אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 69920/04

פסק-דין בתיק א 69920/04

תאריך פרסום : 18/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
69920-04
16/10/2005
בפני השופט:
אטיאס אריה

- נגד -
התובע:
1. אוסביאצוב יעקב
2. אוסביאצוב אורה

הנתבע:
1. סילבר ביץ הולדייס בע"מ
2. לסטר מרטין קיי
3. פול ג'ייסון קי
4. 'סנסט ביץ
5. סנסט דולופמנטס
6. קלאב דלתא מועדון טיים שרינג בע"מ
7. סגרס ניקו
8. קופר ארגייל
9. דיורסיון אינוסטמנט
10. אטלס ריסורטס
11. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

פסק-דין

 

1.         מחלוקת נטושה בין התובעים לבין הנתבעת 11 בדבר חלותו של סעיף 10(א) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: "החוק") על נסיבותיו הספציפיות של תיק זה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית אך הסכימו מאוחר יותר - הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה - לוותר על חקירת המצהירים תוך שהם מסכימים על שתי עובדות כפי שיפורט בהמשך.

2.         מעשה שהיה כך היה. בתאריך 23.10.96 , רכשו התובעים, באמצעות הנתבעת 1, זכויות לשבוע בשנה ביחידת נופש תמורת 11,250 $.  ביום 4.2.97  התובעים קיבלו מאת הנתבעים 4 ו-5 את תעודת הזכאות     (להלן:  "העסקה הראשונה").

התובע 1 הצהיר (בסעיפים  6 ו-7 לתצהירו)  כי נציג הנתבעת 6 הבהיר להם חד משמעית במהלך הפגישה שבסופה נכרתה העסקה,  כי הזכות לשבוע הנופש הנה מעין קניינית, עבירה וסחירה וניתנת להורשה וכי יש לשלם דמי אחזקה מדי שנה, אך אם לא ישלמו, תאבד הזכות  לשבוע הנופש באותה שנה בה לא שולמו דמי האחזקה,  עם זאת, לא נאמר להם כי אי תשלום דמי האחזקה יביא להפקעת זכות הבעלות.

עפ"י המוסכם בין הצדדים, בשנת 1997  שולמו דמי האחזקה ע"י הנתבעת 1, והתובעים מימשו את זכותם לשבוע הנופש באותה שנה. בשנים 1998, 1999 התובעים לא שילמו את דמי האחזקה ואף לא מימשו את זכותם.

בשנת 2000 שילמו התובעים את דמי האחזקה בגין אותה שנה מתוך כוונה לצאת לנופש, אך הנתבעות 4 ו-5 הודיעו להם, במכתב מיום 17.11.2000,  כי זכותם בוטלה בגין אי תשלום הוצאות האחזקה בשנים הקודמות. 

התובע 1 פנה מייד למשרדי הנתבעת 1, אך אז נודע לו כי הנתבעת 1 הפסיקה את פעילותה העסקית.

התובע 1 הצהיר כי בהמשך, ביום 12.1.2001,  פנה בעניין למנהל של הנתבעות 4 ו-5 וזה מסר לו  כי החברות אינן קשורות לנתבעת 1, אך הבטיח כי יוכל "להציל" את זכותו ולקבל זכות אחרת במקום זו שפקעה, אם ישלם את הקנסות הדרושים. התובע 1 הסכים וביום 17.7.2001 הונפקה תעודת הזכאות החדשה. באותה שנה התובעים ניצלו את זכותם לשבוע  הנופש. לאחר זאת, התובעים לא עמדו בתשלומי דמי האחזקה.

העסקה השנייה נכרתה בשנת 2001. התובע 1  הצהיר כי בתחילת שנת 2000 התקשר אליו נציג של הנתבעת 6 ומסר לו כי "זכה בפרס". התובע 1  ערך בירור ומשהסתבר לו כי הפרס מותנה ברכישת יחידת נופש השיב לנציג כי כבר יש בבעלותו יחידת נופש  וכי אינו מעוניין ברכישה נוספת ואף מסר לו כי היה רוצה למכור את הזכות שבבעלותו. לאחר מספר חודשים אותו הנציג של הנתבעת 6 שוב התקשר לתובע 1  וסיפר כי בידו דרך למכור את זכויותיו במחיר אטרקטיבי ואף לקבל את הפרס, תמורת עמלת מכירה.

התובע 1 הסכים להצעתו.

בהמשך, ביום 11.12.2001,  התובעים הגיעו למשרדי הנתבעת 6 על מנת לחתום על המסמכים הדרושים. התובע 1 הצהיר (בסעיפים 21 - 26 לתצהירו)  כי אז התברר להם, לאחר שקראו את המסמכים עליהם עמדו לחתום, כי הם עומדים לחתום על הסכם רכישה ולא על הסכם מכירה כפי שסוכם עם הנציג טלפונית.  התובעים סירבו ודרשו לבטל את המסמכים. המסמכים הוצאו מן המחשב נמסרו להם  בתוספת המילים            "VOID" שנרשמו על פניהם.

לאחר זאת, התובעים פנו למנהל בכיר יותר, שמשרדו נמצא בסמוך, שיעזור להם למכור את הזכות שבבעלותם. זה הסביר לנתבעים כי רק אם יצטרפו כלקוחות של הנתבעת 6, על דרך של רכישת  זכות לשבוע נופש באמצעותה, יוכל לעזור ולהפנותם  לחברת  Tagהפועלת בהצלחה רבה בשוק העולמי, אשר תמכור את הזכות שבבעלותם וגם את הזכות שירכשו.  התובעים  הסכימו וביקשו כי יירשם על גבי הסכם הרכישה כי הרכישה מותנית במכירת הזכות שבבעלותם, אך נענו כי הדבר אינו אפשרי מבחינה משפטית.

בסופו של דבר, חתמו התובעים על מסמכי הרכישה, לאחר שניתנה להם הנחה משמעותית במחיר הרכישה ולאחר שהובטח להם כי חברת Tagתחתום עימם על מכירת שתי היחידות במקביל לחתימתם על הסכם הרכישה.

כעבור כ-3 חודשים התובעים קיבלו מאת הנתבעת 10 את תעודת הבעלות בגין הרכישה השנייה (להלן: העסקה השנייה").

חלפו שבועות וחודשים וחברת Tagלא מכרה את היחידות. התובע 1 הצהיר כי לאחר כשנה פנה  למשרדי הנתבעת 6 ונציגיה תירצו את אי המכירה כטעות טכנית והבטיחו לסייע, אך לאחר ששב כעבור זמן מה למשרדיה, מצא אותם סגורים וללא הודעה על כתובת חדשה.

ביום 11.12.2001 חויב כרטיס כ.א.ל. של התובע 1, אותו הנפיקה הנתבעת 11, בגין העסקה השנייה בסך 21,650 ש"ח ב - 36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

ביום 21.10.03 התובעים קיבלו דרישת תשלום דמי האחזקה עבור שנת 2002 מאת הנתבעת 10 וכן התראה כי אם החוב לא יוסדר זכויות הנופש יופקעו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ