוד שתואר על ידי הנתבע, אינו ההליך בה משתמשת התובעת להחזרת ציוד. התובעת פועלת כך, שנציג שטח מטעמה אוסף הציוד מבית המנוי ומשאיר בידו מסמך חתום המאשר כי הציוד הוחזר על ידו. במקרים מסוימים בהם, מנויים מסרבים להחזיר ציוד לתובעת עם ניתוקם משירותיה, לאחר שנשלח אליהם מכתב התראה ו/או מוגשת תביעה, ניתנת להם האפשרות להחזיר הציוד ישירות למשרד ב"כ התובעת.

לטענת התובעת, הנתבע נותר חייב לה 2,683 ש"ח המהווים את קרן החוב והכוללים בתוכם: חיוב בגין חודשי צפייה פברואר - מאי 2000, חיוב בגין מפענח אחד שלא הוחזר, חיוב בגין 3 כרטיסים חכמים, חיוב בגין 3 שלטים שלא הוחזרו לידי התובעת, יתרת תשלום פיקדון.

טענות הנתבעים:

דין התביעה כנגד נתבעת 2 להידחות. לנתבעת אין כל קשר וידיעה לתביעה לא במישרין ולא בעקיפין.

הנתבע טוען לשיהוי בהגשת התביעה של למעלה מ- 5 שנים.

לטענת הנתבע הוא הצטרף לשירותי התובעת, קיבל 3 ממירים דיגיטאליים תחת פיקדון שלגרסתו נגבה ממנו בתשלומים ולאחר מספר חודשים חזרה הוראת הקבע ובעקבותיה נותק משירותי התובעת.

לאחר למעלה מחצי שנה קיבל מכתב מב"כ התובעת דאז, עו"ד רביע ובברור שערך עמו,   התברר כי הסכום העיקרי, אותו הוא נדרש לשלם, הנו בגין הממירים. לטענתו, הוא תאם עמו זמן הגעה ואכן נציג התובעת הגיע אליו, באותו זמן שהה בביתו אחיו, אשר מסר לנציג התובעת את שלושת הממירים. לאחר מספר ימים כתב על מכתב ההתראה כי הציוד הוחזר, אך הוא אינו זוכר תאריך מדויק בין 27-28/3/03. (נספח א' לבקשת הרשות להתגונן).

עלות ממיר הנה 300 ש"ח ולא 1,613 ש"ח כפי שטוענת התובעת, וזן הייתה העלות ששילם לפני כשנתיים, כאשר התקין בביתו צלחת לווין . לגרסתו, ביום החתימה על ההסכם לא נאמרה לו מילה לגבי עלויות הממיר, כרטיס חכם או שלט מעבר לפיקדון של 250 ש"ח לכל נקודה.

לאחר למעלה משנה הגיע שוב מכתב התראה, לגרסתו, הוא פנה אל ב"כ התובעת בטענה כי החזיר את הממירים, עוד לטענתו, על התובעת להשיב לו סכומים ששילם כפיקדון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ