אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 741848/05

פסק-דין בתיק א 741848/05

תאריך פרסום : 24/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
741848-05
27/04/2008
בפני השופט:
סיגל רסלרזכאי

- נגד -
התובע:
פרטנר תקשורת בע"מ
הנתבע:
לויט אלינה
פסק-דין

1. התובעת, חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "התובעת") הגישה ביום 14.05.06 תביעה בסדר דין מהיר נגד אלינה לויט (להלן: "הנתבעת") על סך 3,712 ש"ח. התביעה הוגשה בגין יתרת חוב שלא שולמה עבור שירותים, מכשירים והערך השיורי של המכשירים אשר סופקו על ידי התובעת.

2. ביום 01.01.06 ניתן נגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין בוטל חלקית, הנתבעת חויבה לשלם לתובעת סך של 1,755 ש"ח, עבור השיחות והשירותים בגין חודש אוקטובר בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט. הווה אומר כי סכום החוב שבמחלוקת הינו בגין הציוד שניתן לנתבעת בסך של 1,943 ש"ח.

3. הנתבעת לא התייצבה לישיבת ההוכחות. מר עטר, מצהיר התובעת, נחקר והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה והשלימו טענותיהם בכתב, כאמור בהחלטתי מיום 10.01.08.

טענות התובעת

4. התובעת , בתצהירו של מר דרור עטר, מנהל מחלקת הגבייה בתובעת, טען כי ביום 31.07.05 וביום 22.08.05 התקשרה הנתבעת עם התובעת בהסכמי שירות עבור שני מכשירים.

במסגרת הסכמי השירות עליהם חתמה הנתבעת, התחייבה הנתבעת לשלם הן בגין השירותים, הן בגין המכשירים שנמכרו לה בעסקת אשראי ב- 36 ותשלומים, והן בגין הערך השיורי של המכשירים נשוא ההסכם. על פי המוסכם, אם הנתבעת היתה משלימה תקופת התקשרות בת 36 חודשים היתה פטורה מלשלם את הערך השיורי, אולם, במידה ואינה משלימה את תקופת ההתקשרות, כאמור למשך 36 חודשים, אזי עליה לשלם את הערך השיורי בגין  המכשירים.

התובעת בתצהירה טוענת כי ההתחייבות בגין הציוד שנרכש הינה במסגרת נספח לתשלום עבור ציוד, שהינו חלק מהעסקה הכוללת, בה התקשרה הנתבעת עם התובעת.

ביום 01.09.05, חזרה הוראת הקבע שנמסרה לתובעת מהטעם של "אין כיסוי מספיק", וביום 21.09.05, חשבונה של הנתבעת הפך להיות "מוגבל" בבנק. לאור זאת, פנתה התובעת אל הנתבעת, בבקשה לתשלום החוב, אולם הנתבעת נמנעה מלעשות כן, וביום 26.10.05 עבר טיפול החוב לעו"ד.

התובעת טוענת בסיכומיה כי ב"כ הנתבעת העלה בסיכומיו, לראשונה, טענות עובדתיות, הנסמכות על חוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981 וכי הן מהוות הרחבת חזית, וככאלה מבקשת התובעת כי בית המשפט ימנע מלהתייחס לטענות אלה.

בהתייחס לטענות לפיהן הפרה התובעת את הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), נטען כי על הצרכן לפנות לעוסק בבקשה להחזרת המכשירים ואף להחזירם בתוך שבעה ימים. אולם, לא עולה מתצהירה של הנתבעת שעשתה כן. כן נטען, כי סעיף 4ג(ב) לחוק קובע שלא ניתן להחזיר טובין אם חלה הרעה במצבם. שימוש במכשירים במשך מספר חודשים, מרע את מצבם, ולכן במצב שכזה חל החריג לחוק ולפיו אין הנתבעת יכולה להשיב את המכשירים לתובעת.

התובעת טוענת כי סעיף 12(א) לחוק, עליו מסתמכת הנתבעת, אין לפרשו כשולל מהעוסק את זכותו לבטל עסקה מכוח הוראות הדין הכללי, ולכן כאשר הצרכן לא מתקן את הפרתו, דהיינו, לא משלם חובו, אזי לעוסק הזכות לבטל העסקה על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970. לכן מצב בו הופסקו התשלומים על ידי הנתבעת, ומשלא המציאה אמצעי תשלום חדש, רשאית התובעת לבטל את העסקה.

לאור האמור לעיל,  מבוקש לחייב את הנתבעת לפרוע את חובה, נשוא הליך זה.

טענות הנתבעת

5. הנתבעת, הודתה בתצהירה כי רכשה את המכשירים נשוא התביעה, אולם, המכשיר הנוסף שנרכש ביום 22.08.05 הינו מכשיר עבור חבר, והוא נושא בתשלומיו. ההסכם עליו חתמה לא כלל תשלום עבור המכשירים, דהיינו תשלום בגין ציוד, אלא סוכם על תשלום חודשי קבוע לתובעת. לטענתה לא הוסבר לה שבגין פיגור בתשלומים או ביטול ההסכם, תידרש לשלם תמורה כלשהי וכי לא תוכל להחזיר את המכשירים לתובעת.

דרישת התשלום  עליה מסתמכת התובעת מכוח "נספח לתשלום בעבור הציוד" מנוגדת לחוק. הנתבעת מסתמכת בטענה זו על סעיף 12(א) לחוק, לפיו:-

(א) התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד - התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.

אין התובעת יכולה להסתמך על המסמכים שצירפה לתיק, זאת מאחר והמסמכים ערוכים בניגוד לתקנות 2-3 לתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), תשנ"ה- 1995, זאת באשר לגודל האותיות ולמרווח בין השורות. לפיכך, לאור העובדה כי מדובר בחוזה אחיד אין התובעת יכולה להסתמך עליו כאשר הוא ערוך בניגוד לתקנות.

סעיף 4ג לחוק משקף מדיניות ולפיה החזרת או אי החזרת מוצרים על ידי צרכן לעוסק שלא עקב פגם, מחייבת את העוסק להציג שלט במקום בולט בעסקו ובו לציין את מדיניות החזרת המוצרים, התובעת מודה שלא הציבה שלט לגבי מדיניות החזרת המוצרים, באין שלט דלעיל, חזקה היא כי המדיניות של העוסק לאפשר לצרכן להחזיר לו את הטובין שלא עקב פגם.

לטענת הנתבעת, התכוונה לשלם את החוב, אלא כל שביקשה הוא להחזיר את המכשירים ואף ביקשה לשלם את חובה במספר תשלומים אשר תוכל לעמוד בהם, אולם התובעת סירבה לבקשתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ