אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 719497/04

פסק-דין בתיק א 719497/04

תאריך פרסום : 23/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
719497-04
10/04/2005
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
הפניקס הישראלי-חברה לבטוח בע"מ
הנתבע:
1. פולק (שוורץ) שרה
2. פולק אפרים

פסק-דין

בפני תביעה על סך 2,636 ש"ח, אשר הוגשה בעבור חוב בגין אי תשלום לפי פוליסת ביטוח, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר.

טוענת התובעת, שהנה חברה בע"מ, העוסקת בעסקי ביטוח, כי הנתבעים פנו אל התובעת באמצעות סוכן הביטוח מר חנוך כץ ובהתאם לבקשתו הוצאה פוליסת ביטוח רכב. להוכחת טענתה זו מצרפת התובעת העתק פרטי פוליסת הביטוח.

הנתבעים התחייבו לשלם לתובעת באמצעות הוראת קבע לחשבונה של התובעת בבנק את דמי הביטוח המגיעה לתובעת ע"פ הפוליסה.דא עקא, הנתבעים חדלו מלשלם וכן כל פנייה לנתבעים על מנת שישלמו את חובם לא נענתה.

מנגד, טוען הנתבע כי הרכב המבוטח נשוא התביעה נפגע ביום 04/08/03 בתחילת תקופת הפוליסה ונגרם לו נזק בסך 2,931 ש"ח, סוכן הביטוח טיפל בקבלת הפיצוי המגיע לנתבעים אך לבסוף לא קיבלו הנתבעים כל פיצוי לכן דורשים כי התובעת תקזז את הסך הנ"ל ותשלם להם את היתרה.

דיון:

בתיק זה, התובעת הינה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענתה עליה הוא מוטל.

יעקב קדמי בספרו "על הראיות" חלק שלישי, "הדין בראי הפסיקה" מהדורה משולבת ומעודכנת , תשמ"ד - 2003 עמוד 1506 ואילך כותב:

מידת ההוכחה הנוהגת במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברויות, לזכותו של הנושא בנטל השכנוע: ל"ספק" כשלעצמו אין מקום במישור האזרחי; ואת מקומו תופסת "השקילות".
 
בהמשך כותב:

" הקביעה מי מבעלי הדין נושא בנטל השכנוע נעשית על בסיסם של שני כללים יסודיים: האחד -"המוציא מחברו עליו הראיה" ויכול שיהא זה התובע ויכול שיהא זה הנתבע, הכל לפי העניין. והשני : דיני הראיות הולכים אחרי הדין המהותי; הן לעניין הוכחת יסודות העילה/ ההגנה והן לעניין הפרכתן של חזקות".

בדיון מיום 20/03/05 העיד מטעם התובעת מר חנוך כץ סוכן ביטוח (להלן: "הסוכן") אשר בזמנים הרלוונטים ביטח את רכבם של הנתבעים באמצעות סוכנותו. עדותו של הסוכן הייתה עדיפה עלי מעדותו של הנתבע שכן תואמת היא את מהלך הדברים והגיונם.

הנתבעים לא מכחישים את עריכת וקבלת הפוליסה אלא עיקר טענתם היא קיזוז, וכי הטיפול בארוע התאונה של הנתבעים והנזק לרכבם הופסק בשל העובדה כי הנתבע בסיומה של הפגישה במשרדו של הסוכן לקח מתיק הלקוח שלו ללא אישור הסוכן או מי מעובדי משרדו שני מסמכים האחד טופס הודעה על מקרה ביטוח והשני טופס מינוי שמאי, חרף בקשת הסוכן מהנתבע בשיחה טלפונית שקיימו סירב האחרון להחזירם למרות שהסוכן הבהיר לו כי ללא המסמכים הנ"ל לא יוכל הסוכן לטפל בבקשת הנתבעים.

באותו דיון טענה ב"כ התובעת המלומדת כי טענת הקיזוז עליה מסתמך הנתבע בהגנתו אינה מפורטת דיה ואינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, על כן לעניין טענת הקיזוז, ההלכה הפסוקה היא (ראה ע"א 725/87 - חברת ביר-טל סחר מזון נ' חברת אולבקיס  בע"מ, פ"ד מד (1) 177) שיש לפרט היטב טענת הקיזוז הנטענת במסגרת כתבי הטענות.

אין די להעלות טענת קיזוז באופן סתמי ולטעון באופן מעורפל על אודות תאונה ונזק שנגרם לרכב ועל פיצוי שאמור היה להתקבל, הלכה פסוקה היא שיש לפרט את טענת הקיזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק כשמנסחים כתב תביעה.

טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר בע"א 236/83 (לאור נ. בנק איגוד לישראל בע"מ - לא פורסם, בעקבות ע"א 544/81, מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד, פד"י ל"ו(518 ,(3),וכן לאור ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד מ(2) 765,  יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז.

הפסיקה קובעת בנוסף כי טענת קיזוז שלא הומחשה במידת האפשר, בית המשפט לא יתחשב בה.

כך הוא המקרה  שבפני, בו הנתבעים לא מציינים את סעיף הפוליסה המאפשר  להם ביצוע הקיזוז, את השתתפות העצמית בגין התאונה והחשבון הסופי לאחר ניכוי השתתפות העצמית.

התובעת, ע"פ תצהירה של הגב' ציוני, מציינת כי על פי הפוליסה,  כל שהגיע לנתבע לאחר הקיזוז הוא סך של 149 ש"ח בלבד.

יצויין כי התנהגותם של הנתבעים בהגשת הסכם פשרה מוסכם כביכול לבית המשפט היה להם לרועץ. לא יעלה על הדעת שהנתבע, יגיש הסדר מוסכם על דעת שני הצדדים כביכול, ובעת שהתובעת מודיעה לבית המשפט לפנים משורת הדין כי המו"מ לעניין הפשרה לא צלח מגלה היא לתדהמתה כי הסדר הפשרה הוגש והתיק נסגר, כתוצאה מכך נאלצה התובעת להוציא הוצאות שונות בגין פתיחת התיק וקיום דיונים נוספים.

בתגובתם בכתב לבקשה לביטול פסק דין טענו הנתבעים שההסדר אכן סוכם עם ב"כ התובעת. בפני טען ב"כ הנתבעים, שהנתבע "חשב" שעליו להגיש לביהמ"ש הסכם שהוא חושב שהוא הסכם ראוי, על אף שלא סוכם עם הצד שכנגד ועשה זאת בתום-לב. אינני מקבל תירוץ זה, מה גם שגם הנתבע בעדותו הפריך זאת.

הנתבע כאמור הודה בקיומה של הפוליסה והחוב וטעתו היחידה לקיזוז לא נוסחה כנדרש בנוסף אציין כי עדותו של הסוכן היתה אמינה עלית עלי וקוהרנטית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ