אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 725/05

פסק-דין בתיק א 725/05

תאריך פרסום : 25/10/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
725-05
27/02/2007
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. עלאא אלדין עבד - אלג'בר ולד עלי
2. אחמד ראג'י אלעיסא
3. סלים אחמד ולד עלי

עו"ד תאופיק אבו אחמד
הנתבע:
חברת החשמל לישראל בע"מ
עו"ד יורן גיל
פסק-דין

הסכסוך

1.         התובעים עסקו בעבודת טיח בקיר חיצוני של בית כלשהו. במהלך העבודה הם הניפו מוט ברזל, שפגע בקו מתח גבוה שעבר סמוך לבית, והתחשמלו ונפגעו בגופם. הם תובעים פיצוי על נזקיהם מן הנתבעת, אותה הם רואים אחראית, ברשלנותה, להתרחשות אירוע הנזק. האחרונה כופרת באחריות המוטחת בה. מכאן תביעתם של התובעים שלפנינו.

2.         הדיון בתובענה פוצל, על מנת שתחילה תוכרע שאלת אחריותה של הנתבעת לנזקי התובעים, שאם ישכנעו באחריותה - נתפנה לבירור הנזק והפיצוי בגינו.

העובדות

3.         בשנת 1985 הקימה הנתבעת קו מתח גבוה להספקת חשמל לכפר סנור שבצפון השומרון, המצוי בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית, ושליטה בטחונית של ישראל.

4.         בשנת 2000 או 2001 החל פלוני, קדרי עבד-אל-ג'בר אחמד ולד עלי שמו (להלן, לשם הקיצור - קדרי), להקים את ביתו בפאתי הישוב סנור. הוא לא ביקש, וממילא לא קיבל, היתר בניה או אישור מתאים אחר מן הגורמים המוסמכים לכך בשטחי הרשות הפלסטינית. הבית הוקם סמוך מאוד למקום בו עבר קו המתח הגבוה הנזכר מעלה. הוא נבנה על אדמה פנויה. רוצה לומר, עובר להקמת הבית לא עמד במקום כל מבנה שהוא, ומנקודת מבט אחרת נוכל לומר - קו המתח הגבוה הוקם ועמד על עומדו שנים רבות בטרם נבנה במגרש המדובר מבנה כלשהו.

5.         במהלך חודש יולי 2002 הגיע תורה של עבודת הטיח בבית, ולשם כך שכר קדרי את שירותיהם של התובעים (1-2, והריהם טייחים לפי עיסוקם; התובע 3 נקלע למקום התאונה משום שהביא להם אוכל). עבודת טיח הפנים נסתיימה, ומכאן פנו התובעים לטייח את הצד החיצוני של קירות הבית. הם טייחו את הקיר המזרחי, כשהם עושים שימוש, כמקובל, בפיגום. משסיימו את מלאכת הטיוח בקיר זה הם החלו מפרקים את הפיגום. במסגרת עבודת הפירוק הם עמדו על גג הבית ומשכו את חלקי הפיגום אותם פרקו - כלפי מעלה, לעבר הגג. בתוך כך נגע אחד ממוטות הברזל (מחלקי הפיגום) בקו המתח הגבוה הנ"ל, וחישמל את התובעים. הם נפגעו בגופם כתוצאה מכך.

6.         זוהי תמציתה של מסכת העובדות הצריכה לשם הכרעה בסכסוך. הדברים שמנינו עד כה אינם שנויים, בעיקרם, במחלוקת. מחלוקת נתגלעה בין בעלי הדין ביחס לשלוש עובדות, ולבירורה של מחלוקת זו נקדיש את שלושת הפרקים הבאים.

נטיית עמוד החשמל ו'מרחק ההתקרבות'

7.         קו המתח ממנו התחשמלו התובעים עובר, כאמור, סמוך לבית בו עבדו בעבודת הטיח. קו זה עובר, ככל קו מתח גבוה, בין שני עמודים (בין היתר), שהאחד מהם, כך מסתבר, נמצא נטוי על צדו. נטייתו זו של העמוד, על השלכותיה, עומדת במרכז הטיעון של התובעים, טיעון המבקש לשכנע ברשלנותה של הנתבעת, רשלנות שגרמה, לפי הטענה, להתרחשותו של אירוע הנזק. הם טוענים, כי אלמלא הנטיה היה קו החשמל מצוי במרחק גדול יותר מכפי שנמצא בפועל, וכך היתה נמנעת הסכנה, שלדאבונם נתממשה על ראשם.

8.         על שיעורה של הנטיה ועל השלכותיה למרחק שבין קו המתח לבין הבית נפלה מחלוקת בין בעלי הדין, וכל אחד מהם הצטייד במומחה על מנת לשכנע בקביעת שיעור הנטיה של העמוד, והשלכותיה על המרחק בין הקו לבין הבית. בראשית עליי לומר, כי אנו מדברים על נטיה קלה מאוד, אף שהיא נראית לעין (ראו נא, למשל, תמונה נ/1). המומחה מטעם הנתבעת חישב והגיע כדי נטיה של 5 מעלות. המומחה מטעם התובעים לא עשה את חשבון הנטיה במעלות. לטעמי שלי הנטיה נופלת אף מ-5 המעלות אליהן הגיע המומחה של הנתבעת (מתוך נתונים אליהם אתיחס בהמשך). מכל מקום, המחלוקת החשובה יותר נוגעת להשלכותיה של נטיה זו. אנו נכנה השלכה זו כ'מרחק ההתקרבות', כמבקשים לומר, בכמה התקרב קו המתח הגבוה לעבר הבית, בשל נטיית העמוד לעברו. כינוי זה איננו מבקש לומר, כי הקו הוא זה שהתקרב אל הבית, שכן על מנת לומר זאת עלינו להשתכנע, כי הבית היה קיים בעת שהעמוד החל נוטה על צדו ומתקרב לעבר הבית, ועובדה זו לא הוכחה, כך נראה בהמשך.

9.         אם כן, מחלוקת נפלה בין הניצים באשר למרחק ההתקרבות, כאשר התובעים טוענים, כי הקו התקרב לבית 123 ס"מ (סעיף 18 לסיכום טענותיהם), בעוד המומחה מטעם הנתבעת סבר, כי מרחק ההתקרבות עמד על 70-80 ס"מ. בסוגיה זו שנשנתה במחלוקת הגעתי לכלל מסקנה, כי מרחק ההתקרבות לא זו בלבד שאיננו עומד על 1.23 מ' כטענת התובעים, כי אם אף נופל מן המרחק אותו אמד המומחה מטעם הנתבעת. ראשית אומר, כי המומחה מטעם הנתבעת ערך את חישוביו בהסתמך על ניתוח תצ"א ולא על מדידה בשטח, ואת קביעותיו יש לראות על רקע זה. את מסקנותיי שלי בדבר קביעת מרחק ההתקרבות אני תולה דווקא במדידותיו של המומחה מטעם התובעים, שאף שלא ערך תסריט וחוות דעת היאים לשמם, הרי שאנו מדברים במודד מוסמך, שעשה מדידות פיזיות בשטח, ומתוך המסמך שערך ומתוך עדותו בבית המשפט אודות האופן בו נעשתה פעולת המדידה, יחד עם מידותיו (הידועות) של עמוד החשמל בו עסקינן, עולה מסקנה, כי מרחק ההתקרבות עומד על סנטימטרים 25 ס"מ בלבד. הדברים צריכים הסבר, ובו נעסוק עתה.

10.        המומחה מטעם התובעים, מר חמאדנה, ערך שתי מדידות: מדידה אחת נעשתה בגובה פני הקרקע ('מדידה קרקעית'נכנה אותה), והיא עשויה ליתן לנו את המרחק בו היו אמורים כבלי החשמל לעבור אלמלא נטיית העמוד (שכן בסיס העמוד לא זז ממקומו מאז הוקם, על כך אין חולק); מדידה אחרת נעשתה בגובה כבלי החשמל (בפער של כחצי מטר בגובה, אותו נזניח לטובת התובעים; מדידה זו נכנה 'מדידת הגובה'); מדידה זו עשויה ליתן לנו את המרחק שבין כבלי המתח לבין הבית, בעקבות נטייתו של העמוד. ההפרש בין המרחק המתקבל מן המדידה הקרקעית לבין זה המתקבל ממדידת הגובה יתן לנו את מרחק ההתקרבות כתוצאה מנטיית העמוד.

11.        וכיצד עשה המומחה חמאדנה את מדידותיו? את המדידה הקרקעית הוא עשה על ידי שמתח חוט בין מרכזי הבסיס שני העמודים, דרכם עוברים כבלי החשמל מהם התחשמלו התובעים. את החוט הוא מתח בגובה פני הקרקע. אחר כך מדד המודד חמאדנה את המרחק הקצר ביותר בין החוט לבין הנקודה הקרובה ביותר לבית בו עסקינן, ומצא 4.7 מטרים.

            את המדידה בגובה עשה מר חמאדנה על ידי שעמד על גג המבנה, בגובה של כבלי המתח (בפער זניח של כחצי מטר, כאמור), ומדד פיזית, באמצעות לוח עץ, את המרחק מן הבית (בנקודה בה עמד, והריהי הקרובה ביותר לכבל החשמל), לבין כבל החשמל (הקרוב ביותר לבית, מתוך אסופת הכבלים העוברת במקום). הוא מדד כך 3.0 מטרים.

12.        שתי מידות אלה שקיבל המודד חמאדנה במדידותיו מקובלות עליי. אלא שהמסקנה אותה מבקשים התובעים להסיק מהן - שגויה. מרחק ההתקרבות איננו מתקבל מן ההפרש שבין שתי המידות הללו (4.7 פחות 3.0 מ'), ומדוע: בין שני העמודים לא עובר כבל אחד בלבד, הנמתח ממרכזו של העמוד, כי אם אסופה של כבלים, שהמרחק האופקי ביניהם עומד על 2.9 מ'  (1.45 X 2, זהו רוחבה של המוטה שעל כל עמוד, עליה נמתחים כבלי החשמל; ראו נא נספח 3 לחוות הדעת של מומחה הנתבעת). המודד חמאדנה מדד, במדידת הגובה שעשה, את המרחק מן הכבל הקיצוני ביותר, זה הקרוב ביותר אל הבית, ומצא 3.0 מ'. היה עליו למדוד את המרחק למרכז אסופת הכבלים, שכן את המדידה הקרקעית הוא עשה אל מרכזה של אסופה זו (שהוא גם מרכז העמוד). אם היה עושה כן היה מגיע למרחק של 4.45 מ' (3.0 + 1.45). מרחק זה, קרי 4.45 מטרים, הוא המרחק הנכון להשוואה במדידת הגובה, למרחק של 4.7 מ' שנמצא במדידה הקרקעית, שנעשתה, כאמור, ממרכז אסופת הכבלים (או מרכז בסיס העמוד). שתי המדידות צריכות שתיעשינה מנקודת יחוס אחת, קרי מרכז אסופת הכבלים. וכשאלה הם הנתונים להשוואה, כי אז מרחק ההתקרבות עומד על הפער שבין 4.7 מ' לבין 4.45 מ'. מרחק ההתקרבות עומד על 25 ס"מ בלבד, כך יוצא (4.70-4.45). זהו המרחק בו התקרב קו המתח הגבוה לעבר הבית בו עסקינן. לא מעבר לכך.

13.        מנתונים אלה מתקבלת גם נטייתו של העמוד, כ-2 מעלות בלבד (גובה העמוד במקום בו עוברים הכבלים הוא כ-10 מטרים). עם זאת כבר אמרנו, כי נתון זה חשוב פחות, שהרי החשוב הוא מרחק ההתקרבות. אנו מזכירים את שיעור הנטיה בכל זאת על מנת להצביע על כך, שהנטיה של העמוד על צדו היא זעומה, ועל רקע עובדה זו יש לראות את הטחת האשמה בנתבעת על שגרמה לכך שהעמוד נוטה על צידו. כשאנו מדברים על עמוד הנוטה על צדו - שומה עלינו לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה.

מועד נטיית העמוד

14.        מכאן אנו באים לסוגיה האחרת בה נפלה מחלוקת בין הניצים, ועניינה המועד בו החל העמוד נוטה על צדו. התובעים מבקשים לשכנע, כי העמוד החל בנטייתו לאחר ששלד הבית כבר עמד על עומדו, ובכך ביקשו לומר, כי העמוד (והכבלים בעקבותיו) הוא שנטה והתקרב לעבר הבית, ולא הבית הוא שנבנה ליד עמוד (וכבלי) החשמל. את טענתם זו הם ביקשו להוכיח בעדויותיהם של בעל הבית, קדרי, ושל אחד משכניו, מר ג'מאל עייסי. השניים העידו, כי בעת שהוחל במלאכת הקמת הבית היה העמוד עומד זקוף ואנכי, ונטייתו החלה רק לאחר שהחלה הבניה. עדויותיהם של שני אלה אינן מקובלות עליי כמהימנות, ולכן לא אקבע ממצא על פיהן:-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ