אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 713330/04

פסק-דין בתיק א 713330/04

תאריך פרסום : 02/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
713330-04
27/10/2005
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
סלקום ישראל בע"מ
הנתבע:
קדוש יצחק ניסים
פסק-דין

בפני תביעה של חברת סלקום  (להלן: " התובעת") חברה העוסקת במתן שירותי רדיו- טלפון סלולריים, שהוגשה בסדר דין מהיר.

טוענת התובעת כי הנתבע התקשר עימה בהסכם לצורך קבלת שירותי  טלפון סלולרי וצבר חוב בסך של 1,920 ש"ח. משפניותיה של התובעת אל הנתבע לא נענו לא נותר לה אלא להגיש תביעה זו.

בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את קיומו של החוב וטען כי משהגיע לסניף התובעת שבנתניה על מנת לעבור ממסלול "רגיל" למסלול "טוקמן" שילם סך של 1,720 ש"ח במזומן  שהיווה מלוא החוב באותה עת.  עקב תקלה במערכת המיחשוב  לא ניתן היה להפיק עבורו חשבונית או קבלה ולכן הובטח לו כי תשלח לביתו הקבלה בדבר התשלום.

דיון:

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364) אך במקרה דנן נטל השכנוע מוטל על כתפי הנתבע. הטעם לכך הינו, כי טענתו לפיה שילם את החוב היא מסוג טענת  "הודאה והדחה". המדובר בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובעת אינה זכאית לסעד המבוקש. במצב זה מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. וכאשר הוא אינו מרים נטל זה, מתקבלת גרסת התובעת, שכן הנתבע הודה בה ( ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ, פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 321-320).

עדותו של הנתבע מיום 09/10/05 לא הייתה, בלשון המעטה, אמינה בעיני. הנתבע לא ידע את מספר התשלומים וסכומם בהתאם להסדר אליו הגיע עם התובעת, וגם כשעומת הנתבע עם דוח ההערות של התובעת בו מתועדת כל פנייה של לקוח, תשובותיו היו מתחמקות ומבולבלות.

באותו דוח אף  נרשם  כי  הנתבע פנה אל התובעת וביקש לשלם את מלוא החוב פרט לדמי טיפול עו"ד. הנתבע  באותו דוח אף טען מנגד כי מדובר ב"קונספירציה" של הפקידה לה שילם במזומן (עמ' 7 לפרוטוקול).

לא מקובלת עלי תשובת הנתבע כי משפנה במהלך חודש 01/04 לתובעת ושוחח עם נציג בשם רועי (עת ביקש להעביר את מסלול הקו של ממסלול "טוקמן" למסלול "עסקי") ונאמר לו כי הנתבע מצוי בטיפול משפטי הנתבע לא עשה דבר ולא יצר קשר עם משרד ב"כ התובעת על מנת לברר האם מדובר בטעות. לטענת הנתבע,  כיוון ש"ידעתי שאני לא חייב כסף" (עמ' 8 לפרוטוקול)  אינו צריך לברר על איזו חוב מדובר - היא היתממות לשמה.

כך טענותיו  שלא קיבל כל מכתב  וכי התבעת בכוונה לא עדכנה ולא מעדכנת אותו, הופרכה ע"י ב"כ התובעת המלומד שהציג בפניי את מעטפות המכתבים שנשלחו אל הנתבע  לכתובת שהוא עצמו  מסר ולא נדרשו.

הנתבע לא השכיל להציג בפניי ראייה כלשהי בדבר התשלום שלטענתו שילם במזומן  או אישורים מבנק על משיכות או אישורים ממעביד על תשלומי משכורת או  אף תלושי משכורת שישכנעו את ביהמ"ש בטענה כי מסתובב הוא עם סכומים גדולים של  מזומנים בכיס. הלכה פסוקה היא  כי "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".( ע"א 548/78 שרון נ' לוי פד"י לה (1)760,736 וחזרו על הלכה זו ב ע"א 2273/90 לימה בע"מ - פרל רוזנברג פד"י מז (2) 615 ,605).

מנגד, עדותה של הגב' עדי רוזנקרץ הייתה אמינה וקוהרנטית.

שוכנעתי מעדותה כי העברת מסלול הטלפון של הנתבע ממסלול רגיל למסלול טוקמן נעשתה באופן חריג וכמחווה של מתן שירות ושימור לקוח חרף העובדה שבאותו מועד טרם  שילם את מלוא התשלומים בהתאם להסדר אליו הגיע עם התובעת.

לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את התביעה במלואה.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,920 ש"ח כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל. בנוסף הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,000 ש"ח + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד,  וכן   את הוצאות המשפט.

המזכירות תשלח פסק דין זה בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום כ"ד בתשרי, תשס"ו (27 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט

קלדנית: שלומית שלום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ