אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 7081/05

פסק-דין בתיק א 7081/05

תאריך פרסום : 27/03/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7081-05
21/02/2006
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
פרסומי ישראל ירושלים ג' בע"מ
הנתבע:
1. אבני חושן שלמא 2000 בע"מ
2. יוסף מורדי אלי
3. שמואל שוחט דני

פסק-דין

1.       התובעת עוסקת בפרסום וייעוץ שיווקי, הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") הנה חברה העוסקת בהפעלת אולם אירועים בשם "מוסקט אירועים", והנתבעים 2 ו-3 הנם עובדי ומנהלי הנתבעת. התביעה נסובה סביב שירותי ייעוץ-ופרסום אותם העניקה התובעת לנתבעת. אין חולק כי ביום 8.7.02 נפגש מנהל התובעת עם הנתבעים 2 ו-3, על-מנת לבחון אפשרויות ודרכים לפרסום אולם האירועים המופעל ע"י הנתבעת, בקרב הציבור הדתי-לאומי. נטען, כי במהלך הפגישה סוכם בין הצדדים כי התובעת תכין עבור הנתבעים פרזנטציה מפורטת המציגה את האופן בו יש לפרסם את אולם השמחות וכיצד לשווקו. כנטען ע"י התובעת, הוכנה על-ידה תוכנית שיווקית, וביום 11.7.02 נערכה בין הצדדים פגישה נוספת, במהלכה הוצגה לנתבעים פרזנטציה של האסטרטגיה השיווקית והקונספט הפרסומי באופן מפורט. במסגרת זו, הוצגו על-ידי התובעת מודעות שהוכנו על ידה ואשר ביטאו את האסטרטגיה והקונספט הפרסומי אותו הכינה, הוצגה אסטרטגית שיווק, שכללה מיצוג אידיאלי של האולם אצל קהל היעד והצעה מעודכנת של פריסת תקציב הפרסום. (המודעות ותקציב הפרסום - נספחים א/1-א/4 לכתב התביעה). נטען, כי הנתבעים היו מרוצים מתוכנית הפרסום והשיווק שנפרסה לפניהם, כמו גם מהטקסט המלווה, וביקשו להשאיר בידם את חומר הפרסום אשר נערך ע"י התובעת. באותו מעמד, הבטיחו הנתבעים כי ברגע שיעמוד לרשותם התקציב הדרוש לפרסום בעיתונים, ישכרו את שירותי התובעת לצורך הוצאתו לפועל של הקמפיין.

לפיכך, כך לגרסת התובעת, השאירה התובעת בידי הנתבעים את המודעות והפרזנטציות שהוכנו על ידה כמו גם תוכנית פריסת התקציב והפרסום. לאחר כשנה ומחצה, בחודש דצמבר 2003, גלתה התובעת, להפתעתה, כי הנתבעים ערכו שימוש במודעות שהוכנו ע"י התובעת, אגב שינויים קלים, תוך שימוש באסטרטגית השיווק והעיצוב של התובעת. נטען כי נעשו פרסומים שונים בעיתונות מתחילת חודש ספטמבר 2003 ועד לחודש דצמבר אותה שנה. פניית התובעת אל הנתבעים, ביום 8.12.03,  והתראתה בגין השימושים המפרים שנעשו ביצירות התובעת, זכו לשינוי תוכן המודעה ולהפסקת פרסום אולם האירועים באמצעות המודעות שהוכנו ע"י התובעת, אולם נעשה שימוש בפרסום האולם באמצעות מודעת פרסום באותו הקונספט הפרסומי שהוצע והוצג ע"י התובעת, תוך שהנתבעים נמנעו מלהגיב לפניית התובעת.

לפיכך, נטען בכתב התביעה להעדר מתן כל הרשאה מצד התובעת לשימוש במודעות שהוכנו על ידה, נטען להפרת זכויות היוצרים של התובעת ע"י הנתבעים, ביודעין, (סעיף 21 ואילך לכתב התביעה), לזכות התובעת לקרדיט, באה הפניה לתחולת נטל הראיה בהפרת זכויות יוצרים, נטען כי מעשי הנתבעים מהווים גזל, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, פגיעה במוניטין התובעת וברווחיה, ולחוסר תום לב. לפיכך, נתבעו ע"י התובעת פיצויים בגין הנזק לשמה ולתדמיתה והשבת ערך ההנאות הגלומות בשימוש המסחרי ביצירות התובעת ובקמפיין, באמצעות העיתונות, או ברווחים (כמפורט בסעיף 35 לכתב התביעה). עוד נטען כי לנתבעים 2 ו- 3 קיימת אחריות אישית בגין נזקי התובעת, זאת עקב ביצועם את מעשי הנזיקין של הפגיעה בקניין הרוחני והגזל (כמפורט בסעיף 37 לכתב התביעה) תוך שנטען כי הנתבעים 2 ו-3 נכחו באופן אישי בפגישות עם נציגי התובעת והחומר שהוצג לפניהם - הועבר אליהם באופן אישי.

לפיכך, עתרה התובעת למתן חשבונות בנוגע לפרסומים השונים שבוצעו ע"י התובעת תוך שימוש ביצירות המפרות, למתן צו מניעה קבוע, ולתשלום פיצוים בגין עילות שונות (כמפורט בסעיף 44 לכתב התביעה), בסכום של 300,000 ש"ח.


מודעות הפרסום ואסטרטגית השיווק

2.       נספחים א/1-א/3 לכתב התביעה הנם פרוספקטים הכוללים את הצעות הפרסום שהוכנו על ידי התובעת, וכללו שלוש אפשרויות פרסום שונות: הנספח א/1, כולל תמונה של אשכול ענבים בו משובץ יהלום המוחזק באמצעות מלקחיים, למטה מכך מופיע כיתוב הכולל דברי פרסומת ופרטי האולם - מוסקט אירועים. א/3 הנו פרסום זהה בצבעי רקע שונים. א/2 ערוך בצורה שונה ואינו כולל אשכול ענבים, אם כי המלל דומה. א/4 הנו מסמך הכולל הצעת פרסום למגזר הדתי לאומי, הוא מפרט את קהל היעד, המטרה והאסטרטגיה של הפרסום.

היצירה המפרה

3.       הפרסום אשר נעשה בו שימוש ע"י הנתבעת דומה, במבט ראשון, לפרסום המוצע בנספח א/1, אולם בשינויים מסויימים: המלל שהופיע בא/1 אינו מופיע בפרסום (הכוונה לדברי הפרסומת), הכיתוב "מוסקט אירועים" מופיע בכיתוב דומה,  כמו גם צבע הרקע. כמו כן מופיע אשכול הענבים בצירוף היהלום האחוז במלקחיים, אך האשכול המופיע בפרסום בו נעשה שימוש ע"י הנתבעת הנו במימדים מוקטנים.

טענות ההגנה

4.       לטענת הנתבעים, אין מדובר בויכוח החורג מ"אשכול ענבים", כאשר עבורו ועבורו עיצוב קמפיין פרסומי מלא - דרשה התובעת תשלום בסך 12,000 ש"ח, זאת כמפורט בסעיף 5 לנספח א/4. עוד נטען ע"י הנתבעים כי לתובעת אין זכויות יוצרים באשכול הענבים, כי יסודות גרפיים מסוימים של הפרסום, כגון הלוגו "מוסקט" בכיתובית "כל חלום הופך לקניה" - הנם רכוש הנתבעת עבורם שילמה בעבר למשרדי פרסום אחרים (ראה הפירוט בסעיף 4 לכתב ההגנה). עוד נטען כי לא נעשה שימוש במלל שהוצע ע"י התובעת, וכן, כי אין כל יסוד ובסיס לתביעתם באופן אישי של  הנתבעים 2 ו-3 אשר פעלו כעובדי ומנהלי הנתבעת בעוד הנתבעת פעילה ומתפקדת. (טענות נוספות בדבר העדר סמכות עניינית למקומית - אינן רלבנטיות בשלב זה).

5.       הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית: מטעם התובעת הוגש תצהיר ע"י מנהלה מר ישראל גולדברג, אשר נטל חלק פעיל במשא ומתן שבין הצדדים. הוא זה אשר נפגש עם הנתבעים 2 ו-3 ביום 8.7.02, והם שהסבירו לו את דרישות וצרכי הנתבעת, ערכו עמו סיור באולם והגיעו להסכמה בדבר עריכת פרזנטציה מפורטת המציגה את האופן בו יש לפרסם את האולם בקרב קהל היעד. ביום 11.7.02 נערכה פגישה נוספת בה נערכה הפרזנטציה של האסטרטגיה השיווקית והקונספט הפרסומי והויזואלי באופן מפורט, תוך הצגת מודעות הפרסום. מר גולדברג גם הסביר כיצד צמח הרעיון לשלב יהלום באשכול הענבים ומה היו המניעים לכך (בין היתר, היכרותו את סגולות היהלום כבן למשפחת יהלומנים). עוד נאמר בתצהיר, כי לבקשת הנתבעים, נותר החומר הפרסומי בידיהם עד לרגע בו יעמוד לרשות הנתבעת תקציב פרסומי שאז ישכרו את שירותי התובעת, תוך התחייבות שלא לעשות שימוש באותו חומר, הבטחה שבאה אישית מפי הנתבעים 2 ו-3.

מנגד, הנתבע מס' 3, אשר מסר תצהיר מטעם הנתבעים, הכחיש באופן גורף את טענות התובעת. נטען כי מדובר במעשה הונאה, כי התובעת דרשה, כאמור, סכום של  12,000 ש"ח בלבד, לא רק עבור הצילום, אלא עבור הקמפיין במלואו, נטען לחוסר תום לב, בין היתר לאור המועד בו באה פנייתה הראשונה של התובעת ומאוחר יותר,  לאור מועד הגשת התביעה. עיקר הטענה הנה, כאמור, כי נעשה שימוש באשכול הענבים בלבד, כאשר ההצעה לכך באה מטעמו של הנתבע מס' 3. עוד נטען כי תגובות הציבור לפרסום היו שליליות.

ההסכמה הדיונית

6.       במועד שנקבע לשמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית המשפט  יפסוק במחלוקת לאור המסמכים שהוגשו עד כה לתיק בית המשפט, ולאחר טיעון קצר של ב"כ הצדדים, זאת במסגרת הוראת סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ובהעדר נימוקים. עוד הוסכם כי בית המשפט יהא רשאי לפסוק פיצוי לזכות התובעת בטווח שבין אפס ש"ח ועד שלוש מאות אלף ש"ח. בכל מקרה, כך הוסכם, ייפסק שכר טרחה.

טיעוני ב"כ הצדדים העניקו לבוש משפטי לטענות העובדתיות, כפי שאלה פורטו לעיל, תוך שב"כ התובעת הדגיש את העובדה שנעשה שימוש בקונספט אותו יצרה התובעת, בלא רשות ובלא תמורה, בכך שמדובר ברעיון מקורי של התובעת בו נעשה שימוש, בהבטחת הנתבעים לשכור את שירותי התובעת מחד, ולא לעשות שימוש בחומרים שנמסרו לידיהם מאידך. הושם דגש על הצורך בהגנה על קניין רוחני, במיוחד לאור הגלובליזציה של תקופתנו. לגבי אחריותם האישית של הנתבעים 2 ו-3  נטען כי זו קיימת מכח ידיעתם את העובדות ומעורבותם האישית. ב"כ הנתבעים הדגיש כי טעותה של הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שלא השיבה למכתבו של עוה"ד הר-שושנים, אשר פנה אל הנתבעת לראשונה ביום 8.12.02 ודרש, בשם התובעת, תשלום בסך 85,000 ש"ח בגין השימוש שנעשה במוצריה של התובעת. ב"כ הנתבעת הדגיש את פרקי הזמן הארוכים שחלפו בין נקיטת צעד אחד למשנהו ע"י התובעת, כאשר לאחר המפגשים שבין הצדדים לא באה כל פנייה מטעם התובעת או כל דרישה שהיא. בהגינותו, לא שלל ב"כ הנתבעים את העובדה שעל הנתבעת לשלם עבור השימוש שעשתה ב"אשכול הענבים" אולם קצפו יצא על הוצאת התביעה מפרופורציה ועל כך שנטענו טענות סרק כנגד הנתבעים, תוך שהתובעת מעלה את רף הדרישות הכספיות בכל שלב. כן באה הדגשה לכך שאין בסיס לתביעה באופן אישי כנגד הנתבעים 2 ו-3 אשר אך פעלו בשמה ועבורה של הנתבעת.

סיכום ומסקנות

7.       כאמור, הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק במסגרת סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ללא נימוקים, כאשר הפיצוי, אם ייפסק, לא יעלה ע"ס של 300,000 ש"ח. לאחר עריכת מאזן הסיכויים והסיכונים של הצדדים, תוך שהבאתי בחשבון, בין היתר, כי אין מחלוקת שנעשה שימוש ברעיון פרסומי - שיווקי של התובעת, ואף הנתבעת אינה חולקת כי התובעת זכאית לקבלת סכום מסויים בגין שירותיה, והמחלוקת מתרכזת, הלכה למעשה, בגובה התשלום, ובהביאי בחשבון השיקולים את העובדה שהיקף השירותים הכולל אותו העניקה התובעת היה מצומצם יחסית, ולפי שיטת התובעת הקשר בין הצדדים לא התפתח לכדי התקשרות ממשית, ולאור העובדה לפיה הנתבעת הפנימה את פניית התובעת אליה לאחר ביצוע הפרסומים, לפחות באופן חלקי, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 40,000 ש"ח. התביעה כנגד הנתבעים 12 ו- 3 נדחית.

בהתחשב בסימן השאלה המרחף סביב נכונות צירופם של הנתבעים 2 ו-3, כצדדים בהליך זה, אני פוסק הוצאות ושכ"ט לזכות התובעת בסך של 6,000 ש"ח, בצירוף מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ