אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 7390/04

פסק-דין בתיק א 7390/04

תאריך פרסום : 15/11/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
7390-04
29/06/2005
בפני השופט:
א. טובי

- נגד -
התובע:
סגיר איאד
עו"ד סלומון
הנתבע:
1. ק.ש. הנדסת חשמל ובקרה בע"מ (נמחקה)
2. אליהו חברה לביטוח בע"מ

עו"ד הוד סוקול
פסק-דין

1.         המדובר בתביעה שהוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1976, במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1. במועדים הרלוונטיים היתה נתבעת זו מבוטחת בידי הנתבעת 2.

2.         בכתב התביעה נטען כי בתאריך 23.01.00 נתבקש התובע לקשור עמודי תאורה לכבל של מנוף, ולשחררם לאחר העברתם למקומם המיועד. תוך כדי עבודה, נלכדה ידו הימנית בין עמודי התאורה ועקב כך, נגרמו לו נזקי גוף בגינם הוגשה תביעתו.

3.         בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) סיפר התובע כי העבודה במהלכה נפגע, נעשתה בשטח פתוח וביום סוער, בו היו רוחות חזקות. לדבריו, מנהל העבודה אצל הנתבעת 1 ביקש אותו לעזור למנופאי להעמיס עמודי חשמל למשאית. העזרה שנתבקשה היתה לחבר את עמודי החשמל לכבלים של המנוף ולהחזיק אותם על מנת שלא יפגעו בתא הנהג וזאת לאור הרוחות החזקות שהיו במקום באותו יום. תוך כדי הרמתם, ובשל הרוחות, התנדנדו העמודים ואצבעותיו של התובע נלכדו בין שניים מבין  עמודי החשמל.

4.         בחקירתו הנגדית סיפר התובע כי על המשאית הותקן מנוף אשר באמצעותו הורמו העמודים (עמ' 14 לפרוטוקול). עוד הוסיף "איך שהוא הרים את העמודים, הם הסתובבו, ואני ניסתי לכוון אותם בידיי ואז האצבע נתפסה לי בין שני העמודים. נהג המשאית הפעיל את המנוף". בהמשך סיפר התובע "אם תאמר כי נהג המנוף הרים את העמודים, תוך כדי ההרמה הם החלו לזוז, שמתי את היד, אני משיב שאיך שהוא הרים אותם אני  ניסיתי לישרם על מנת שהוא ירים אותם. היינו בתהליך של העמסה ולא של פריקה. כיוונתי את העמודים כדי שניתן יהא לסדר אותם בארגז" (פסקה אחרונה באותו עמוד).

            בתום חקירתו הנגדית השיב התובע לשאלת בית המשפט כי "התאונה אירעה כאשר העמודים היו באוויר. כאשר היו באוויר הנהג הרים אותם עם המנוף" (עמ' 16 פסקה אחרונה לפרוטוקול).

5.         בתום עדותו של התובע נשאל בא כוחו מדוע הוגשה התביעה בעילה נזיקית ולא לפי חוק הפלת"ד, והשיב כי הוא התבלט בשאלה זו אך בחר בסופו של דבר להגישה בעילה הנזיקית. החלטה זו שגויה לדעתי, שכן מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין המקנה לתובע עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

            מקרה דומה נדון בבית המשפט העליון ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פד"י נ' (3), 532. באותו מקרה, הדומה עד מאוד בנסיבותיו למקרה דידן, קבע בית המשפט כי נזק גוף הנגרם עקב טעינה של מטען על רכב או פריקתו ממנו, אינו נזק הנגרם עקב "שימוש" ברכב מנועי. משכך, לא חלה עליו ההגדרה הבסיסית  של תאונת דרכים כמשמעה בסעיף 1 לחוק. יחד עם זאת,  נקבע כי באותו מקרה חלה החזקה החלוטה בעניין "ניצול הכח המיכני של הרכב". בית המשפט ציין:

"האם מאורע הנגרם על ידי טעינת מטען של רכב עומד או פירוק מטען ממנו נופל לגדריה של החזקה החלוטה בעניין 'ניצול הכח המיכני של הרכב' ? פשיטא, שאם טעינת המטען או פירוקו מהרכב העומד נעשתה שלא על ידי 'ניצול הכח המיכני של הרכב' - כגון שנעשתה על ידי כח העבודה של בני אדם (ידנית) - אין היא נתפסת בגדרי החזקה. זאת ועוד: אם הרכב הוא 'חד ייעודי' וייעודו הוא תעבורתי בלבד, לא תחול החזקה החלוטה מקום שהטעינה והפריקה עשתה שימוש מאולתר בכח המכני של הרכב. בדומה, אם הרכב היה דו תכליתי, תוך שאיבד את תכליתו התעבורתית (כגון שהורידו ממנו הגלגלים והוא הפך למתקן קבוע), לא תחול החזקה החלוטה. לעומת זאת, כאשר הטעינה והפריקה באמצעות הכח המיכני של הרכב  העומד הוא חלק מייעודו המקורי של הרכב אשר ממשיך להיות גם בעל ייעוד תעבורתי, כי אז נזק הנגרם תוך טעינה ופריקה, נופל לגדר החזקה החלוטה בעניין 'ניצול הכח המיכני של הרכב'".

6.         בענייננו, אירעה התאונה כאשר מנוף שהיה מותקן על הרכב הרים את העמודים באמצעות הכח המיכני של הרכב,  ואלה פגעו בידו של התובע וגרמו לנזק נשוא הדיון. במקרה דידן, כמו בפרשת עוזר הנ"ל, נעשתה הטעינה באמצעות הכח המיכני של הרכב שהוא חלק מייעודו המקורי של הרכב אשר ממשיך להיות גם בעל ייעוד תעבורתי. מכאן, שהתאונה הנדונה נופלת לגדרה של "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק.

7.         סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה  על פי חוק זה, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.

            הואיל ועל פי העובדות שנתבררו בפניי עומדת לתובע עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד, אין הוא רשאי לתבוע על פי פקודת הנזיקין ודין התביעה כנגד הנתבעת להדחות.

8.         אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת מס' 2 הוצאות בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 

ניתן היום כ"ב בסיון, תשס"ה (29 ביוני 2005)  בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

א. טובי, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ