אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 70518/04

פסק-דין בתיק א 70518/04

תאריך פרסום : 13/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70518-04
06/02/2007
בפני השופט:
רונית פינצ'וק - אלט

- נגד -
התובע:
מרבק 18 בע"מ
עו"ד אליהו מויאל
הנתבע:
בקר תנובה שותפות מוגבלת
עו"ד יוסף מ. קפלן
פסק-דין

בפניי תביעה ע"ס 300,000 ש"ח בטענה להפרת הסכם למכירת עגלים.

לטענת התובעת בכתב התביעה, בסוף חודש מאי 04, נכרת הסכם בע"פ בינה, באמצעות מנהלה, מר רפי שוחט לבין הנתבעת, לפיו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת 1,000 עגלים במחיר נקוב מראש של 8.65 ש"ח לק"ג.

בהתאם להסכם העבירה התובעת, מדי שבוע, לחשבונה של הנתבעת, באמצעות העברה בנקאית, סכומי כסף עבור עגלים בהתאם למחיר האמור.

לאחר כחודשיים, הודיעה הנתבעת לתובעת ביום 25.7.04, באופן חד צדדי וללא אתראה מוקדמת, כי אין בכוונתה להמשיך לספק את יתרת העגלים שעמדה אותה עת על 250 עגלים, ודרשה מהנתבעת שלא להעביר לחשבונה כספים נוספים.

לטענת התובעת הפרה הנתבעת את ההסכם בשל כך שמחירי העגלים עלו מעבר לסכום התמורה החוזי.

חרף הודעת הנתבעת כי היא מפסיקה לספק לתובעת עגלים הפקידה התובעת סכומים נוספים בחשבונה של הנתבעת. אין חולק כי סכומים אלה הוחזרו לתובעת.

ביום 3.8.04 שלח ב"כ התובעת לנתבעת מכתב בו הוא טען כי הנתבעת מפרה את ההסכם הפרה יסודית, דרש פיצוי וכן תיקון ההפרה והמשך אספקת העגלים. לטענת התובעת, ביום 8.8.04 פנו נציגי הנתבעת לתובעת וביקשו כי תוותר על דרישתה לפיצוי בתמורה לאספקת מחצית מיתרת העגלים קרי: 125 עגלים, אך התובעת סירבה להצעה.

ביום 9.8.04 שלח ב"כ הנתבעת מכתב תגובה בו דחה את טענות התובעת וטען כי לא נכרת בין הצדדים הסכם לפיו התחייבה הנתבעת לאספקה עתידית של עגלים.

משלא הועילו התכתבויות נוספות בין הצדדים הוגשה התביעה שבפניי המושתת על העילה של הפרת ההסכם וחוסר תם לב בביצועו כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973.

לטענת התובעת נגרם לה נזק כבד עקב הפרת ההסכם. לטענתה היא נאלצה לרכוש את יתרת העגלים מצדדים שלישיים במחיר גבוה יותר ולמכור אותם בהפסד ניכר של רווח. בנוסף טענה כי בעקבות הפרת ההסכם היא נאלצה לעכב הזמנות של צד ג' ונגרמה לה פגיעה במוניטין.

לפיכך הגישה התובעת תביעה להפרש מחיר העגלים בסך 268,750 ש"ח וכן פגיעה במוניטין ועוגמת נפש בסך 31,250 ש"ח.

לטענת הנתבעת היא לא התקשרה עם התובעת בהסכם ולא התחייבה כלפיה, לא בעל פה ולא בכל דרך אחרת, לספק לה כמות כלשהי של עגלים במחיר כלשהו. לטענתה היא מכרה לתובעת עגלים בהתאם להזמנותיה, במחיר שנגזר מהיחס בין מלאי העגלים שנצבר אצלה לבין הביקוש לעגלים בשוק במועדים הרלוונטיים להזמנות.

התובעת שילמה לנתבעת בגין העגלים אשר סופקו לה. סכומים שהועברו על ידי התובעת על דעת עצמה, באופן חד צדדי, ללא תאום או הסכמה מצד הנתבעת, כמקדמה על חשבון תמורה בגין רכישות שבסופו של דבר לא בוצעו - הוחזרו לתובעת.

לטענת הנתבעת, בסוף יולי 04 פנתה אליה התובעת בהזמנה לרכישת כמות של עגלים. באותה עת שררו תנאי שוק שונים מאלו שהיו במועדים בהם רכשה התובעת עגלים עפ"י ההזמנות הקודמות. בנסיבות אלה סירבה הנתבעת לספק לתובעת עגלים במחיר בו מכרה את העגלים קודם לכן. לטענתה, מאחר והיא לא התחייבה לספק לתובעת עגלים בעסקאות עתידיות היא היתה רשאית לסרב להצעת התובעת לרכוש ממנה עגלים נוספים.

הנתבעת הכחישה כי היא פנתה בהצעת פשרה לתובעת. לטענתה התובעת היא שפנתה אליה באמצעות גורם ביניים שניסה להסדיר התקשרות נוספת של הצדדים בעסקה למכירת עגלים, ניסיון שלא צלח.

לראשונה בתצהיר עדות ראשית של מר שוחט מטעם התובעת, מעלה התובעת מסכת עובדתית שונה מזו שהועלתה בכתב התביעה לגבי ההסכם שבין הצדדים למכירת 1,000 עגלים. עפ"י תצהירו של מר שוחט הוא ביקש שהעסקה עם הנתבעת תיעשה בכתב אך זו סירבה בטענה ל"הסטוריה" לא טובה של התובעת עם אחד מבעלי הנתבעת. לכן העדיפה הנתבעת לספק לתובעת עגלים באמצעות הסכם שיחתם עם מר סאלח דבאח ולא עם התובעת באופן ישיר.

בהתאם לכך נחתם ביום 10.6.04 הסכם בין הנתבעת לבין דבאח ובניו בע"מ לפיו התחייבה הנתבעת לספק לחב' דבאח 2,000 עגלים אשר מחציתם יסופקו למרבק אשר תיתן ערבות בנקאית על מחצית סכום הערבות הבנקאית שנדרשה בעסקה.

עוד נטען בתצהיר כי לאחר חתימת ההסכם סיכם מר שוחט עם הנתבעת שבמקום ערבות בנקאית תשלם התובעת במזומן בגין כל רכישת עגלים עד ל- 1,000 עגלים, וכנגד זה תיתן לה הנתבעת הנחה של 0.05 ש"ח לק"ג כך שהמחיר יהיה 8.65 לק"ג ולא 8.70 כנקוב בהסכם.

למסכת עובדתית זו אין רמז בכתב התביעה. בנוסף היא סותרת את העובדות הנטענות בכתב התביעה בדבר הסכם בע"פ. לא אף זאת אלא שאם נכונה גרסה זו של התובעת הרי ההסכם בין הנתבעת לבין חב' דבאח מיום 10.6.04 הוא מסמך מהותי, ולמרות זאת הוא לא צורף לכתב התביעה. יש לציין כי גם בתכתובות שבין הצדדים אשר הוגשו כראיה לא נאמר, ולו מפי התובעת, כי היא מסתמכת על ההסכם שבין הנתבעת לבין חב' דבאח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ