אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 72015/06

פסק-דין בתיק א 72015/06

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
72015-06
08/11/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסטפרנקל

- נגד -
התובע:
לאונרד שלדון
הנתבע:
וינברג יעקב משה
פסק-דין

רקע ועובדות

עסקינן בתביעה להחזר הלוואה, שלטענת התובע, ניתנה לנתבע ולא נפרעה.

לטענת הנתבע הוא פרע את מלוא הסכום, בהתנדבות, כיוון שאת ההלוואה, נטל, ללא ידיעתו, שותפו דאז למרפאה, ד"ר עמנואל מידן המנוח. 

טענות התובע

בשנת 2001, הלווה התובע לנתבע אשר היה מיודד עמו סך 22,400 ש"ח, לאור בקשת הנתבע,  לצורך שיפוץ מרפאת השיניים שבניהולו ובניהול אשתו, גב' רות וינברג.

ביום 7.6.01 שילם הנתבע לתובע סך 2,400 ש"ח ע"ח ההלוואה ונותר חייב סך 20,000 ש"ח אותם התחייב לפרוע תוך חודש ימים. הנתבע לא עמד בהתחייבותו והפר הפרה יסודית את התחייבותו לפרוע את חובו לתובע.

טענות הנתבע

דין התביעה להידחות על הסף, שכן הוא שילם ופרע את מלוא סכום ההלוואה שנטל מי שהיה שותפו למרפאה, ד"ר עמנואל מידן, אשר נפטר בינתיים, והנתבע אולץ על ידי התובע, ביחד עם "בריונים" נוספים, לחתום על התחייבות לתשלום ההלוואה, ולהשיבה בפועל לתובע.

הנתבע ואשתו נפגשו עם התובע, ו/או הזמינו אותו למרפאתם ומסרו לידיו שקים וסכומים שונים, המהווים יחד את כל סכום ההלוואה, ובידיו מסמך המעיד כי פרע את ההלוואה.

המסמך עליו מבסס התובע את תביעתו נרשם בנסיבות לחץ כשהתובע הגיע עם בריונים למרפאתו בשעת קבלת קהל. לטענתו, שותפו המנוח נטל את ההלוואה טרם מותו ללא ידיעתו ולא למטרת השותפות. משנפטר שותפו, אילץ אותו התובע לחתום על התחייבות כי ישלם לו את ההלוואה, והוא אכן חתם על המסמך שמציג התובע, מיום 7.6.01 אך זאת, תוך כפייה ותוך שהוא מאוים על ידי בריוניו של התובע, אשר התייצבו במרפאתו ביום 13.11.06, בעת ששהתה שם רעייתו, איימו עליה בטענה כי "באנו בשם הסבא שלנו לקבל את כספו..." משסירבה רעייתו ודרשה את סילוקם, איימו עליה כי יפרצו לביתם, ולטענתו, אכן, כעבור שעה פרצו לביתם וגנבו רכוש רב.

דיון

המחלוקת העיקרית נשוא התיק שבפני היא, האם הנתבע פרע את ההלוואה שניתנה בשנת 2001, בין שניתנה לו או לשותפו.

ראוי לציון, כי מטענות הצדדים עולה, כי מתנהלת חקירה משטרתית בעניין פריצה שנטענה בכתב התביעה. בפסק דיני זה לא אתייחס לנושא הפריצה כלל, ולטענת הצדדים מתקיימת חקירה משטרתית.

לטענת התובע בשנת 2001, הלווה כספים במזומן לנתבע לשיפוץ מרפאת השיניים שבניהולו ובניהול אשתו, לגרסתו, דובר בזמנו על מרפאת שיניים חדשה שאליה עבר הנתבע מרחוב ז'בוטינסקי 11 לרחוב ז'בוטינסקי 1 בתל אביב.

לטענת התובע, ביום 7.6.01 שילם הנתבע סך של 2,400 ש"ח בשיק מספר 213, קיבל אישור על תשלום זה וטרח לציין כי נותר חוב תשלום בסך 20,000 ש"ח. (נספח א' לתצהיר הנתבע).

התובע טען בחקירתו הנגדית כי הוא מעולם לא נתן הלוואה לד"ר מידן וכי ראה אותו פעם או פעמיים אצל הנתבע. לטענתו, הנתבע מסר לו שקים ממרפאתו הישנה ברחוב דיזינגוף 50, אשר לא היו ברי פירעון שכן חשבון הבנק היה סגור.

לגרסת התובע, ביום 18.2.04 נפרץ ביתו, ובין היתר נגנבו מביתו 5,000 אירו, אלפי דולרים והשקים שנתן לו הנתבע. לטענתו, שבועיים לפני המקרה, הגיע אליו הנתבע ביחד עם אדם נוסף, בטענה כי הוא מעוניין לרכוש את הדירה בה מתגורר התובע, שכן התובע ציין בפני הנתבע כי הוא מצוי בקשיים כלכליים, הנתבע ערך סיור בכל הבית ויצא כלעומת שבא.

לטענת התובע, הוא הגיש תלונה במשטרה ומספר ימים לאחר מכן הגיע למרפאת הנתבע על מנת לגבות את החוב, הפעם לא החוב הישן שהוא ממילא לא משלם, אלא את החוב החדש שנגרם בעת פריצת הכספת.

התובע סתר עצמו לגבי מועד קבלת 4 השקים בסך 8,000 ש"ח כאשר בתצהירו טען כי הגיע עם חברו, מריוס, לבית הקפה "מילאנו" שם נתן לו הנתבע את 4 השקים ואילץ אותו, לטענתו, לחתום על מסמך העדר חובות נוספים ובשנייה, כאשר טען כי מריוס לא היה בזמן החתימה אך ב"מילאנו כן היה": 

הוא הגיע עם חברו לבית הקפה מילאנו בתל- אביב וביקש מהנתבע לשלם לו כסף שלקח מהכספת, לגרסתו, הנתבע נתן לו ארבעה שקים באותו מעמד ואילץ אותו לחתום על הסכם לפיו אין לו טענות כלפי אף אחד. לטענת התובע, החתימה הייתה תחת לחץ נפשי קשה שכן היה לו צורך בכסף על מנת לשרוד. לטענתו, ניתנו לו שקים על סך 8,000 ש"ח בלבד. (סעיפים 15-17 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית טען הנתבע כי לא קרא את המסמך עליו חתם, לפיו אין לנתבע חובות וכי ההלוואה נפרעה (נ/1) וכי בזה הסתיימה המחלוקת בין הצדדים. לטענתו, בשלב זה מריוס לא היה, כי אם הגיע רק לבית הקפה. (עמוד 3 שורה 4-6 לפרוטוקול).

בנוסף טוען הנתבע כי לא ידע על מה הוא חתם, ביקשו ממנו לחתום והוא חתם.

" בדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא". (ע"א 36/99 ר' יפה נ' עזבון המנוחה חנה גלזר ואח' תק-על 2001 (1) 1380 ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ