אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 7219/98

פסק-דין בתיק א 7219/98

תאריך פרסום : 17/01/2010 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
7219-98
16/06/2005
בפני השופט:
ת. שרון-נתנאל

- נגד -
התובע:
1. רוזנטל יעקב
2. רוזנטל אירית

עו"ד אמיר מנחם
הנתבע:
חנא ג'ריס
עו"ד מנסור ויקטור
פסק-דין

1.         הנתבע בנה את עבור התובעים בית בישוב הקהילתי "מצפה כמון"  (מגרש 153 בגוש 18850, להלן: "הבית"), כ"קבלן מפתח", על פי הסכם אשר נערך ונחתם בין הצדדים ביום 16.2.94 (להלן: "ההסכם").

בתביעה זו, אשר הוגשה ביום 25.3.98, תובעים התובעים סך של 232,142 ש"ח כפיצוי בגין ליקויי בניה, ירידת ערך הבית, איחור במסירת הבית, אבדן הכנסות, הוצאות ועגמת נפש. בין היתר טוענים התובעים כי הנתבעים הציג בפניהם מצג שווא לפיו הוא רשאי ומוכשר לבנות את הבית בעוד שהתברר להם, בדיעבד, כי הנתבע איננו קבלן רשום ולא היה רשאי כלל לקבל על עצמו עבודה בהיקף כזה.

הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה על הסף בגין שיהוי והתיישנות, הן לאור עבור הזמן מאז מסירת הבית ותקופת הבדק הקבועה בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), והן לאור מכתב המלצה אשר מסרו התובעים בידי הנתבע, המעיד על שביעות רצונם מהבניה, מכתב אשר מהווה, לטענת ב"כ הנתבע, הודאת בעל דין, ויוצר מניעות מפני העלאת טענות התובעים כנגד הבניה.

כן טוען הנתבע טענת קיזוז בגין תוספת הבנייה אשר ביצע עבור התובעים.

לאחר שכל צד הגיש חוו"ד מטעמו מינה ביהמ"ש את המהנדס מר אברהם פיזנטי כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה"), ובישיבת יום 9.11.04 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ביהמ"ש לא יתייחס לחוות הדעת אשר הוגשו מטעמם.

2.         שיהוי והתיישנות;

על פי גרסת התובעים נמסר הבית בחודש פברואר 1995. בעדותו טען הנתבע שהבניה הסתיימה בחודש דצמבר 2004 כאשר הוא מסתמך על אלבום תמונות אשר ניתן לו ע"י התובעים. אינני מקבלת את גרסת הנתבע בענין זה. ראשית - בתמונות אשר באלבום יש תמונות של הבית כאשר הוא נמצא בשלבי בניה ולא כאשר הוא גמור. שנית, בתשובה ס' 6 לשאלון ( ת/8) הצהיר הנתבע שהבניה הסתיימה בחודש ינואר 1995 "או בסמוך לכך", הצהרה אשר אינה עולה בקנה אחד עם עדותו, ואינני מקבלת את טענתו כי הוא "לא זכר".

חוו"ד מומחה התובעים, אשר צורפה לכתב התביעה נערכה אמנם ביום 27.8.97 אולם אין כל ראיה כי היא נמסרה לנתבע עובר להגשת התביעה, ולפיכך יש לראות את התובעים כמי שהודיעו על הליקויים האמורים בחוות דעת המומחה מטעמם, עם מסירת כתב התביעה לנתבע, דהיינו בחודש מרץ 1998.

על פי סעיף 4(ג) לחוק מתחילה תקופת הבדק ביום המסירה, ובתום תקופת הבדק (אשר אורכה נקבע על פי האמור בתוספת), מתחילה תקופת אחריות בת 3 שנים.

מאחר שתקופת הבדק המינימלית, על פי התוספת, הינה בת שנה, אחראי הנתבע לליקויים אשר התגלו בתוך 4 שנים ממועד המסירה, דהיינו - לליקויים שהתגלו עד פברואר 1999. מאחר שהתביעה הוגשה בתוך 4 שנים ממועד המסירה, והיא הוגשה באשר לליקויים שהתגלו לפני מועד זה, יש לדחות את טענת הנתבע כי חלה התיישנות.

אמנם על פי סעיף 4(א) (3) ו- (4) לחוק יש הבדל בנטל ההוכחה בין ליקויים שהתגלו בתופת הבדק או בתקופת האחריות אולם מאחר שבענייננו ממילא עמדו התובעים בחובת ההוכחה של מעל למאזן ההסתברויות, לגבי הליקויים המפורטים בחוו"ד המומחה, ממילא די בכך שאקבע כי מדובר בליקויים אשר התגלו בתוך תקופת האחריות ואין צורך שאדרש לדיון בכל ליקוי וליקוי בנפרד.

מעבר לכך - ממילא אין כל ספק שהליקויים העיקריים התגלו, במקרה דנן, בתוך תקופת הבדק, וזאת לאור אורך תקופות הבדק אשר בתוספת וכן לאור נספח 7 לתצהיר התובעים ועדותו של האדריכל כורם, לפיהם עוד באביב 1997 נערכה בין הצדדים פגישה באשר לליקויי בניה אשר התגלו בבית, שהינם בעיות איטום במפלס המרתף, חדירת רטיבות ורוח דרך חלונות האלומיניום ודלת כניסה מתפרקת.

3.         הודאת בעל דין;

מכתב ההמלצה אינו הודאת בעל דין בחזקתה נתפסים התובעים.

אמנם יש לתמוה הכיצד נתנו התובעים בידי הנתבע, ביום 18.3.96, מכתב המלצה כאשר כבר היה ידוע להם כי קיימים ליקויי בניה קשים, אולם אין לראות במכתב "הודאת בעל דין", אשר התובעים נתפסים עליה, שכן היא לא נעשתה במסגרת הליך משפטי, ולפיכך אין היא הודאה "פורמלית" או משפטית.

מדובר בהתבטאות (בכתב) של התובעים אשר אין לתפסה כהודאה פורמלית אלא היא "ראיה כשאר הראיות" שבידי בעל הדין היריב להסתמך עליה, ויכול ביהמ"ש להחליט בניגוד לה בהסתמך על ראיות אחרות.

( ראה : ע"א 211/63 יחזקאל נ' קלפר ואח', פ"ד יח(1) 563 בעמ' 572; א' הרנון, דיני ראיות, חלק שני (תשל"ז-1977) עמ' 59; ע"א 279/89 - "הסנה" חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' שלום דמתי פ"ד מז(3), 156 עמ' 163-164.

התובע הסביר את מתן מכתב ההמלצה בנכונותו של הנתבע ללכת לקראתם בכך שבסיום הבניה הוא התקין על חשבונו מנורות על הגג ושתל עבורם עצי זית, וכן בתקוותו שהנתבע יגלה רצון טוב ויתקן את הליקויים (עמ' 13 לפרוטוקול).

מנגד -  קיימות בפני ראיות אחרות אשר תומכות באופן חד משמעי בגרסת התובעים בדבר קיומם של הליקויים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ