אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 744365/07

פסק-דין בתיק א 744365/07

תאריך פרסום : 01/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
744365-07
31/01/2008
בפני השופט:
דלוגין יאיר

- נגד -
התובע:
עיריית רמת-גן
עו"ד ברזילי
הנתבע:
בן ברוך יוסף
פסק-דין

לפני תביעה של עיריית רמת-גן נגד יוסף בן ברוך, שהוגשה בסדר דין מקוצר, לתשלום חוב ארנונה בסך של 16,952 ש"ח.

הנתבע הגיש בקשת רשות להגן והתיק נקבע לדיון בבקשה. לאחר הגשת התביעה ובטרם הגיע מועד הדיון, סכום התביעה שולם על ידי הנתבע במלואו, אמנם תחת מחאה.

לפיכך, משהתייצבו הצדדים בפני, כל צד סיכם טענותיו לעניין הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.

תמצית טיעוני הצדדים

התובעת טוענת, כי די בכך שסכום התביעה שולם לאחר הגשת התביעה, כדי להצדיק, על פי ההלכות הנוגעות לעניין, פסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד לטובת התובעת, כמי שזכתה בדין. עוד טענה התובעת, כי הנתבע הנו סרבן תשלום ארנונה באופן קיצוני. הנתבע מטריד את התובעת ואת בתי המשפט בבקשות סרק.

הנתבע ביקש לחזור על כל האמור בבקשתו והעלה טענות קשות כנגד התובעת והתנהלותה. בתמצית, טוען הנתבע כי התובעת נהגה באופן דורסני ובלתי חוקי כלפיו, תוך הפעלת הליכי גבייה מנהליים, במקביל להגשת התביעה דנן, בגין אותו החוב נשוא התביעה. כמו כן, ציין כי מזה 16 שנה הוא סרבן תשלומי ארנונה. התובעת היא סרבנית ועדות ערר ולא נעתרה להשגות הרבות שביקש להגיש. הנתבע נושא מסר של מאבק בועדות הערר.

בא כוח התובעת לא ידע לומר בוודאות, האם הליכי הגבייה המנהליים נוהלו אכן במקביל, בגין אותו החוב ומכל מקום, טען כי משרדו אינו מטפל בכך וממילא טענות הנתבע בנושא ועדות הערר אינן שייכות לתביעה.

הנתבע הפנה לדו"ח מבקר העירייה לשנת 2006, שבו פורטו תנאי ההתקשרות שבין העירייה ומשרדי עורכי הדין אשר מטפלים בגביית ארנונה עבור העירייה. לטענתו, מהדו"ח עולה כי לפי ההסדר שבין העירייה ולבין עורכי הדין מטעמה, אם החוב מוסדר לאחר הגשת התביעה ובטרם התקיימו ישיבות בבית המשפט, על עורכי הדין לגבות 50% מהתעריף המינימלי. עוד נאמר שם כי עורכי הדין מדווחים, כי בפועל, לא נוהגים לדרוש שכר טרחה גם במקרים הנ"ל. הנתבע טוען, כי התובעת מפלה אותו לרעה בתביעה דנן, שבה הוא שילם את מלוא החוב (תחת מחאה אמנם) לפני הדיון, וחרף זאת דורשת ממנו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

דיון

הכלל הוא כי בעל דין שזוכה בתביעה זכאי להוצאות משפט, וכפי שנקבע בבג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת (פורסם בנבו):

"כאמור, הדין החל בישראל מימים ימימה הוא כי באופן עקרוני המפסיד הוא שנושא בהוצאות המשפט של הזוכה בדין (ראו למשל Goldstein , לעיל, בעמ' 496). זהו הכלל המוכר כ"הוצאות לפי התוצאות" (ראו ע"א 26/56 טעם חיים בע"מ נ' אסרי, פ"ד יא (1) 550, 553).

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי טעם לסטות מהכלל במקרה דנן. הנתבע שילם את סכום התביעה רק לאחר שהתביעה הומצאה לו. זאת ועוד: מעיון בתצהיר התומך בבקשה, לא מצאתי טענות ממשיות מצד הנתבע, לגופו של עניין וכנגד החוב שבתביעה. טענות הנתבע כנגד מדיניות התובעת ו/או התנהגותה באופן כללי בנושאי ארנונה, אינם נוגעים לתביעה הספציפית שבפני ועל כן, טענות אלה אינן יכולות לשמש נימוק בכל הנוגע לפסיקת הוצאות המשפט. לבד מטענות פרוצדורליות שונות והטחת טענות קשות כנגד התובעת ובאי כוחה, לא מצאתי הגנה ולו לכאורה בתצהיר הנתבע. עושה רושם, אפוא, כי התנגדות הנתבע לתביעה, הייתה חלק מהמאבק העקרוני המוצהר שמנהל הנתבע נגד התובעת ולא נבעה מטענות הגנה ממשיות נגד החוב.    

יחד עם זאת, לעניין שיעור ההוצאות, מצאתי לנכון להתחשב בעובדה שהנתבע שילם את סכום התביעה בסמוך לאחר שהומצאה לו, ובכך גרם לסיום התביעה בסמוך לאחר שהוגשה. כמו כן, ואף כי אין ביכולתי לפסוק מסמרות בעניין זה, התרשמתי מטענות הצדדים, שיתכן ויש ממש בטענת הנתבע בדבר ניהול הליכי גבייה מנהליים במקביל להגשת התביעה. במידה וכך פעלה התובעת, ניתן להביא התנהגות אסורה זו, ככל שהייתה, בחשבון לעניין פסיקת הוצאות המשפט. כמו כן, מדו"ח מבקר העירייה שהוגש, ואשר לא נסתר, מסתבר כי התובעת עצמה ממילא אינה משלמת שכר טרחה לבאי כוחה בתביעות מהסוג שבפני, למעט סכומים זניחים יחסית, המשולמים עבור מכתבי התראה. לפי דו"ח המבקר, ההסדר שחל בין באי כוח התובעת והתובעת, מתיר לעורכי הדין גביית שכר טרחה בשיעור 50% בלבד מהתעריף המינימלי, וזאת כאשר החוב סולק במלואו לפני שהתקיימה ישיבה בבית המשפט, כפי המקרה דנן. ב"כ התובעת לא טען להסדר אחר שחל בין משרדו ולבין התובעת. לא מצאתי, אפוא, מדוע אין להחזיק את באי כוח התובעת נאמנים להסדר הנ"ל.

שכר הטרחה המינימאלי לפי התעריף של לשכת עורכי הדין במקרה דנן עומד על 2,488 ש"ח + מע"מ (15% מסכום התביעה), אולם יש לזכור כי תעריף זה חל גם במקרה שהתיק מתנהל עד תומו. במקרה דנן, התיק הסתיים בתחילת דרכו, וכאמור, גם בכך יש להתחשב.

לפיכך, ובהתחשב בכל הטעמים שפירטתי לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ש"ח + מע"מ.

ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ח (31 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

דלוגין יאיר, שופט

ג.ד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ