אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 6915/03

פסק-דין בתיק א 6915/03

תאריך פרסום : 01/11/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
6915-03
28/01/2007
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
התובע:
בצת מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ
עו"ד ברגמן עידו ואח'
הנתבע:
1. רובין דוד
2. רובין עירית
3. רובין שגיא
4. רובין אוריין

עו"ד קורין ואח'
פסק-דין

הצדדים וטענותיהם

1.         התובעת, בצת מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן - המושב), הגישה תביעה לפינוי ולתשלום דמי שכירות נגד ארבעה נתבעים ממשפחת רובין: הנתבע 1 ואשתו נתבעת 2 ונתבעים 3 ו- 4 שהם בניהם הבגירים (להלן יחד- רובין). על פי האמור בכתב התביעה נתבע 1 הינו מורה לשעבר במושב כאשר בתחילת שנות ה- 70 נכנס להתגורר בדירת שירות שהועמדה לשימושו על ידי המושב (להלן - דירת השירות). זאת, למשך תקופת כהונתו כמורה בבית הספר היסודי האזורי בו התחנכו ילדי המושב. הדירה נבנתה על ידי המושב על קרקע שהוקצתה לשם כך על ידי מינהל מקרקעי ישראל, לייעוד מגרש מגורים לבעלי מקצוע. בשנת 1977 חדל נתבע 1 ללמד בבית הספר במושב, אך לבקשתו המשיך להתגורר יחד עם בני משפחתו בדירת השירות. הדירה הושכרה לו על ידי המושב כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים. בנוסף, חויב הנתבע בתשלומים שוטפים כשאר תושבי המושב, לרבות מסים מוניציפאליים, אגרות וכו'. על אף שבמהלך השנים נתבע 1 לא שילם את חובותיו למושב בגין שכר דירה והתשלומים השוטפים באופן סדיר ועקבי, ידעו הצדדים להגיע להבנות והסכמות והתשלומים התקבלו בסופו של דבר אצל המושב.

2.         אולם, למן מחצית שנת 1998 ובעקבות קשיים כלכלים אליהם נקלע, חדל נתבע 1 כליל מלשלם למושב דמי השכירות ושאר התשלומים. הנתבע התחייב להסדיר את חובותיו למושב אך החוב נותר בעינו. המושב פנה פעמים רבות לנתבעים בכתב ובעל פה אך פניות אלו לא הועילו.

3.         חובם של הנתבעים למושב הגיע נכון למועד הגשת כתב התביעה לסך 67,534 ש"ח כמפורט בכרטיס הנהלת החשבונות המאושר לשנת 2000 - 2003, לא כולל ריבית. נטען כי במועד בלתי ידוע במהלך 2001 עזבו הנתבעים 1 ו- 2 את דירת השירות ועברו להתגורר בקיבוץ פרוד שם הם מנהלים משפחתון בו חיים ומתגוררים באופן שוטף כ- 12 ילדים. בדירת השירות התגוררו נכון למועד הגשת כתב התביעה הנתבע 4 עם חברתו לחיים וילדיה.

4.         לטענת המושב, אין הנתבעים או מי מהם זכאים להחזיק בדירה ועליהם להשיב את החזקה בה לידי המושב מהטעמים הבאים: הנתבע חדל מלשמש כמורה בבית הספר המקומי ואינו זכאי למגורים בדירת שירות, הנתבעים הפרו את ההסכמות מול האגודה ובכלל זה חדלו מלשלם את חובותיהם כלפיה לרבות שכר הדירה, הנתבעים 3 ו- 4 אינם בעלי זכויות כלשהן בדירה.

5.         בכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד להשבה וסעד הצהרתי טענו הנתבעים כי נתבע 1 נכנס להתגורר עם משפחתו בדירת השירות שהועמדה לרשותו על ידי האיחוד החקלאי שהוא הגוף אשר בנה את הדירה וכי מאז כניסתם אליה ועד היום מתגוררים הנתבעים בדירה. נטען כי נתבע 1 אולץ לשלם למושב שכר דירה משך שנים כדי להמשיך ולהתגורר בדירה על אף שלתובעת אין ולא היתה מעולם כל זכות חוקית לדרוש מהנתבע תשלום כלשהו בגין השימוש בדירה, למעט תשלומים שוטפים כגון מיסים מקומיים. נתבע 1 טען כי בסופו של דבר כאשר כלו כל הקיצים ולא יכל עוד לשאת בהוצאות שאינן נובעות, לדבריו, מכוח הדין, חדל מלשלם את הדמים שדרש המושב. הנתבעים הכחישו שעזבו את הדירה. הם הודו שהקימו משפחתון בקיבוץ פרוד ולשם הפעלתו נמצאים נתבעים 1 ו- 2 במהלך השבוע בקיבוץ, אך בסופי שבוע ומועדים מיוחדים שבים הם לדירה. לטענת הנתבע 1, הזכאות לדירה אינה נובעת מהיותו מורה לשעבר ולפיכך הפסקת העסקתו לא הביאה להפסקת זכאותו להתגורר בה. לטענתו, לא היו הסכמות כלשהן בין הצדדים באשר להתחייבותו לשלם שכר דירה. בתביעתם הנגדית ביקשו הנתבעים להצהיר שהדירה הינה דירתם. בנוסף, ביקשו שהמושב ישיב לידיהם את כל הכספים ששילמו משך השנים כדמי שכירות.

6.         לתביעה שכנגד צורפו מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית בארץ ישראל אך הסוכנות היהודית נמחקה בשלב מאוחר יותר על ידי התובעים שכנגד.

7.         מטעם מינהל מקרקעי ישראל נטען כי בינו לבין המושב נחתם הסכם שכירות לגבי המקרקעין המוחזקים על ידי האגודה וביניהם דירת השירות במסגרת הסכם משבצת אשר במסגרתו הוקצו למושב שלוש יחידות מגורים לבעלי מקצוע לצורך מתן דיור בשכירות בלתי מוגנת לנותני שירותים למושב. המינהל טען כי בתאריך 27.2.90 המליצה הועדה הבין מוסדית לבניה חריגה במושבים על הקצאת מגרש משפחות במושב בצת לנתבעים. ביום 13.5.90, הודיע המינהל למושב על ההחלטה האמורה וביקש שיומצא לו תרשים. לטענת המינהל, אין במכתב האמור כל התחייבות להקצאת מגרש. המינהל טען כי מעולם לא נתן רשותו להקצאת מגרש לנתבעים וכי הם לא השלימו את המסמכים שנתבקשו מהם על מנת שהטיפול בהמלצה האמורה יימשך. בנוסף, טען המינהל שמבדיקת מפקח מטעמו בשנת 1990 התברר שקיים סכסוך בין מושב בצת לבין מועצה אזורית מטה אשר בקשר לבעלות על המבנים של בעלי המקצוע. המינהל נמנע מהתערבות בסכסוך בבעלויות על המבנים אך מבלי שיסתיים הסכסוך, הקצאת השטח אינה יכולה להתקדם.

8.         גישור אליו הופנו הצדדים לא התקיים בסופו של דבר.

ראיות הצדדים

גירסת המינהל

9.         מטעם המינהל ניתן תצהיר על ידי גב' רחל גבעון המשמשת כראש ענף מטעם המינהל. המינהל הינו הבעלים של המקרקעין עליהם מוקמת דירת השירות. בין המינהל לבין מושב בצת נחתם הסכם שכירות (הסכם משבצת). בהתאם להסכם המשבצת, לאגודת בצת יחידות מגורים לבעלי מקצוע, דהיינו יחידות דיור השייכות לאגודת בצת לצורך מתן דיור בשכירות בלתי מוגנת לנותני שירותים במושב המכונים בעלי מקצוע. בתאריך 27.2.90, המליצה הועדה הבין מוסדית לבניה חריגה במושבים על הקצאת המגרש לנתבעים. ביום 13.5.90, הודיע המינהל לנתבעים על ההחלטה האמורה וביקש שיומצא למשרדו תרשים. המינהל הודיע באופן מפורש לרובין כי רק לאחר המצאת המבוקש יימשך הטיפול בהמלצה. לטענת המינהל, אין במכתב ובהמלצה התחייבות כל שהיא להקצאת המגרש והמינהל מעולם לא נתן רשותו או הסכמתו להקצאת המגרש. נטען כי הנתבעים מעולם לא השלימו את המסמכים שהתבקשו ומשכך יש לראות את ההמלצה בטלה.

גירסת המושב

10.        מטעם המושב ניתנו מספר תצהירים. התצהיר הראשון הוגש על ידי שלום בוינג'ו המכהן כחבר ועד במושב משנת 1991. במושב 55 חברים בעלי משקים חקלאיים. רובין אינם חברי המושב ולא היו כאלה מעולם. דירת השירות שהועמדה לרשות הנתבע 1, הינה חלק ממשבצת האגודה עבורה משולמים דמי חכירה שנתיים למינהל (צורפו חוזי חכירה שונים לתצהירו, נספחים א/1 ו- א/2).

11.        נטען כי כאשר בשנות ה- 70 הועמדה דירת השירות לרשות הנתבע 1 למשך כהונתו של הנתבע כמורה בבית הספר, התחייב רובין בכתב שיפנה את הבית ויחזיר את החזקה בו מייד לאחר שיפסיק לשרת כמורה בבית הספר (נספח ד' לתצהיר). במושב 11 מגרשים המוגדרים כמגרשים לבעלי מקצוע. לתצהיר צורפו מכתבים מהסוכנות היהודית בקשר למימון בניית בתי המורים, לרבות דירת השירות של נתבע 1 (נספח ז'- לתצהיר ותוספת לחוזה נספח ח' והיתר בניה שהוצא על ידי העמותה- נספח ט'). בהמשך, בשנת 1976 נטען שהמושב התנתק מהסוכנות היהודית כאשר האגודה רכשה את זכויות הסוכנות והשקעותיה במושב וחוזה החכירה מול המינהל הפכו לחוזים דו צדדיים בין המושב לבין המינהל.

12.        בשנת 1977 - 1978 פסק נתבע 1 מללמד במושב, אך לבקשתו המשיך להתגורר יחד עם בני משפחתו בדירת השירות בהשכרה בהתאם לחוזה שחודש מעת לעת. כאשר נוצרו פיגורים בתשלום שכר הדירה הגיעו הצדדים לבסוף להסדר (לדוגמא: נספח טו' מכתב מאת הנתבע רובין מיום 18.7.81 לידי ועד המושב. באותו מכתב טען הנתבע שיצא אך לחופשה ממשרד החינוך וכי הוא יחזור לעבודתו בקרוב).

13.        הוגשו בנוסף כרטיסי הנהלת חשבונות של הנתבעים לשנים 1999 - 2003 וכן שנת 2004. על פיהם חובם של רובין למושב הגיע לכדי 119,634 ש"ח.

14.        בשנת 1989 החליט המושב על מכירת ארבעה בתים מקצועיים לתושבים ובכללם דירת השירות בה התגוררו הנתבעים. בעקבות כך פנה המושב אל המרכז החקלאי והודיע לו על החלטה זו ופנה גם לתושבי הבתים וביניהם הנתבע 1 בדבר נכונותו למכור את הבתים. הנתבע השיב במכתב מיום 2.12.89: שהוא מעוניין ברכישה ומבקש פרטים נוספים בדבר המחיר והתנאים (נספחים כא' - כד'). בעקבות כך, המליצה הועדה הבין מוסדית של המינהל להקצות את המגרשים הנדונים (נספח כה' לתצהיר). נטען כי עד היום לא פעלו הנתבעים על פי האמור במכתב ולא הגישו תשריט כנדרש וכי אין עוד תוקף להמלצה של הועדה שפקעה זה מכבר. ממילא סירבה האגודה לחתום על המלצה לחכירת המגרש לתובעים ודרשה תמורה בעד דירת השירות. מכל מקום, בסופו של יום, לא התממשה מכירת הבתים.

15.        המושב נקט בפעולות שונות על מנת להסדיר חוזה שכירות בנוגע לדירת השירות אך כאשר ראה כי אין בדעתו של הנתבע לשלם את השכירות, התקבלה החלטה בנוגע לנקיטת הליכים משפטיים בשל אי תשלום שכר דירה (נספח כט' לתצהיר). נטען עוד כי בשנת 2001 עזבו הנתבעים 1 ו- 2 הלכה למעשה את דירת השירות ועברו להתגורר בקיבוץ פרוד.

16.        הוגש עוד תצהיר משלים מאת העד אשר השיב על טענות שונות שהועלו על ידי הנתבעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ