אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 70327/04

פסק-דין בתיק א 70327/04

תאריך פרסום : 28/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70327-04
14/12/2006
בפני השופט:
שינמן יעקב

- נגד -
התובע:
הראל בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד סגל
הנתבע:
כהן יעקב
עו"ד כצנלסון
פסק-דין

ביום 19.03.03 ארעה תאונת דרכים, כאשר ברכב מבוטח התובעת נהג מר דב סלוק. רכב התובעת היה מסוג יגואר.  התאונה ארעה ברחוב גיסין בפתח-תקווה, כאשר לטענתו של מר סלוק, הוא עמד בפנייה שמאלה, כאשר לפתע נכנס בו מאחור, רכב מסוג הונדה שהיה נהוג ע"י הנתבע וגרם לו את הנזק הנתבע בתאונה זו.

הנתבע טען בכתב הגנתו וגם בעדותו בפניי, כי לא היו דברים מעולם וכי הוא נהג ברכב ההונדה, כאשר רכב היגואר ורכבים נוספים עצרו בטור כדי לפנות שמאלה בצומת.  כשהבחין הנתבע בטור המכוניות, החל לעצור ועצר מאחורי היגואר, כאשר לא היה כל מגע בין שני כלי הרכב ולא ברור לו, מדוע יצא לפתע מר סלוק מרכבו וטען, כי הנתבע פגע בו מאחור וגרם לו נזק.

כאמור, העידו בפניי מר דב סלוק, והנתבע ולפי בקשת הנתבע, נחקר גם השמאי מר ניב רון על חוו"ד השמאית שצורפה לכתב התביעה.

עדי התביעה היו עדים מהימנים, עדותם לא נסתרה, בעוד שבעדות הנתבע התגלו תמיהות ותהיות בגינן החלטתי בסופו של יום, להעדיף את עדות נהג התובעת על פני עדות הנתבע.

הפגיעות ברכב התובעת, מתיישבות היטב עם גרסתו (אם כי לא בשאלת היקפן ובשאלה זו אדון בהמשך) בעוד שגרסת הנתבע איננה הגיונית ואיננה סבירה.

עדותו של נהג התובעת נתמכה בתמונות הנזק ובעדות השמאי שביקר במוסך וראה את הרכב בפעם הראשונה, 4 ימים לאחר התאונה, 23.03.03.

יתר על כן, יש לזכור, כי לנהג התובעת אין לו כל אינטרס אישי בתיק הנדון, שכן לטענתו הוא קיבל את מלוא נזקיו מחברת הביטוח שלו, שהינה התובעת כאן, וגם את סכום ההשתתפות העצמית הוא קיבל מהנתבע ישירות ובתמיכה לטענה זו, הציג אף  קבלה  שהוצאה  ע"ש  הנתבע,  4 ימים לאחר התאונה, בגין תשלום סך של 1,600 ש"ח במזומן, ששולמו לו ע"י הנתבע בגין ההשתתפות העצמית  (ראה ת/3).

גם עדותו של שמאי התובעת, מר רון, הייתה עדות שלא נסתרה ונתמכה בתמונות הנזק וחשבוניות התיקון לפיהם תוקן הרכב בסמוך לאחר התאונה. טענות הנתבע, כי בתיקון הרכב היה ניתן לעשות שימוש בחלפים משומשים, מהווה טענה, כי התובעת לא קיימה  את חובת הקטנת הנזק.  טענה זו הינה טענה שהוכחתה מוטלת על כתפי הנתבע והוא לא עשה כן מטעמים שונים ובין היתר מטעמים כלכליים, אך משלא הוכחה, דינה להידחות.  יתר על כן, לא הוכח לי, שלא נעשה כל מאמץ להקטין את הנזק והעד אף העיד, כי ככלל, נעשה קודם כל מאמץ למצוא חלפים משומשים ואין כל סיבה, כי לא נהגו כך גם במקרה זה.

עדות נהג התובעת נתמכה והסתייעה כאמור, ע"י העד רון והמסמכים שהציג כאמור, בעוד שעדותו של הנתבע הייתה "עדות יחידה" שלא נתמכה ולא נסמכה על דבר, למעט תמונות שהוא צילם, יום לאחר התאונה את רכבו.

גרסתו של הנתבע אינה הגיונית, שכן אם לא פגע ברכב התובעת, מדוע היה צריך לטרוח ולצלם את רכבו ומדוע העיד, כי אמר לנהג התובעת, כי אם קרה משהו לרכב התובעת, שיתקשר אליו והם ידברו.  מקום שאין פגיעה, אין מקום ואין צורך לדבר

אין זה הגיוני, כי נהג התובעת אשר נוהג על רכב מסוג יגואר שהינו רכב יקר, מעצם טבעו, הינו מי שחיפש כדברי הנתבע, "להלביש עליו תיק".

לנהג התובעת כאמור היה ביטוח, הוא עובד בחברה בה יש קצין רכב (ומטבע הדברים, מקום בו יש קצין רכב, מדובר בחברה המעסיקה ציי רכב), ולא הייתה לו כל סיבה "להלביש על הנתבע תיק", שכן הוא את הפיצוי קיבל מחברת הביטוח שלו, ולא מהנתבע.

יתר על כן, אין זה סביר בעיניי, שנהג ככלל, יחליט כך, באמצע יום סגרירי לצאת מרכבו, כאשר הרכב עומד בטור מכוניות ולהאשים מישהו אחר, העומד מאחוריו, בפגיעה מבלי שתהיה כל פגיעה.

הנתבע טען, כי לא היה כל מגע ופגיעה בין הרכבים, וגרסה זו אינה מתיישבת בלשון המעטה, עם נסיבות המקרה.

אם הנתבע היה טוען, כי הפגיעה הייתה קלה יותר מזו הנטענת פה, היה מקום לשקול גרסתו, אך מאחר וטען, כי לא הייתה כל פגיעה ולא היה מגע בין הרכבים, וכי גרסת נהג התובעת הינה  המצאה, מתחילתה ועד סופה, הרי שגם מטעם זה, יש לדחות גרסה בלתי סבירה והגיונית זו ולהעדיף את גרסת נהג התובעת ועדיה.

כאמור, יש לחזור ולהדגיש, כי  עד התובעת, הוא עד שאינו נוגע בדבר, שכן אין לו כל אינטרס אישי בתוצאות הדיון.  הרכב הינו רכב של חברה לה ציי רכבים והחשוב מכך, הרכב מבוטח בביטוח מקיף.  מאידך, הנתבע איננו מבוטח ויש לו אינטרס ישיר בתוצאות הדיון והוא זה שיצטרך לשאת מכיסו בתוצאות פסה"ד.

הערכת מהימנותם של עדים כדי לרדת לחקר האמת היא מהמלאכות המובהקות והקשות המוטלות על בית-המשפט וביהמ"ש מחליט בו על פי אמירותיהם, על סמך התנהגותם בכלל ובפרט במהלך האירוע נשוא התביעה, התנהגותם במהלך העדות ואותות האמת המתגלים במשך המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תש"א - 1970).

ההתרשמות היתה מאז ומעולם אחד מכלי העבודה המובהקים של הערכאה הדיונית השומעת ורואה את העד.

חרף ההתקדמות הטכנולוגית בכל תחומי חיינו, עדיין לא נמצא המכשיר שיחליף את ההתרשמות וחרף כל מגבלה והקשיים שהיא מעמידה - אין לזלזל בערכה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ