אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 747/06

פסק-דין בתיק א 747/06

תאריך פרסום : 20/08/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
747-06
20/03/2008
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. האפוטרופוס לנכסני נפקדים
2. רשות הפיתוח

הנתבע:
מרתה האשול
פסק-דין

המחלוקת

1.         עיד לוטוף איוב ז"ל ('המנוח') היה מעקורי הכפר בירעם. בשנת 1948 הוא עזב את כפרו ועבר להתגורר בגוש חלב, בבית הבנוי על חלקה 15 בגוש 14145. הוא התגורר בבית ונהג בו מנהג בעלים עד כי הוריש אותו לבתו, גב' מרתה השול ('השול'), עם לכתו לבית עולמו. בתו משכירה אותו בתמורה. משהוחל בהליכי הסדר מקרקעין ביחס לחלקה הנדונה הגישה השול תזכיר תביעה, ובו היא מבקשת לרושמה כבעלים של החלקה, מכוחה של חזקת שנים.

2.         על פי ספר משלמי המיסים המנדטורי היתה החלקה בה עסקינן רשומה בבעלותם של מחמוד יוסף אחמד ואחיו. השניים הללו הם בבחינת 'נפקדים'. משום כך הוצאה ביחס אליהם תעודת נפקדות, על פי סעיפים 30א, 30ב ו-19 לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950. מכוחה של נפקדות זו טוענים האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשות הפיתוח (אליה הועברה הקרקע מהאפוטרופוס), בתזכיר תביעה שהגישו בהליכי ההסדר, לזכות בחלקה (אל האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשות הפיתוח אתייחס להלן, לשם הקיצור, יחדיו, כ'האפוטרופוס').

3.         בעלי הדין ויתרו על הבאת ראיות. העובדות שמניתי עד הלום מוסכמות עליהם, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בהסדר דיוני אליו הם הגיעו, ובו הם ביקשוני להכריע את הדין על בסיס עובדות אלו, וטיעון כתוב שיניחו לפניי.

טענות הצדדים

4.         השול מבקשת לשכנע, כי עומדת לה זכות להירשם כבעלים של הקרקע, מכוחה של חזקת שנים של אביה. היא טוענת, כי הקרקע המדוברת היא אדמת מירי, וחלה עליה הוראת סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני, ולחילופין הוראת סעיף 20 לחוק זה, ועל פי כל אחת משתי הוראות חוק אלו, שאת תנאיהן היא מקיימת, מוקנית לה זכות להירשם כבעלים בחלקה. לחילופין היא טוענת, כי אפילו תהא הקרקע מולכ, עומדת לה זכות בקרקע, מכוחה של חזקת שנים.

5.         האפוטרופוס טוען, בתורו, כי הקרקע המדוברת היא מסוג מולכ, וככזו אין עליה 'התיישנות רוכשת', והרי רק כזו (להבדיל מהתיישנות דיונית) עשויה להעניק להשול זכויות בקרקע. ואפילו היתה זו קרקע מסוג מירי, ממשיך האפוטרופוס וטוען, טענת השול לזכות בקרקע עשויה להיכשל, בשל העדרה של חזקה נוגדת בקרקע, כמו שאין היא עומדת בתנאי האחר הקבוע בסעיף 78 הנ"ל, משמע עיבוד של הקרקע.

דיון

6.         את זכותה בקרקע שואבת השול מתוך הוראת סעיף 51 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 ('הפקודה'), הקובעת לאמור:

"שוכנע פקיד ההסדר שפלוני מחזיק מקרקעין החזקה שתקופתה ותנאיה יש בהם למנוע כל תובענה לקבלתם, והמקרקעין רשומים על שמו של אדם אחר - ירשום את המחזיק בלוח הזכויות כבעל המקרקעין לגבי טובת ההנאה שהיתה לאדם שעל שמו הם רשומים".

            ואמנם, הקרקע המדוברת היתה רשומה, בימי המנדט הבריטי, בבעלותם של הנפקדים מחמוד יוסף אחמד ואחיו, ובנעליהם בא האפוטרופוס, בשל הנפקדות. השול מבקשת להירשם כבעליה של הקרקע, חלף אותם נפקדים, או האפוטרופוס שבא בנעליהם.

7.         על מנת לומר מהם התנאים בהם על השול לעמוד על מנת לדרוש, בגדרה של הוראת סעיף 51 לפקודה, את רישומה כבעלת הקרקע הנדונה, עלינו לקבוע, תחילה, את סוגה של הקרקע. בשאלה זו נתגלעה מחלוקת בין בעלי הדין, כאשר השול טוענת, כי עניין לנו באדמת מירי, בעוד האפוטרופוס טוען, כי זוהי אדמת מולכ. מתוך העובדות שנפרסו בתזכירי התביעה ובהסכמה הדיונית אנו עשויים לומר, כי האדמה המדוברת היא אדמת מולכ, מכיוון שהיא מצויה בשטח בנוי, בלבו של ישוב (מ' דוכן דיני קרקעות במדינת ישראל 40 (מהדורה שניה, תשי"ג)). האפשרות אותה מעלה השול, ולפיה הקרקע היתה מסוג מירי ומחוץ לישוב, וברבות הימים הפכה לחלק מן הישוב, אינה נתמכת בעובדות המוסכמות שהניחו לפניי הצדדים, ולכן לא אוכל להישען עליה בקביעת סוג הקרקע. מכל מקום, השול אוחזת בטענה חילופית, לפיה יש בידה זכות לדרוש את רישומה כבעלים בחלקה, אפילו תהא זו אדמת מולכ.

8.         טוען האפוטרופוס, כי הדין איננו מכיר ב'התיישנות רוכשת' של מקרקעין מסוג מולכ. הוא טוען עוד, כי התיישנות דיונית אינה עשויה להעניק למחזיק בעלות בקרקע. טענה זו אינני יכול לקבל, על שני חלקיה. בגדרו של הסדר מקרקעין אנו מצויים, ובכגון דא - גם התיישנות דיונית עשויה ליתן בידי המחזיק זכות להירשם כבעלים של הקרקע (ראו למשל ע"א 141/83 ראוך נגד מנהל מס שבח ת"א, פד"י מא(1) 811 (1987); ע"א 162/87 אמארה נ' יוסף, פד"י מה(5) 533    (1991); ע"א 2510/98 למד שין בע"מ נ' חסיד, פד"י נג(5) 721 (1999)), והכל - בגדרו של סעיף 51 לפקודה, והדברים חלים גם על קרקע מסוג מולכ.

9.         על מנת שתזכה השול בזכות להירשם כבעליה של הקרקע עליה לשכנע, בגדרו של סעיף 51 לפקודה, בקיומם של שני יסודות: "האחד, אורך תקופת ההחזקה. השני, אופייה ו"תנאיה" של ההחזקה"(עניין למד שין בע"מ, ע' 726). אשר לאורך התקופה, על סוג הקרקע המדובר (מולכ) חלה הוראת סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, וזו מעמידה את תקופת ההתיישנות על 15 שנה (עניין למד שין בע"מ, ע' 727). אין חולק, כי המנוח החזיק במקרקעין הרבה למעלה מ-15 שנה (למעשה - המנוח, ובתו אחריו, החזיקו בקרקע למעלה מיובל שנים). בכך נתקיים התנאי האחד מבין השניים שבסעיף 51 לפקודה.

10.        התנאי האחר הקבוע בסעיף 51 לפקודה עניינו, כאמור, אופייה ותנאיה של ההחזקה. לעניין זה נאמר בעניין למד שין בע"מ (ע' 727):

"בטרם כניסתו לתוקף של חוק ההתיישנות, מחזיק במקרקעין מסוג מולק אשר ביקש להירשם כבעלים על פני הבעלים הרשום, נדרש להוכיח "טענת זכות" ו"החזקה נוגדת"...

לאחר כניסתו לתוקף של חוק ההתיישנות נקבע שלאור הוראתו של סעיף 9 לחוק, אין טענת ההתיישנות בקרקע מולק חייבת להיות מלווה בטענת קניין מטעם המחזיק".

11.        יוצא איפוא, כי על השול אין עוד להצביע על 'טענת זכות', כי אם שהחזקתו של אביה בקרקע היתה בבחינת "חזקה נוגדת". על החזקה הנוגדת נאמר בעניין למד שין בע"מ מפי השופט ת' אור (ע' 728):

" חזקה נוגדת זו, מה טיבה? מעצם כינויה ניתן ללמוד כי היא "עוינת" לזכותו של הטוען לבעלות רשומה על הקרקע. על המחזיק המבקש להירשם כבעלים מוטל הנטל להוכיח שהחזקתו "איננה באה מכוח זכות הבעלות של היריב."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ