אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 690/05

פסק-דין בתיק א 690/05

תאריך פרסום : 24/05/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
690-05
23/07/2008
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
1. עז' המנוח סעיד סאלח חוסין מוחמד
2. חוסין פלאח סעיד
3. חוסין פאלח סעיד
4. חוסין סאלח סעיד

הנתבע:
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לב גליל"
פסק-דין

רקע

התובעים הם בעלי הזכויות בנכס מקרקעין בשטח של 323 מ"ר בכפר עראבה הידוע כחלקה 26 גוש 19356 (" החלקה"). ביום 28.11.01 פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לב גליל" (" הוועדה המקומית" או " הנתבעת") הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943 (" פקודת הקרקעות") ולפי סעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 ( "החוק"), שלפיה הופקעו לצורכי דרך 150 מ"ר (שהם 46.44% משטח החלקה).

התובעים מבקשים לחייב את הוועדה המקומית לשלם להם פיצויי הפקעה בגין החלקה בשלמותה וזאת על יסוד האמור בסעיף 190(א)­(1) לחוק.

בדיון שהתקיים ביום 09.10.06 (עמ' 3 לפרוטוקול) הוסכם בין הצדדים כי המחלוקות העומדות להכרעה הן בנושאים הבאים:

(1)        אם על הנתבעת להפקיע את החלקה במלואה;

(2)        אם מגיעים פיצויים בגין השטח של עד 40%  משטח החלקה;

(3)        אם יש להביא בחשבון את רכיב ההשבחה.

באותה עת גם הסכימו הצדדים על מינויו של מר גלעד יצחקי כשמאי מטעם בית המשפט (" השמאי"), על מנת שיחווה דעה בשאלת גובה הפיצוי המגיע בגין ההפקעה, בהתחשב בטענות הצדדים בנוגע למחלוקות המוסכמות.

מסקנות השמאי, כפי שהופיעו בחוות דעתו, ובתשובות שנתן לשאלות הבהרה שהופנו אליו, הן כדלקמן: (1) על הוועדה המקומית לרכוש את יתרת החלקה שלא הופקעה, הואיל ונפגע שווי יתרת החלקה; בקביעת שווי הקרקע שעל הוועדה המקומית לרכוש יובא בחשבון שווי חלקת המגורים טרם ייעוד והפקעת החלק המיועד לדרך, כלומר, שווי בסיסי של קרקע למגורים בסביבה (היינו 120$ למ"ר), שממנו יש להפחית 50% בהתחשב בצורת החלקה, בשטחה, במיקומה ובשאר מאפייניה, ובהתאם לכך שווי הקרקע יהיה 60$ למ"ר. (2) בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 5546/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קרית אתא ואח' נ' הולצמן ואח' פ"ד נה(4) 629 (" עניין הולצמן"), יש לשלם פיצוי גם עבור החלק שהופקע לדרך; (3) יש להביא בחשבון את רכיב ההשבחה.

טענות הצדדים

התובעים טוענים כי לפי תכנית ג/6761 החלה על החלקה, השטח המינימלי לניצול למטרת בנייה הוא 250 מ"ר, ומאחר ובשטחם של התובעים נותרו לאחר ההפקעה רק 173 מ"ר, נותרה הקרקע ללא כל אפשרות בנייה ולכן היא חסרת ערך. משום כך קמה לתובעים ההגנה הקבועה בסעיף 190א(1) לחוק, שלפיה "לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שווייה של יתרת המגרש".

התובעים עותרים לפיצויי הפקעה בגין החלקה בשלמותה, וטוענים כי אי תשלום פיצויים בגין החלק הנותר מביא לפגיעה קשה בזכות הקניין שלהם, ולתוצאה המנוגדת לעקרונות הצדק ולכלליו. תוצאה כזו היא גם אפליה בין התובעים, שיפסידו את רכושם, לבין הציבור שייהנה מהפיתוח על פי התכנית על חשבון התובעים.

התובעים טוענים כי טענת הנתבעת, שלפיה יש להפחית 40% מהפיצוי המגיע להם בהתאם לסעיף 20 לפקודת הקרקעות, איננה מוצדקת שכן התובעים אינם יכולים להפיק כל תועלת מפיתוח השטח וממילא, בשל צורת החלקה ועל פי ממצא מוסכם בין השמאים, הופחת שווייה בכ-50%.

לעניין ההשבחה טוענים התובעים כי לא התקיימה כל השבחה אלא להיפך. עם אישורה של תכנית ג/4014 יועדה החלקה ברובה לדרך, ובשל כך ירד שווייה. התובעים מציינים כי בחישוב פיצויים על פי פקודת הקרקעות אין להביא בין השיקולים להערכת הקרקע את עניין ההשבחה.

מנגד טוענת הנתבעת כי על פי המצב התכנוני, לא כל השטח הנותר לאחר ההפקעה, 173 מ"ר, מיועד למגורים ועל פי התוכניות המפורטות לעיל רק 128 מ"ר נותרו למגורים ואילו שטח של 45 מ"ר שינה את ייעודו לייעוד של בנייני ציבור. עוד טוענת הנתבעת כי התביעה הינה לפיצויי הפקעה בעקבות הודעת ההפקעה ולא תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (לפיצוי בגין פגיעה בשל שינוי ייעוד). בקשר לכך מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי לאור הנאמר בעע"מ 1975/01 ועדה מקומית לתכנון ולבנייה נ' רובינשטיין, פ"ד נו(6), 638 (2002) (" עניין רובינשטיין"), שם נדונה פרשנות הסיפא בסעיף 190א(1) לחוק, לא ניתן להעלות את טענת הזכות מכוח סעיף זה בשלב ההפקעה היות והעילה קמה כבר בשלב התכנון וקודם לאישור התכנית.

לעניין רכישת יתרת החלקה טוענת הנתבעת, כי טרם פורסמה הודעה על הפקעתו של החלק בחלקה שיועד למבני ציבור, ומשכך טרם נולדה לתובעים עילת תביעה, אך יחד עם זאת ולפנים משורת הדין מוכנה הנתבעת לראות בחלק זה כחלק שהופקע, לצורך קביעת הפיצויים. באשר לאותו חלק של החלקה המיועד למגורים, חוזרת הנתבעת על טענתה כי אינה מחויבת לרכוש אותו משלא הועלתה הטענה בשלב התכנוני, והיא מדגישה שלתובעים היו שתי הזדמנויות - בשנת 1987 עת אושרה תכנית ג/4014 וכן בשנת 2004 עת אושרה תכנית ג/13460, אולם הדבר לא נעשה.

לעניין הפיצויים בגין הפקעת הדרך טוענת הנתבעת, כי צדק השמאי עת קבע שגובה הפיצוי בגין הפקעת הדרך ייקבע על פי שווי חלק זה של הקרקע בייעודו כדרך. יחד עם זאת, כך היא טוענת, השמאי העריך את שווי הקרקע לדרך בכ-20% משווי קרקע למגורים, היינו 12$ למ"ר, שווי שהוא מוגזם ובלתי סביר. כמו כן נטען, כי בהתאם לס' 20 לפקודת הקרקעות ונוכח הוראת החוק הפוטרת מתשלום פיצויים עבור 40%, הרי שהשטח בר הפיצוי הינו 21 מ"ר בלבד.

דיון

העניין שלפנינו מעורר שתי שאלות עיקריות. האחת, תחולתו של סעיף 190(א)(1) סיפא לחוק, והאחרת היא גובה הפיצוי שיש לפסוק לתובעים, כאשר בשאלה זו מקופלות למעשה שתיים מן המחלוקות עליהן הוסכם בין הצדדים, היינו, אם יש להפחית 40% מן הסכום שייקבע ואם יש להביא בחשבון גם את רכיב ההשבחה.

נקודת המוצא לכל דיון בנושא מעין זה הוא שהפקעה מהווה פגיעה בזכות הקניין של הפרט, וכדבריו של כב' השופט א' גולדברג "הפקעת קרקע פוגעת בלב לבה של הזכות לקניין, המוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ... " (ראו: בג"צ מס' 2739/95 סליבא סלימאן מחול נ' שר האוצר, פ"ד נ(1) 309 (1996), 317). אחד המכשירים החשובים העשויים להכשיר את ההפקעה כפגיעה מידתית היא הענקת פיצויים לבעלי הקרקע (ראו: אהרון נמדר, הפקעת מקרקעין - עקרונות, הליכים ופיצויים (2005) ( "נמדר") בעמ' 386).

מטרתם היסודית של פיצויים בגין הפקעה היא להעמיד את בעל הזכות או את מי שיש לו טובת הנאה במקרקעין שהופקעו באותו מצב כספי שבו היה עומד אלמלא ההפקעה (ראו: ע"א 499/87, ע"א 547/87 עובדיה בטאט נ' "קרתא" חברה לפיתוח מרכז ירושלים, פ"ד מד(1), 105, 111-110 (1989)). משמעות הדברים היא, כי על הפיצויים לבעל מקרקעין שהופקעו להוות מימוש כספי של

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ