אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 7274/02

פסק-דין בתיק א 7274/02

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
7274-02
26/10/2008
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
סרחיו סירוטה
הנתבע:
סימון צ'צאאשוילי
פסק-דין

מבוא

1.        בשנת 1996 ייצג התובע , מר סרחיו סירוטה (להלן: "התובע" או עו"ד סירוטה"), עורך דין במקצועו, את בנו של מר סימון צ'צאשווילי (להלן: "הנתבע" או "סימון") במשפט רצח. מי, ששכר את שירותיו של התובע,  הוא הנתבע. אין חולק על חתימתו של הנתבע על הסכם שכר-הטרחה (נ/1) ביום 27.8.96. גם אין חולק, כי הנתבע שילם לתובע את התשלום הראשון,  המתחייב (אם כי קיימת מחלוקת, אם מדובר בתשלום בסך 1,875 $ או בסכום של 2,000 $). אין גם חולק, כי הנתבע לא שילם דבר נוסף בגין שכר טרחתו של התובע (מלבד אי אלו הוצאות, לטענת הנתבע). אין גם מחלוקת, שבפועל יצג התובע את בנו של הנתבע במשפט הנ"ל למן המענה לכתב האישום ועד להכרעת הדין.

  טענות הצדדים

2.        המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית ותוכרע על פי הערכתנו את העדויות. לטענת התובע, בזמן שהוא שכר שירותים משרדיים במשרדו של עו"ד עזריה,  פנה אליו האחרון וביקשו לייצג את בנו של הנתבע, אשר הודע לתובע כי הוא מצוי במצוקה כלכלית. לדידי התובע, הוא הציע לייצג את בנו של התובע תמורת שכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 $ בצירוף מע"מ בהתאם לתנאים, שנקבעו בהסכם שכר-הטרחה נ/1. לפי התובע, הנתבע הסביר, שיקשה עליו לשלם את שכר-הטרחה בבת אחת, אך שמייצג שחקני כדורגל, ולכן, בנו השניים לוח תשלומים, המופיע בהסכם ביניהם (נ/1).      את התשלום הראשון שילם הנתבע, ולטענת התובע,  עוד נותר סימון חייב לו הסך השווה ל 9,825 $ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בחוק, שהם הסך של 54,812 ש"ח נכון ליום הגשת תביעה זו (ב - 28.11.02). יצויין , כי הנתבע, אמנם, חולק על עצם החיוב, אך אינו טוען, שאפילו תאומץ גירסת התובע, כי אז נפלה טעות בחישוב סכום התביעה.  התובע עוד טוען, כי הנתבע הבין היטב את הסיכום ביניהם, ואת פרישת שכר-הטרחה לשיעורים, אשר  ישולמו במועדים המוסכמים.  גם טוען התובע, כי טענת הנתבע, שתנאיי ההסכם  נ/1 מולאו בדיעבד וכי בעת חתימת הנתבע עליו הופיעו בו אך שמו (של הנתבע)  ותאריך חתימתו, בשקר יסודה. התובע טוען, שביקש להשתחרר מייצוגו של בנו של הנתבע, משלא שולם שכר-טרחתו, המתחייב על פי ההסכם (נ/1) , אך שנאלץ על ידי בית המשפט להוסיף ולייצגו כל עוד לא הובא סניגור מחליף על ידי משפחתו של הנאשם.  לטענת התובע, הוא פנה בעל פה לנתבע במהלך המשפט בנושא שכר-הטרחה, אך הנתבע ניצל את סרובו של בית המשפט לשחררו מן הייצוג כל עוד לא יועסק סניגור אחר במקומו, לא חיפש עורך-דין אחר במקומו, מחד, ולא שילם לו את יתרת שכר-טרחתו, מאידך.

           טענה נוספת, אליה לא נ,דרש, היא, כפי שנראה, שאם טענת הנתבע היא, שיתרת שכר-הטרחה מתחייבת אך בתנאי, שהתובע היה מצליח להביא להפחתת חומרת האישום נגד בנו של הנתבע מרצח להריגה, שהרי בעקבות הוכחת התובע, שהכדורים, אשר קטלו את הקרבן, לא נורו מאקדחו של בנו של הנתבע, הפרקליטות הציעה להפחית את האישום הרלוונטי מרצח להריגה.  לטענת התובע, גם אילו סיכם בנו לנתבע, שיתרת שכר-הטרחה תלויה בתוצאות המשפט, הרי באי-הענות הנאשם והנתבע להסדר הטיעון, לפיו יופחת האישום הרלוונטי להריגה, אין כדי למנוע חיובו של הנתבע בתשלום יתרת שכר-הטרחה אף לשיטתו של הנתבע. כך לפי התובע.

           ראוי להדגיש את טענתו החשובה ביותר של התובע,  והיא שהסכם שכר-הטרחה בינו לנתבע אינו תלוי בתוצאות משפט הרצח.

           הנתבע טוען, כי בשנת  1996 ידיעתו את השפה העברית היתה אפסית ושהתובע , למעשה, ניצל את מצבו זה, כדי להחתימו על הסכם שכר-הטרחה נ/1, בו לא מילא דבר בעת חתימתו מלבד שמו (של הנתבע) ומועד החתימה. לפי הנתבע, התובע לא מסר לו עותק מן ההסכם הנ"ל ורק כשתבע אותו בתביעה זו למד הנתבע לראשונה, כי התובע מילא את הסכם שכר-טרחת עורך-הדין ביניהם לאחר חתימתו בתנאים, שמעולם לא סוכמו ביניהם. לטענת הנתבע הסיכום בין התובע לבינו היה, שהוא ישלם לתובע 2,000 $ בתחילת הייצוג וכך עשה. לטענתו, אכן סוכם, שאם יצליח התובע להביא להפחתת חומרת האישום נגד בנו (מרצח להריגה), ישלם  לו הנתבע את יתרת שכר-טרחתו בסך 8,000 $. עוד טען הנתבע שעל המע"מ לא נאמרו מילה וחצי מילה. לפי הנתבע, משהורשע בנו ברצח בבית המשפט המחוזי (רק בערעור בבית המשפט העליון, בו יוצג בנו של הנתבע על ידי סנגורית אחרת, הושג ההסדר, לפיו הופחת האישום להריגה והוטל עונש מוסכם של  13 שנות מאסר בפועל - ג'ט"ל), אין הוא חייב ביתרת שכר-טרחתו של תובע.  עוד לפי הנתבע, התובע מעולם לא ביקש ממנו שכר-טרחה לאחר ששילם את הסך של 2,000 $ (בשטרות, שרכש מחלפן כספים , לפי טענתו  - ג'ט"ל). לפי הנתבע,  הוא מעולם לא ידע, שאחת הסיבות לבקשותיו של עו"ד  סירוטה, שבית המשפט ישחררו מייצוג בנו, היא אי תשלום יתרת שכר-הטרחה על פי ההסכם נ/1.  עוד טען הנתבע, שהתובע לא אמר מילה על יתרת שכר-טרחתו שעה, ששיחרר את חומר החקירה לסניגריתו החדשה של בנו לאחר הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי. יתרה מכך, לפי הנתבע,  התובע מעולם לא דרש  ממנו במכתב את יתרת שכר-טרחתו הנטענת למשך למעלה משש שנים וישר הגיש את תביעתו זו ללא מכתב התראה בשנת  2002.

טענתו העיקרית של הנתבע היא, שבסופו של ההליך המשפטי מצויות גירסאותיהם של התובע ושל הנתבע מאוזנות (זאת בעיקר נוכח זכרונו הסלקטיבי של התובע). לפי הטענה, בהתאם לנטל ההוכחה במצב זה על בית המשפט לדחות את התביעה , שהונחה לפתחו.

ההכרעה בין גירסאות הצדדים

           3.       בהערכתנו את העדויות אנו משלבים שני כלים, את התרשמותנו מן העדים עצמם ואת בדיקתנו של תוכן דברי העדים תוך השוואת דבריהם המוקדמים לדבריהם המאוחרים, תוך השוואת דברי העדים השונים זה עם זה, תוך השוואת דברי העדים עם המסמכים ובעיקר עם ההגיון.  בסוף הליך ההערכה העדפנו את גירסת התובע על פני גירסת הנתבע.  אמנם, בתחילת הליך הערכת הגרסאות נראה הנתבע משוכנע בדבריו וניכר היה, כי רבות מתשובות התובע בחקירתו הנגדית היו, שאינו זוכר. ואולם, מצאנו, שהתובע נזהר עד מאוד בחקירתו הנגדית מלהעיד, אלא על דברים מתוך זכירתו ולא מתוך הסקתו מסקנות על אודות נסיבות, שזכרונן קהה במשך השנים. לפי התרשמותנו והערכתנו, זאת הסיבה, שהעיד התובע, כי אינו זוכר מדוע לא החתים את הנתבע על התיקונים להסכם שכר-הטרחה (נ/1) (עמ' 6  שורות 7-9  לפרטיכל).  כך גם נמנע התובע מלהעיד מתוך מסקנותיו, כאשר בתשובה לשאלה, מדוע רשם תשלומים בלתי שווים (בסך 1,875 $ , 1,200 $ ו - 3,000 $ ג'ט"ל) בהסכם שכר-הטרחה (נ/1) , השיב, שבאמת אינו זוכר, שהיה קל יותר לרשום 2,000 $, אך כך יצא הסיכום ואינו זוכר מדוע (עמ' 6 שורות 20 - 23 לפרטיכל).  ובאשר לגירסת הנתבע בתצהירו ובתצהיר של מר אבי חזן מטעם הנתבע,  שהגיעו למשרדו של התובע ליטול את חומר החקירה לטובת עורכת-הדין מחליפתו לאחר הכרעת-הדין, ושהתובע לא פצה את פיו על אודות יתרת שכר-טרחתו הנטענת, הקפיד התובע לדייק ולציין, כי אינו זוכר את הפגישה הנ"ל. במצב זה העיד התובע, כי אינו יכול לפסול את גירסת הנתבע בנוגע לפגישה הנטענת, אשר לפי עדותו (של התובע) יכול והיא התקיימה ויכול והיא לא התקיימה (עמ' 9  שורות 17 - 18 וגם שורות 27 - 28 לפרטיכל וגם עמ' 9 שורה 29  עד עמ' 10 שורה 3 לפרטיכל.)  עוד נסיון להצטמצם אך לתוכן זכירתו בלי להוסיף פרטים, שאינם זכורים לו, התבטא בעדותו של התובע, שהנתבע והוא חישבו, כיצד ישלם כל חודשיים את יתרת שכר-הטרחה ואז הוא (התובע) הקריא לו (לנתבע) או  שהוא (הנתבע) קרא, אין התובע זוכר, לפני שחתם על הסכם שכר-הטרחה (עמ' 6 שורות 4 - 7  לפרטיכל).

                    לפי התרשמותנו, אין להסיק מנסיונו של התובע לצמצם את תשובותיו בחקירתו הנגדית אך לתוכן זכירתו הפעילה והאפקטיבית , שהתובע התחמק בתשובותיו מן האמת. את נסיונה של באת כח הנתבע המלומדת לטעון זאת  אנו דוחים.

                    התרשמנו במיוחד, שהאמת בפי התובע, כאשר העיד, במילותיו, שזה שקר וגס, שהוא החתים את הנתבע על הסכם שכר-הטרחה (נ/1) בטרם מילא  את פרטיו, וכי הוא מעולם לא החתים אדם על טופס ריק (עמ' 11 שורות  21 - 23 לפרטיכל).

                    חלק  מן המחלוקת בין הצדדים נוגע ליכולותיו של הנתבע לקרוא את הסכם שכר-הטרחה , שהרי, לטענת הנתבע יכולתו להבין עברית בשנת 1996  היתה אפסית. הנתבע, שעלה ארצה ביום 21.11.91 ושימש מאז עלייתו ארצה סגן מאמן קבוצת  הכדורגל "הפועל באר שבע" (עמ' 11 שורה 1 לפרטיכל) הביא את מר אבי חזן כעד מטעמו לתמוך בטענת אפסיות כוחה של שפתו. משקל עדותו של מר חזן - שהעיד על עברו הפלילי, אך  סרב להעיד, אם עבר זה בתחום המרמה או אם  ריצה עונש בכלא וגם העיד, שאינו זוכר, מדוע הפסיק את לימודיו בכיתה י"א  והיכן שירת בצבע - שואף לאפס (עמ'  10 שורות 3-4, שורה 8 ושורות 9-13 לפרטיכל). לעומתו העיד לטובת התובע מר יוסף מימון, אשר לאחר עדותו תארו הנתבע כאדם, שהינו כבן משפחתו (עמ' 12 שורות 3 - 4 לפרטיכל). מר מימון לא נתן תצהיר בעדות ראשית ונמנע לפני המשפט מלדעת פרטים על ההליך. הוא אף לא ידע מי התובע בתיק והניח בטעות, שהתובע הינו עו"ד עזריה  (עמ' 4 שורות 18 - 23 לפרטיכל).  בשנת  1996 היו להוריו של מר מימון חנות מכלת ותחנת ספורטוטו, בה הוא סייע להוריו בערבים,  בהם התחנה היתה צריכה להישאר פתוחה עד חצות.  העיד מר מימון, שבאותו הזמן נהג התובע לקרוא עיתוני  ספורט, כדי לשלוח טוטו (עמ' 3 שורות 10 - 14 לפרטיכל). לפי עדותו, לא הסתכם עיונו של הנתבע בעיתוני הספורט במבט בתמונות בלבד (עמ' 4  שורות 10 -12 לפרטיכל). משמע, שיש בעדותו של הנתבע, כי לא היה מסוגל לקרוא עברית בעת חתימתו על הסכם שכר-הטרחה (נ/1)הגזמה רבתי, אם להתבטא בעדינות. זאת, כפי שהנתבע, אשר העיד לפנינו בעברית ללא צורך במתורגמן, אפיין את רמת שפתו היום בעברית כאפס (עמ' 11  שורות 12 - 14 לפרטיכל), מה שאין כן.  נשאל הנתבע, מה האינטרס של יוסף מימון להעיד נגדו, ולא ידע הנתבע להצביע על אינטרס כזה.  גם העיד הנתבע, כי אינו מסוכסך עם יוסף מימון (עמ'  12 שורות 3 - 4 לפרטיכל).  זאת, כפי שהעיד מר מימון, שהוא מכיר את הנתבע אישית וחברית (עמ' 3 שורות 7- 8  לפרטיכל)  ושקשה לו להעיד גם בהיותו (של מר מימון) עורך-דין היום וגם בתור מי, שמכיר את הנתבע (עמ' 4 שורות 21 - 22 לפרטיכל).

                    סימון, הנתבע, נזכר בשלב מתן תצהירו בעדות ראשית ביוני  2005 באירוע, במשרדו של התובע, בו דרש התובע ממנו את יתרת שכר-טרחתו. לפי סעיף 1.23 לתצהירו הנ"ל, הגיב הנתבע בכעס ובצעקות והתובע איים להזמין לו משטרה. זה בהחלט תאור של אירוע לא שגרתי. כשנשאל הנתבע בחקירתו הנגדית, אם אי פעם התווכח עם התובע על שכר-הטרחה, התעקש הנתבע להשיב, שהויכוח היה אך על הטיפול המשפטי, כי התובע מעולם לא ביקש ממנו להשלים את שכר-הטרחה (עמ' 15 שורות 22 - 22 וגם שורות 28-29 לפרטיכל). אתמהה.

                    לבסוף, ניתן ללמוד רבות מן המחיקה של המלים "ללא קשר לתוצאות המשפט" בתנאיי שכר-הטרחה בהסכם (נ/1).  על אף שהתובע כתב את המלים האלה בהסכם שכר-הטרחה הן נמחקו. הסברו של התובע לכך הוא, שהנתבע אמר, שכתיבת התוספת הזאת מיותרת, כי בסעיף ח' לאותו ההסכם (נ/1)  כבר הודפס "הלקוח מצהיר כי ידוע לו כי עו"ד לא מבטיח תוצאות" (עמ' 6 שורות 12 - 14 לפרטיכל).  מובן , שהסבר זה בנוי  על יכולת קריאתו של הנתבע.  הנתבע לא נתן הסבר ספציפי למחיקה זו, אך העיד, כאמור, שבעת חתימתו על ההסכם, כל אשר הופיע בו היה ציון שמו ותאריך חתימתו. נשאלת השאלה, אם התובע מילא את תנאיי ההסכם (נ/1) לאחר חתימתו של הנתבע ושלא בנוכחותו, מה הטעם שרשם התובע, כי שכרו ישולם "ללא קשר לתוצאות המשפט" ואז מחק את התיבה הזאת, שתוכנה לטובתו בלבד? לכאורה, התיבה "ללא קשר לתוצאות המשפט"  נמחקה בשל התערבותו של הנתבע. מכאן מתבקשות שתי מסקנות, לפי מאזן ההסתברות: ראשית, שאין אמת בטענת הנתבע, כי התובע מילא את תוכן ההסכם נ/1  רק לאחר שהחתימו עליו תוך אמירתו, שחתימת הנתבע נדרש על מנת שיוכל להתחיל בייצוג בנו (סעיף 1.12 לתצהיר הנתבע בעדות ראשית), ושנית, שלא  נסתר הסברו של התובע, שנמחקה התיבה "ללא קשר לתוצאות המשפט" בהתאם להערת הנתבע, שהתיבה מיותרת נוכח הקבוע בסעיף ח' להסכם (נ/1), שעורך הדין אינו מבטיח תוצאות.

                    אכן, התובע מעולם לא שלח לנתבע מכתבי דרישה ו/או  התראה, אם כי עצם  אי- תשלום שכר-טרחתו קיבל ביטוי בבקשותיו לבית המשפט לשחררו מן הייצוג, נספחים ג' ו- ד' לתצהיר התובע בעדות ראשית.  גם לא נעלם מעינינו זאת, שבתצהירו בעדות ראשית לא כלל התובע את שהעיד בחקיתרו הנגדית, שפנה לנתבע בעל פה בדרישה להשלים את שכר-טרחתו (עמ' 10  שורות 3 - 9 לפרטיכל). גם לקחנו בחשבון,  שיכול ולא אמר התובע דבר על אודות שכר-טרחתו בעת שיחרור חומר החקירה עבור עורכת- הדין, שהחליפתו. ואולם, אין בכך, כדי לשנות ממסקנתו על פי מאזן ההסתברות, לפיה העדפנו את גירסת התובע על פני גירסת הנתבע.  הרי,  אין הדרישה לתשלום יוצרת את החיוב, אלא שהחיוב נוצר בהסכם נ/1.  ובאשר לשיחרור חומר החקירה, הסביר התובע, כיצד ראה את המהלך הזה כמהלך, המתחייב על-פי האתיקה המקצועית שלו ביחסים בינו לבין עורכת-הדין, שקיבלה על עצמה את המשך הייצוג (עמ' 12 שורות 3 - 10  לפרטיכל).  גם אם שתק בנוגע לשכר-טרחתו במעמד נטילת חומר החקירה, אין לכך המשקל, כדי להתגבר על כל אשר קבענו לעיל לגבי גירסתו הבלתי-אמינה של הנתבע. כל זאת , לפי מאזן ההסתברות.

 4.        מכל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל. על כן,  בהתאם לכתב התביעה, הריני מחייב את הנתבע לשלם לתובע  את הסך של 54,812 ש"ח , שישאו הפרשי הצמדה וריבית בחוק  מיום הגשת התביעה, הוא יום 28.11.02 ועד יום התשלום המלא בפועל. כמו כן, הריני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך     3,000  ש"ח  ושכר-טרחת עורך-דין בסך 7,576 ש"ח בתוספת מע"מ. סכומים אלו ישאו אף הם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא עותק מפסק דין  זה לבאי כחם המלומדים של בעלי הדין עם אישורי

מסירה.

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ט (26 באוקטובר 2008) במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ