אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 71720/04

פסק-דין בתיק א 71720/04

תאריך פרסום : 25/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
71720-04
05/03/2007
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
קרינאוי סלאמה
הנתבע:
1. הדר חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

פסק-דין

על פי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

1.          ב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק בתובענה זו, על דרך הפשרה, מכח סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.          התובע, קרינאוי סלאמה (להלן: "התובע"), יליד 1958,  נפגע בתאונת דרכים שארעה  ביום 14.3.03 (להלן:" התאונה").

3.          לאחר התאונה, נבדק התובע בחדר  מיון בבי"ח ברזילי, שם התלונן על כאבים בגב ביד וברגל ימין. לאחר מכן, המשיך התובע להתלונן על כאבי גב תחתון.

4.         ד"ר מ. לוינקופף, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, ציין בחוות דעתו כי לא ניתן היה להעריך את נכותו של התובע, על סמך בדיקת טווחי תנועה וזאת בשל התנגדות פעילה של התובע, לבדיקה. המומחה הוסיף וציין כי בבדיקה לא נמצאה עדות לקיפוח עצבי או גירוי שורשי וכן לא נמצא דלדול שרירים. על סמך ממצאים אלה ובהתחשב בבדיקות ההדמיה, שלמעט שינויים ניוונים קלים נמצאו תקינות, קבע ד"ר לוינקופף, כי לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה.

5.         התובע, אשר עסק כעצמאי, בעבודות עפר וחקלאות, טוען לתקופת אי כושר לעבודה של כשישה וחצי חודשים ומסתמך בטענתו זו, על אישורי מחלה שניתנו  על ידי רופא המשפחה.

הלכה היא  כי בתביעה על פי חוק הפיצויים, הדרך להוכחת טענות שברפואה ובכללן, תקופת אי כושר לעבודה שהינה למעשה, תקופת נכות זמנית, הינה על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ראה לעניין זה: ע"א (מחוזי י-ם) 4348/03 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ארז ואח', דינים מחוזי לד (2) 356.  במסגרת שאלות הבהרה, התבקש, ד"ר לוינקופף, להתייחס לתקופת אי הכושר בגין התאונה, והשיב :" אובדן כושר עבודה מלא  למשך 6-4 שבועות הינו סביר ולאחר מכן יכול לשוב לעבודה". אמנם נכון הוא כי מדובר בהערכה המבוססת על הסביר והמקובל ונוכח מהות הפגיעה ולא על בדיקה "בזמן אמת" אלא שהערכתו זו של המומחה, לא נסתרה. תקופת אי הכושר הנטענת, חורגת, במידה ניכרת, מהערכת המומחה, ומתבססת  על  אישורי מחלה  שצויין בהם במפורש כי אינם בתוקף עבור מוסדות משפטיים. עוד יש לציין כי מדובר באישורי מחלה שניתנו על ידי רופא משפחה והאחרון שבהם, אף ניתן באופן רטרואקטיבי, למשך תקופה של 98 יום. בנסיבות אלה ומשקביעת המומחה, לא נסתרה, ראיתי להכיר בתקופת אי כושר של כשישה שבועות.


6.         אשר להפסד שנגרם בתקופת אי הכושר שלאחר התאונה, הרי שזה לא הוכח כדבעי.

התובע לא צרף שומות מס ודוחות רווח והפסד או דוחות מע"מ, מהם ניתן ללמוד על התקופה בה לא עבד לאחר התאונה. כל שצרף התובע לסיכומיו הינם אישורי פקיד שומה על פיהם הכנסתו מעסק, בשנת 2002, הסתכמה בסך של 107,251 ש"ח ובשנת 2003, במהלכה ארעה התאונה, הסתכמה ההכנסה מעסק, בסך של 57,844 ש"ח, בלבד.

צודק ב"כ הנתבעות בטענתו כי לא ניתן להסתמך על מסמכים אלה, לצורך הוכחת ההפסד בתקופת אי הכושר שכן כלל לא ברור אם מדובר בנתוני הכנסה חייבת, דהיינו הכנסה מעסק, לאחר ניכוי ההוצאות או בהכנסה כוללת, לפני התחשבות בהוצאות.   יצויין כי ניתנו לתובע, מספר הזדמנויות להוסיף ולצרף שומות מס או דוחות רווח והפסד (ראה פרוטוקול ישיבות 31.5.06 ו-2.1.07) ומשאלה לא הוגשו, אין לי אלא להסיק כי מסמכים אלה, אינם מסייעים לתובע בטענתו. 

יחד עם זאת, לאור העובדה שמאישורי פקיד השומה ניתן ללמוד על ירידה בהכנסות בשנת התאונה ומשמדובר בפסק דין על דרך הפשרה, ראיתי לפסוק פיצוי גלובלי, בסך של 5,000 ש"ח, בגין הפסד בתקופת אי הכושר שלאחר התאונה.

7.         משלא נקבעה נכות צמיתה, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין הפסדי השתכרות, מעבר לתקופת אי הכושר שאושרה על ידי המומחה.

8.         בהתחשב במהות הפגיעה, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין כאב וסבל והוצאות מסויימות שסביר כי נגרמו לתובע, בגין טיפול רפואי, בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה, בסך של 6,500 ש"ח.

9.         בנסיבות העניין ולאור התעוד הרפואי שצורף לתביעה, סבורה אני כי היתה הצדקה למינוי המומחה ולפיכך לא ראיתי לנכות שכר המומחה מסכום הפיצויים.

10.        אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 11,500 ש"ח , בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק והחזר אגרה.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בשים לב לכך שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה, ללא שמיעת ראיות, תחושב יתרת אגרה על פי תקנה 6 (ב) (3) לתקנות בתי משפט (אגרות) תשמ"ח - 1987.

ניתן היום ט"ו באדר, תשס"ז (5 במרץ 2007) בהעדר הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ