אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 71461/04

פסק-דין בתיק א 71461/04

תאריך פרסום : 03/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
71461-04
06/04/2006
בפני השופט:
שוורץ אהוד

- נגד -
התובע:
ברוך דדוש
הנתבע:
תמי פלוצר
פסק-דין

זו תביעה בגין שיק שאוחז התובע, משוך ע"י הנתבעת לפקודת אחיה - מוטי, ובגבו חתימת היסב של האח. סכום השיק 3,000 ש"ח וזמן פירעונו 25/8/99. השיק חזר מן הבנק הנמשך ללא תשלום ועקב הוראת ביטול. סכום החוב בתיק ההוצל"פ כיום 5,921 ש"ח.

טענת הנתבעת, בסופו של יום, הנה כי למעשה אחיה גנב ממנה את השיק, שהיה חתום וללא כל ציון נוסף, בארנקה, יחד עם עוד שלושה שיקים אחרים. האח מאשר בתצהיר ההתנגדות כי סיחר את השיק לתובע בגין חוב כספי שלו אליו, וזאת ללא ידיעת, רשות או הסכמת הנתבעת.

התובע מציין כי לא הוגשה תלונה במשטרה ע"י הנתבעת, וכי למעשה אין ליתן אמון בטענת הגניבה כפי שמעלה הנתבעת, מדגיש שהנתבעת משתמשת במילים "השיקים נלקחו" ולא "נגנבו", שלא ניתן הסבר מדוע השיקים נחתמו על החלק, שבחקירה היום התבררו פרטים חדשים שהיה מקום לציינם בתצהיר ההתנגדות, ושלמעשה הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה לסתירת תקינות נסיבות הוצאת ומסירת השיק ושאין ליתן כל אמון בגרסת הנתבעת ואחיה.

יצוין כי התובע לא העיד ולא מסר תצהיר עדות, הנחתו מן הסתם, שאחיזתו בשיק ובהעדר סתירת חזקת התמורה ושאר החזקות העומדות לזכות האוחז, מייתרות העדות. יצוין לעניין זה שאח הנתבעת מאשר כאמור בתצהיר ההתנגדות שלו כי השיק נמסר לתובע כנגד תמורה שנתן - חוב כספי של האח אליו. כך שאכן קיים תוכן ממשי ולא רק חזקה ראיתית בקשר לתמורה שניתנה ע"י התובע בתיק, ובגין השיק, ולמרות שלא העיד.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון היום וסיכומי הצדדים, אני מחליט לדחות את התביעה.

שוכנעתי מן הדיון ומעדות הנתבעת ואחיה, שהשיק במינוח שלהם נלקח, כאשר ניתן לומר נגנב ע"י האח מארנקה של הנתבעת יחד עם עוד ארבעה שיקים שהיו חתומים וריקים. הנתבעת לא הייתה שותפה למהלך זה בשום שלב או אופן, לבד מהטעות שעשתה לעניין השארת שיקים חתומים וריקים בארנקה, לא היה שום שיתוף פעולה בין הנתבעת לאחיה בעניין והאח פעל שלא כדין, ושלא ברשות הנתבעת ו/או בידיעתה מלכתחילה, ו/או הרשאתה בדיעבד.

במצב זה לא ניתן לומר, הגם שמדובר בשיקים בחתימת יד הנתבעת, שהייתה הוצאה ראשונית של השיקים ע"י הנתבעת, ושמדובר בפגם שאוחז כשורה מתגבר עליו בבחינת השיק החתום והריק הוצא ע"י הנתבעת לצורך מסירתו לאח, והפגם הנו השלמת פרטים שלא עפ"י הרשאה, עניין שלגביו אוחז כשורה יכול לגבור.

לעניין זה, העדר הוצאה ראשונית, ומעמד אוחז כשורה ולא כל שכן אוחז בעד ערך בלבד, שזהו לכל היותר מעמד התובע בתיק שבפני, ובהעדר עדות מטעמו ביחס לשיק שבחתימת הנתבעת, הדין הנו כטענת ב"כ הנתבעת שמפנה לע"א 195/68 קהא נ' בנק פויכטוונגר , פד"י כ"ב(2) 331, שם נקבע שמסירת שיקים חתומים ע"י בנו של המערער, לאחר, אינה מהווה הוצאה ראשונית של השיקים בהעדר כוונה להוציאם כמסמכים סחירים. בענייננו הדברים ברורים אף יותר, שכן בניגוד לאותו מקרה הנתבעת לא מסרה שיקים חתומים לידי אחיה, אלא אחיה פשוט גנב אותם מארנקה. ברור בנסיבות אלה שלא הייתה הוצאה ראשונית של השיקים הגנובים.

ע"א 195/68 הנ"ל אוזכר בהסכמה בע"א 115/72 רפאל יוחננוב נ' סלומון הלל ואח', פד"י כ"ז(2), בעמ' 684, וכן בת.א ת"א 691/87 כבדיאל רחל נ' גדעון לוין , תק-מח 90(2), 52, עמ' 60, שם נאמר : -

" על-פי החלטתו הנ"ל של השופט גורן עלי לברר אם הוצא השיק ת/1 על-ידי הנתבע כמשמעות מושג זה בפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן - "הפקודה"), או נגנב - כטענת הנתבע ? קביעה כי השיק אכן נגנב ולא הוצא כדין, תשפיע על זכויותיה של התובעת מכוח השיק. הלכה פסוקה היא כי "...מסמך לא-שלם שכלל לא הוצא, אינו יוצר כל זכויות ואם מסמך כזה מגיע לידי אוחז כלשהו, לרבות אוחז כשורה, לאחר שהוא הושלם וסוחר ללא סמכות, אין האוחז יכול להיפרע על-פיו מהאדם שהיה חתום עליו, וזאת למרות הזכות העדיפה המוקנית לאוחז כשורה בסעיף 19 (ב) לפקודת השטרות והחזקה החלוטה הניתנת לו על-ידי סעיף 20 (ב) שבה." (הדגשה שלי - ש.ו) (ראה ע"א 195/68 קהא נ' י' ל' פויכטונגר בע"מ, פ"ד כב (331 (2, בעמ' 333 מול ד', וכן י' זוסמן, "דיני שטרות", (מהד' 6, י-ם, 1983) עמ' 107) " .

נוכח קביעתי לעיל שהשיקים נגנבו ע"י אחיה של הנתבעת מארנקה, ובהעדר הוצאה ראשונית, ברור כבר בשלב זה שדין התביעה להדחות.

מעבר לנדרש אציין שהתובע בחר שלא לבוא ולהעיד בעצמו, או עדים אחרים מטעמו, במצב זה וגם אם הייתי הולך בגישה מקלה, שאיני מקבל, ביחס לתובע, ומכוח העיקרון שמי שחתם על שיקים ולא מילא פרטיהם ונגנבו, ועצם החתימה מלמדת על כוונת סיחור או הוצאה ראשונית, ובנסיבות מסוימות יכולה לקום חבות כלפי צד שלישי שהוא אוחז כשורה, בבחינת שהחותם נוטל על עצמו את הסיכון לשאת בנזק שחתימתו יוצרת ביחס לצד שלישי כמו כאן, עדיין ברור שדבק בשיקים פגם קנייני באופן שבו נעשה בהם שימוש ע"י האח, ולעניין מילוי הסכום והסיחור. במצב זה עובר הנטל לכתפי התובע להוכיח שלאחר אותו פגם ניתן בתום לב ערך בעד השטר. כפי שציינתי גם בהעדר התובע ומכוח עדות האח בהתנגדות, ניתן לקבל שהוכח מתן ערך בפועל ע"י התובע, יחד עם זאת לא הועד דבר לעניין תום הלב של התובע ומשאין כל עדות בעניין, לא יכול התובע להיכנס לגדר אוחז כשורה הגובר על פגם קנייני קודם, שדבק בשיקים, ולפיכך גם אם הייתה הוצאה ראשונית, והקושי הוא רק לעניין דרך השימוש והשלמת השיקים, עדיין אין התובע יכול לזכות בתביעה מכוח מעמד של אוחז כשורה.

לעניין זה ראה בעניין כבדיאל שצוין לעיל, בסעיף 9 לפסק: -

"גם בפסק הדין בענין טופרובר נ' סטולר (ע"א 160/63, פ"ד יז (2524 (4) נפסק ברוח דומה לאמור:

"אין ללמוד מסעיף זה," (סעיף 29 (ב) לפקודה - ש.ו.) "שאם הנתבע הביא הוכחה כלשהי בדבר רמאות וכו', הרי שבכך יצא חובתו - אפילו ההוכחה אינה מהימנה על בית המשפט - ושהתובע ייכשל בתביעתו, אלא אם יוכיח מצדו מתן תמורה בתום-לב לאחר הרמאות הנטענת. הפירוש הנכון של הסעיף הוא, שאם הנתבע הביא עדות לכאורה בדבר רמאות, עוברת חובת הראיה לתובע, כלומר, עליו מוטלת עתה חובת-הביניים להמשיך מצידו בהבאת עדות על מתן תמורה בתום-לב. אם אין הוא עושה כן, הוא צפוי לכך, שבית המשפט יפסוק נגדו על יסוד העדות לכאורה" (הדגשה שלי - ש.ו.).

לפיכך על האוחז בשיק, הטוען שבתום-לב ובעד ערך קיבל אותו לאחר שזה סוחר עקב רמאות או אי-חוקיות, להרשים את בית המשפט לגבי טענתו. במקרה הנוכחי אינני יכולה לקבוע כל ממצא באשר לתום-ליבה של התובעת, שכן לא ראתה לנכון להעיד בבית המשפט."

כפי שציינתי עניין אחרון זה עלה מעבר לצורך באשר בתיק שבפני לא ראיתי כלל הוצאה ראשונית שיכולה להעמיד חבות של חותם שיק שנגנב, גם כנגד אוחז כשורה, ולא כל שכן כנגד אוחז בעד ערך בלבד, ושלא העיד בפני.

התוצאה מכל האמור שאני מחליט לדחות את התביעה.

תיק הוצל"פ מס' 01-34153-04-7 ייסגר, וכל ההליכים בו יבוטלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ