אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 71589/04

פסק-דין בתיק א 71589/04

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
71589-04
31/10/2007
בפני השופט:
שינמן יעקב

- נגד -
התובע:
אלדן השכרת רכב 1965 בע"מ
עו"ד אמנון גלברט
עו"ד אביגיל שיניין
הנתבע:
1. מנור ניר (התביעה נמחקה -הסדר פשרה)
2. ירון אלדר

עו"ד גד שילר
עו"ד טליה אבני
פסק-דין

בפניי תביעה כספית בסך 43,938 ש"ח, אשר הגישה התובעת כנגד הנתבע 2, בגין ערבותו לחברת די.בי.אם גרופ בע"מ (להלן: "החברה").

רקע

התובעת, אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ, הנה חברה העוסקת, בין היתר, בהשכרת כלי רכב
(להלן: "התובעת").

החברה נקלעה לקשיים כספיים ולפיכך נשכר הנתבע 2, מר ירון אלדר (להלן: "הנתבע "או "מר אלדר"),   בסוף חודש פברואר 2002, לעבוד בחברה כמנהל שכיר שלה, לצורך ביצוע הליך של הבראתה. 

ביום 5.7.00, למעלה משנה וחצי, לפני תחילת עבודתו של מר מנור בחברה, נחתם הסכם בין "התובעת" לבין "החברה", לפיו שכרה החברה מהתובעת כלי רכב לתקופה קצרת טווח.

ביום 7.12.00, כשנה וחצי, לפני תחילת עבודתו של מר מנור בחברה, חתמה החברה עם התובעת על הסכם חכירה/שכירות ארוך טווח (הסכם ליסינג), על פיו חכרה החברה מהתובעת רכבים לתקופה של 36 חודשים.

עם כניסתו לעבוד בחברה, שכרה זו האחרונה רכב, ולטענת התובעת, ביום 1.3.02 חתם הנתבע על כתב ערבות, על פיו הוא התחייב  לשלם לתובעת עם דרישה את כל החיובים וההוצאות הכרוכים בהסכמי שכירות שנחתמו או ייחתמו בעתיד בין התובעת והחברה (להלן: "כתב הערבות" או "הערבות"). 

תהליכי ההבראה של החברה לא צלחו, ובמהלך שנת 2002 נקלעה החברה לקשיים בהם לא הצליחה לעמוד, וביום 10.10.02 מונה לה מפרק זמני. החברה נותרה חייבת לתובעת, סך כולל של 69,210 ש"ח, הן בגין הסכמי השכירות ארוכי הטווח והן בגין הסכמי השכירות קצרי הטווח. סכום זה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית עלה לסכום של 70,438 ש"ח)(להלן: "החוב").

התובעת הגישה תביעה בסד"מ,  נגד הנתבעים לתשלום חוב החברה בגין ערבותם.

שני הנתבעים חתמו על כתב ערבות זהה לחלוטין (נספח ב' ו-ז' לכתב התביעה).

ביום 27.3.07 נחתם הסכם פשרה בין התובעת לבין ניר מנור (להלן: "מנור"),ולפיכך מסכום התביעה לבסוף נוכה סך של 26,500 ש"ח, ששילם מנור לתובעת במסגרת ההסדר. הסכם פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין, וכתוצאה מכך נמחק מר ניר מנור מהתביעה.

לאחר חתימת התובעת על הסכם פשרה עם מר ניר מנור, תוקן סכום התביעה לסך של 43,938 ש"ח, אשר תובעת אותו התובעת ממר אלדר  (להלן: "היתרה").

 

טענות הצדדים

התובעת בראש טענותיה גורסת, כי בהתאם לכתב הערבות שנחתם על ידי  הנתבע, הוא ערב,   כלפי התובעת לכלל חיובי החברה, והנובעים מהסכמי השכירות וחכירה עליהם חתומה החברה.

החברה נכנסה להליכי פירוק ונשארה חייבת לתובעת, את החוב שכאמור לעיל, הופחת לאחר חתימת הסכם פשרה בין התובעת ובין מר מנור, ולפיכך נותר מר מנור חב לתובעת את סכום היתרה.

לטענת התובעת, כתב הערבות הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי הנתבע ערב כלפי התובעת, לשאת ולשלם מיד עם דרישה את כל החיובים וההוצאות הכרוכים מהסכמי השכירות שנחתמו ו\או יחתמו בעתיד, בין החברה לבין התובעת.

עוד מוסיפה התובעת וטוענת לעניין הסכמי החכירה והסכמי השכירות, כי הסכמי החכירה אשר נחתמו בינה ובין החברה, הינם בבחינת עסקת ליסינג תפעולי, דהיינו עסקת שכירות רגילה, וזאת לטענתה, לאחר שעסקה זו עומדת בקריטריונים אשר נקבעו בפסק הדין ע"א 99\3485 מן רן בע"מ נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ.   בהתאם לאותם הקריטריונים שנקבעו בפסיקה, ובהתאם להסכם החכירה טוענת התובעת, כי היא נשארה הבעלים של הרכב, ועל השוכר להשיבו בתום תקופת החכירה. התובעת היא זו אשר נושאת בהוצאות הטיפולים השוטפים והתיקונים והיא המבטחת של הרכב ואשר נושאת באחריות למקרה גניבה או אובדן גמור.

לעניין הסכם הפשרה עם מר מנור, טוענת התובעת, כי אין בהסכם זה בכדי להפטיר את הנתבע  מחבותו, לשלם את יתרת סכום התביעה לתובעת, מה עוד שלטענתה, בהסכם הפשרה צוין במפורש כי אין בהסכם פשרה זה,כדי להפטיר את הנתבע  משאר חיובו.

לעניין סכום החוב טוענת התובעת, עפ"י ההסכמים עליהם חתמה החברה, ספרי התובעת, חשבונותיה ומסמכיה יהיו נאמנים על החברה, ויהוו ראיה בכל עניין ע"י הגשת דפי חשבונותיה, ובכך היא מילאה את חובת הראיה החלה עליה להוכחת סכום החוב.

במענה לטענת הנתבע, כי ההסכמים שמחתימה התובעת הינם בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, משיבה התובעת, כי בהתאם לפסיקה, על הטוען לתנאי מקפח מוטלת החובה להניח תשתית ראייתית, הן להיותו של התנאי מקפח והן להיותו בלתי סביר בנסיבות העניין, כאשר לטענת התובעת, הנתבע  לא העמיד כל תשתית ראייתית לנטען על ידו. יתירה מזו, מוסיפה התובעת כי גם אם היה הנתבע מעמיד תשתית ראיתית וגם אם בית המשפט הנכבד היה נעתר לבקשתו ומשנה את אותם תנאים, אין בכך משום להפטירו מחובו.

הנתבע טוען מאידך בפתח דבריו , כי מיד כשהחל לעבוד בחברה, העמידה החברה לשימושו ובאופן זמני עד להעמדת רכב קבוע, רכב מסוג "מזדה לנטיס", שנשכר מהתובעת בשכירות חודשית רגילה, כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים קבועים. הנתבע טוען כי בשלב זה, לא היה מודע כלל, למערכת החוזית הקיימת עם התובעת בנוגע לשכירת רכבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ