אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 74557/04

פסק-דין בתיק א 74557/04

תאריך פרסום : 25/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
74557-04
13/05/2008
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
שושנה ארז
עו"ד צ. ברק
הנתבע:
1. מועצה מקומית נוה - מונסון
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

עו"ד א. ירון ואח'
פסק-דין

מבוא

1.         בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, שושנה ארז (להלן: "התובעת"), כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לה, ביום 5.3.03 (להלן: "התאונה").

            התובעת הועסקה על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), כסייעת לגננת.

הנתבעת מס' 2 ביטחה את אחריותה של הנתבעת, בביטוח אחריות מעבידים.

            הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות ארוע התאונה, האחריות להתרחשותה ובשאלת גובה הנזק.

            נסיבות ארוע התאונה

2.         התובעת תארה בתצהירה את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "ביום 5.3.03, במהלך העבודה, ילדי הגן קפצו וטיפסו על גבי וכתוצאה מעומס הילדים, נפלתי על כיסאות הילדים שבגן, נחבלתי קשות בכתף שמאל ואיבדתי את ההכרה...

            יצוין כי ביום התאונה הגננת (שהיא הגננת המוסמכת) - גב' מרים אלמוג, לא היתה בגן, והנתבעת לא דאגה למחליפה במקומה ולפיכך מטבע הדברים עומס העבודה שהיה מוטל עלי כסייעת, היה גדול מהרגיל. עומס זה היה אף גדול שבעתיים לאור העובדה כי היה מדובר בכמה ימים לפני חג הפורים, ובנוסף להשגחה ולטיפול בילדי הגן שאליה נדרשתי, היה עלי לבצע מטלות נוספות הקשורות לחג הפורים, שבין היתר, כללו ביצוע מטלה קשה במיוחד של בניית ארמון ענק לפורים, כך שבנסיבות הללו ברי כי עומס העבודה שרבץ על שכמי היה גדול מהרגיל.

            יודגש כי, כאמור הגננת המוסמכת שהיא, הדמות הסמכותית והדומיננטית בגן, לא היתה בגן ומצב זה גרם לילדי הגן להשתובב ולהשתולל ביתר שאת ולחוש שאפשר להיות משולחי רסן, עובדה שלבסוף הובילה לקרות התאונה" (סעיפים 6-4 לתצהיר התובעת, ת/1).

            בניגוד לתמונה המצטיירת מתצהירה של התובעת כי הגננת, לא היתה בגן "והנתבעת לא דאגה למחליפה במקומה...", הודתה התובעת, בחקירתה הנגדית, כי בבוקרו של אותו יום, הגיעה לגן, גב' אורלי דניאל, המצהירה מטעם הנתבעות (להלן: "אורלי"). יחד עם זאת, התובעת ציינה כי אורלי, אשר עבדה כגננת מחליפה, אינה גננת מוסמכת על פי הכשרתה (עמ' 13 לפרוטוקול).

            אשר לנסיבות ארוע התאונה, ציינה התובעת, בחקירתה הנגדית כי בעת הרלבנטית, אורלי עמדה על סולם ועסקה בהכנת הארמון לפורים, וכי: "הילדים השתוללו. אמרתי שאני אושיב אותם כדי שלא ישתוללו. באתי להושיב אותם ולספר להם סיפור. ילד אחד שישב בא אלי וביקש ממני שאשרוך לו את הנעל. התכופפתי כדי לשרוך ואז באו כמה ילדים ופשוט קפצו לי על הגב ואז נפלתי עם היד... נפלתי על היד, על הכתף, על המשענת. אני לא יודעת כמה ילדים קפצו. זה יכול להיות 5-4 ילדים.. אלו היו כמה ילדים ולא ילד אחד..." (עמ' 11-10 לפרוטוקול).

3.         אורלי, אשר העידה מטעם הנתבעות, ציינה בתצהירה כי: "התאונה הנטענת אירעה בנסיבות אחרות ושונות מאלו הנטענות על ידי התובעת, לאחר שבמועד התרחשותה רץ ילד אחד מילדי הגן לכיוונה של התובעת, מתוך כוונה לחבקה, אלא שהיא באותו רגע התכופפה להרים משחק כלשהו מהרצפה, וכתוצאה מכך, כמו גם מחמת תנופת ריצתו של הילד לעברה - נהדפה התובעת קדימה ונפלה על הרצפה" (סעיף 4 לתצהיר, נ/3). מחקירתה הנגדית של אורלי, הסתבר כי העדה, לא קראה כלל את התצהיר עליו חתמה וכי לא ראתה את התאונה, שכן באותה עת, עמדה על סולם כשגבה מופנה אל התובעת (עמ' 23-22 לפרוטוקול). אמנם בחקירתה החוזרת, ציינה אורלי כי הגרסה המפורטת בתצהירה, מבוססת על דברים שנאמרו לה, על ידי התובעת, לאחר התאונה, אלא שבנסיבות העניין, כשהעדה הודתה כי לא קראה את תצהירה, טרם שחתמה עליו ומשבתצהיר עצמו, לא מצויין כי הגרסה המפורטת בו, נמסרה לעדה, על ידי התובעת, לא ראיתי לייחס משקל כלשהו, לעדותה של אורלי, בנוגע לנסיבות ארוע התאונה.

4.         אורלי הוסיפה ואישרה בעדותה, כי אינה גננת מוסמכת וכי לא עבדה כגננת מחליפה קבועה, בגן, יחד עם זאת, העידה כי עבדה אצל הנתבעת, כגננת מחליפה, במשך כ- 10 שנים. אורלי העידה, בחקירתה הנגדית כי בעת ארוע התאונה, עסקה בבניית הארמון ועמדה לצורך כך על סולם, אם כי ציינה שהגננת לא לחצה עליה, לבנות את הארמון וכי אין זה נכון שהתובעת לבדה, היתה אחראית על ילדי הגן שכן גם היא, היתה נוכחת בחדר (עמ' 22 לפרוטוקול).

5.         גרסתה של התובעת כי נפלה ונחבלה בכתפה, כתוצאה מכך שכמה ילדים, קפצו על גבה, לא נסתרה, ועל כן, ראיתי לקבלה.

            יצויין כי עצם העובדה שבתעודת חדר המיון, נ/5, נרשם: "היום נפלה על הרצפה בזמן עבודתה", אין בה כדי לסתור את גרסת התובעת. מעבר לכך שלא מדובר, בהודאת בעל דין, שכן תעודת חדר המיון, לא נערכה על ידי התובעת, הרי שהתובעת פנתה, לחדר המיון, לצורך קבלת טיפול רפואי ובנסיבות אלה, אין חשיבות למסירת פרוט מדוייק של כל נסיבות הארוע. יצויין כי הגרסה המפורטת בתעודת חדר המיון, אינה כוללת אמנם את כל פרטי הארוע, אך אינה מציבה גרסה שונה, הסותרת את עדות התובעת.

            מאידך, התרשמתי כי התובעת, הפריזה בעדותה, בנסותה לתאר את המצב בגן, בהעדר הגננת הקבועה, כמתאפיין באווירת השתוללות משולחת רסן. יצויין כי למקרא תצהירה של התובעת, מתעורר הרושם כי בגן לא היתה גננת מחליפה כלשהי וכי על התובעת לבדה, היה להשגיח על הילדים ואף לעסוק במטלות נוספות, לקראת חג הפורים - ולא כך הוא. מעדותן של התובעת ושל אורלי, הסתבר כי אורלי עבדה, שנים רבות, כגננת מחליפה וכי היא זו שעסקה, בבניית הארמון, כאשר לא היה לחץ מיוחד, מצד הגננת, לבנות את הארמון אלא ככל שהדבר מתאפשר (ראה עדות התובעת, בעמ' 10 וכן עדותה של אורלי, בעמ' 22 לפרוטוקול). עוד יצויין כי התובעת, אישרה בעדותה, בחקירה נגדית, כי טרם התאונה, לא הבחינה בשינוי בהתנהגות הילדים, וכי: "התאונה קרתה בסביבות 10:00 עד אז הכל היה רגיל" (עמ' 13 לפרוטוקול).

            עוד עולה מעדותה של התובעת כי הארוע של קפיצת הילדים על גבה, היה פתאומי ובלתי צפוי, וכדבריה: "שרכתי לילד את הנעל. הם קפצו עלי... נפלתי על הכתף. זה עניין של שניות...", ובהמשך: "... אני לא יכולה להגיד כמה ילדים עלו עלי. אין לי עיניים מאחורה. הם טיפסו עלי. הם טיפסו ואז "בום" נפלתי איך אני יכולה להזיז אותם. זה היה בשניה" (עמ' 12 לפרוטוקול).

            שאלת אחריות

6.         הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה, לרבות חובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה אשר לא תחשוף את העובד, לסיכונים בלתי סבירים, ראה לעניין זה: ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225, ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז (3) 345 וע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592.

7.         בענייננו, אין חולק כי הגננת הקבועה, נעדרה, ביום התאונה, מעבודתה. יחד עם זאת, איני סבורה כי עצם העובדה שאורלי, אשר הועסקה כגננת מחליפה, אינה בעלת הכשרה של גננת מוסמכת, מהווה הפרת חובת הזהירות שחבה הנתבעת, כלפי התובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ