אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 737761/07

פסק-דין בתיק א 737761/07

תאריך פרסום : 10/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
737761-07
14/09/2008
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
עו"ד טוקר מאיר
הנתבע:
1. הדס מ.ש חברה לרכב בע"מ
2. מוסא שווק שמנים וכימיקלים בע"מ

עו"ד פלר רועי
פסק-דין

לפני תביעה של התובעת, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, נגד הנתבעות, הדס מ.ש חברה לרכב בע"מ ( "הנתבעת 1") ומוסא שיווק שמנים וכימיקלים בע"מ ( "הנתבעת 2"). התובעת עותרת לחייב את הנתבעות לשלם השתתפות עצמית בסך של 1,830 ש"ח, בגין תגמולי ביטוח, ששילמה התובעת לצד ג', במסגרת פוליסת ביטוח רכב, אשר לפי טענת התובעת הונפקה לבקשת הנתבעות. הנתבעת 1, אשר השכירה את הרכב לנתבעת 2, הגישה הודעת צד ג' נגד הנתבעת 2 ונגד מי שערב לקיום התחייבויותיה של הנתבעת 2 כלפי הנתבעת 1.

התובעת לא ביצע מסירה של כתב התביעה לנתבעת 2 עד היום. לפיכך, התביעה נגד הנתבעת 2 נמחקת ללא צו להוצאות. כמו כן, צדדי ג' לא התגוננו בפני הודעת צד ג', וניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה (בת.א. 737761.1/07).

התביעה

התובעת טוענת כי היא הנפיקה לבקשת הנתבעות פוליסת ביטוח רכב לתקופה 16.3.05 ועד 28.2.06. לפי הטענה, הנתבעות התחייבו, לפי תנאי הפוליסה, לשלם השתתפות עצמית של 1,681 ש"ח, צמוד למדד המחרים לצרכן. הנתבעות מסרו הודעה בקשר למקרה תאונה עם צד ג', שארע ביום 26.11.05. התובעת שילמה לצד ג' 7,477 ש"ח ביום 8.6.06. לפיכך, הנתבעות מחויבות לשלם לתובעת את ההשתתפות העצמית, אולם לא עשו כן, חרף פניות חוזרות ונשנות.

הגנת הנתבעת 1

הנתבעת 1 טוענת כי לא התקשרה עם התובעת בכל הסכם ו/או פוליסה ולא התחייבה לשלם לה דבר. הנתבעת 1 לא מסרה כל הודעה בגין התאונה נשוא התביעה. ביום 14.4.04 נחתם הסכם שכירות בין הנתבעת 1 ולבין הנתבעת 2, שלפיו שכרה הנתבעת 2 את הרכב מהנתבעת 1. במסגרת ההסכם, התחייבה הנתבעת 2 לדאוג לביטוח הרכב ולשאת בדמי הביטוח. כמו כן, התחייבה היא לשפות את הנתבעת 1 בגין כל נזק שייגרם לרכב ואשר אינו מכוסה על ידי חברת הביטוח. לפיכך, הנתבעת 1 טוענת להעדר יריבות מול התובעת. לנתבעת 1 לא היה כל קשר לתאונה. הצד הנכון להתדיינות הנו הנתבעת 2 שהחזיקה ברכב במועד התאונה.

ההסדר הדיוני וסיכומי הטענות

הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו יוגשו סיכומים בכתב ובית המשפט ייתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק וללא חקירת המצהירים.

התובעת טוענת בסיכומיה כי מתקיימים יחסי שליחות בין הנתבעת 1 ולבין הנתבעת 2. הזמנת הפוליסה על ידי הנתבעת 2 נעשתה בשליחות עבור הנתבעת 1. יחסי השליחות נובעים מההסכם שבין הנתבעות, מהתנהגות ומאישור בדיעבד של השליחות. עוד נטען כי הנתבעת 2 המציאה עותק מהפוליסה לנתבעת 2 כמתחייב מההסכם ביניהן והנתבעת 2 אישרה אותו ועל כן מדובר באישור בדיעבד לשליחות. הנתבעת 1 הנה מוטבת ומבוטחת על פי הפוליסה. התובעת מפנה בעניין זה לפסיקה התומכת בטענתה (ע"א 2611/02 קראל קם נ' כלל, לא פורסם).

הנתבעת 1 טוענת בסיכומיה כי נחתם הסכם בינה ולבין הנתבעת 2 ואשר לפיו התחייבה זו לדאוג לביטוח הרכב, לשלם את דמי הביטוח וכן לשאת בהשתתפות עצמית. הנתבעת 2 פנתה באופן עצמאי לתובעת אשר הנפיקה את  הפוליסה כאשר הנתבעת 2 התחייבה לשלם את דמי הביטוח. הנתבעת 1 לא פנתה לתובעת ועל כן יש לדחות את התביעה בהעדר יריבות. הנתבעת 1 גם אינה קשורה לתאונה שארעה בכל צורה שהיא. התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, מכוח התחייבות מפורשת או מכללא, אולם הנתבעת 1 לא התחייבה לדבר בפני התובעת. עוד נטען כי בית משפט זה מחק את הכותרת בהסתמך על הנימוק שלא ניתן לראות בהסכם שבין הנתבעת 1 ולבין הנתבעת 2, כהתחייבות בכתב מטעם הנתבעת 1 לתשלום ההשתתפות העצמית וכי גם העובדה שהנתבעת 1 דרשה להירשם כמוטבת בפוליסה אינה יכולה לשנות מסקנה זו.

עוד נטען כי לא מתקיימים יחסי שליחות בהעדר הבעת רצון לכך מצד הנתבעת 1. גם אם קיימים יחסי שליחות, בכך שהנתבעת 2 רשמה את הנתבעת 1 כמבוטחת בפוליסה, חרגה מההרשאה שניתנה לה לפי ההסכם, אשר קבע כי הנתבעת 1 תירשם כנהנית ומוטבת. על פי חוק השליחות, תשכ"ה-1965, בנסיבות אלה, קיימת הפרה  של חובות השולח לפי סעיף 8 לחוק ועל כן לפי סעיף 9 לחוק, יכולה הנתבעת 1 לבטל את הפעולה. הנתבעת 1 טוענת כי עצם הבעלות ברכב אינה מקימה אחריות של הבעלים לרשלנות נהג הרכב. הנתבעת 1 מאבחנת את פסק הדין בעניין קראל רם, בעיקר בכך ששם דובר במבוטח וכאן מדובר במוטב. כמו כן, מפנה הנתבעת 1 לדעת המיעוט  בפסק הדין (כב' השופט כהן), שלפיה לא נוצרו יחסי שליחות באותו מקרה. עוד טוענת הנתבעת 1 כי בתי המשפט אינם נוטים לפסוק לפי דעת הרב בפסק הדין הנ"ל.

בסיכומי התשובה, טוענת הנתבעת 1 אישרה את הפוליסה כתקפה ועל כן מהווה הדבר אישור בדיעבד, כפי שנפסק בפסק דין קראל רם. הטענה של חריגה מהרשאה סותרת את הדרישה לשעבוד הפוליסה לטובת בנק הפועלים. סעיף 13(ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, קובע כי זכותו של המוטב לא ניתנת לשעבוד ועל כן הנתבעת 1   הייתה חייבת להירשם כמבוטחת. גם אם הייתה חריגה, האישור בדיעבד גובר. טענת הנתבעת 1 שלא קיבלה את תעודת הביטוח, הנה בבחינת הרחבת חזית ויש לדחותה ולו בשל כך. הפניית הנתבעת לסעיפים 8 ו-9 לחוק השליחות, יכולה להקים לה טענות כנגד הנתבעת 2 בלבד ולא כנגד התובעת. התובעת מפנה לפסקי דין נוספים שניתנו ואשר הסתמכו על הלכת פסק הדין בעניין קראל רם, בעוד שפסק הדין שאליו הפנתה הנתבעת 1 ניתן בפשרה.

דיון

אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים כי לא נעשתה פניה ישירה של הנתבעת 1 לתובעת בקשר לפוליסה (ראה סעיף 1 לסיכומי התובעת ותצהיר העדות שלה). המחלוקת העיקרית שעולה מסיכומי הצדדים מתייחסת לשאלה, האם נוצרו יחסי שליחות בין הנתבעת 1 ולבין הנתבעת 2, באופן שניתן לראות בנתבעת 1 כמבוטחת על פי הפוליסה.

בכתב התביעה, טענה התובעת, כי הנתבעות פנו אליה לצורך ביצוע הביטוח. עוד נטען כי הנתבעות נתנו הודעה על מקרה הביטוח. מעיון בכתב התביעה, עולה כי עילת התביעה כנגד הנתבעת 1 התבססה על כך שהזמינה בעצמה את הפוליסה ואין זכר לטענה שלפיה יש לראות את הנתבעת 1 כמחויבת בפוליסה, מכוח יחסי השליחות שבין הנתבעת 1 ולבין הנתבעת 2.

טענה לקיומם של יחסי שליחות, הנה טענה עובדתית, אשר מחייבת פירוט בכתב התביעה, לצורך הקמת עילת תביעה כאמור. בהעדר טענה כאמור, ניתן היה לכאורה לדחות טענה זו בשל הרחבת חזית ובהעדר מחלוקת כי הנתבעת 1 לא הזמינה דבר ישירות מהתובעת, לדחות גם את התביעה.

יחד עם זאת, לא מצאתי טענה ממשית, אם בכלל, בדבר הרחבת חזית מצד הנתבעת 1, אשר התייחסה לגופו של עניין לטענת השליחות. בנסיבות אלה, יש להכריע לגופו של עניין בנושא השליחות הנטענת.

עסקינו בהסכם שכירות ארוך טווח שנחתם בין הנתבעת 1 ולבין הנתבעת 2.

על פי הסכם השכירות נקבע בסעיף 19.1 כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ