אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 689/98

פסק-דין בתיק א 689/98

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
689-98
02/01/2005
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
נאפז חאלד בדראן ת"ז 933258048
עו"ד מ' קין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד א' בן קרת (פמת"א - אזרחי)
פסק-דין

1.       התובע, יליד 28.1.73 עותר בתביעתו לכך שהנתבעת תחויב לפצותו עבור נזקי הגוף שנגרמו לו בתאריך 22.2.92, עת נפגע מירי כוחות צה"ל ביישוב בו הוא מתגורר, הכפר דיר אל-ג'וסון (באזור טול כארם).

2.       גרסתו העיקרית של התובע היא, כי בתאריך הנזכר חזר לביתו ממשחק כדורגל, ובשעה שעשה דרכו לתומו, נפגע מירי שרירותי שבוצע על ידי כוח של חיילים, שככל הנראה התכוונו לירות ברעולי פנים שציירו סיסמאות על קירות הבתים בכפר.

3.       לעומת גרסת התובע, גורסת הנתבעת, כי התובע היה אחד מרעולי הפנים, אשר קיימו תהלוכה בכפר ובידיהם כלי משחית שונים, וכאשר התבקשו לעצור החלו לברוח, ואז הופעל כלפיהם נוהל מעצר חשוד, שכלל ירי לעבר רגליהם.

4.       על פי הראיות שלפני, כתוצאה מהירי נפגעו שני אנשים. אדם אחד נפגע בגבו ולאחר מכן נפטר, ואילו התובע נפגע באזור המפשעה. התובע הובהל לבית חולים לאחר פציעתו, ובמהלך אשפוזו נאלצו הרופאים לכרות את רגלו השמאלית.

5.       בכתב התביעה טוען התובע כי "היה עובר אורח" שנפגע כתוצאה מירי שרירותי, אך מקובלות עלי טענות הנתבעת, כי התובע מסר מספר גרסאות, עד כי אי אפשר לסמוך על דבריו, ואלה הגרסאות:

(א)     ימים ספורים לאחר האירוע, בתאריך 27.2.92, ובעוד התובע מאושפז בבית החולים, נגבתה מאת התובע הודעה על ידי חוקר מהמשטרה הצבאית (מוצג נ/1). בהודעה זו סיפר התובע כי ישב ליד ביתו וצפה בתהלוכה של רעולי פנים. החיילים צעקו לרעולי הפנים לעצור, והחלו לרדוף אחריהם ולירות לעבר מרכז גופם. בהודעה זו מסר התובע כי אינו יודע אם החיילים ירו באוויר לפני שהחלו לרדוף אחר רעולי הפנים, וכן מסר כי אינו יודע על עדים לאירוע.

(ב)      בתאריך 24.5.92 מסר התובע הודעה נוספת, והפעם במשטרת טול כארם, לחוקר אלסטר (מוצג נ/2). בהודעה זו מסר התובע, כי שיחק עם חבריו כדורגל במגרש בית הספר התיכון. המשחק החל בשעה 11:00 והסתיים בשעה 13:00, ובעת שהתובע עשה דרכו לביתו לבדו, שמע חיילים יורים. התובע לא ידע לאיזה כיוון החיילים ירו, ולפתע נפגע בחלק העליון של רגלו השמאלית, ליד המפשעה. כאשר החוקר התריס בפני התובע כי הוא משקר, שכן הוא היה אחד ממשתתפי תהלוכת רעולי הפנים ואחז בידו גרזן, השיב לו התובע כי הוא לא היה אחד מרעולי הפנים, ולא החזיק בידו גרזן או כל דבר אחר. בחקירתו הנגדית במהלך המשפט לא ידע התובע להסביר כיצד אמר בגרסה אחת כי ישב ליד ביתו ובאחרת אמר כי עשה דרכו ממגרש הכדורגל (וראה עמ' 15 לפרוטוקול: "את הדברים האלה אמרתי בבית החולים אך אינני יודע מה אמרתי, לא הייתי בהכרה במשך 7 ימים ולכן אינני יודע מה זאת ההודעה הזאת, אבל את החתימה שלי אני מזהה").

(ג)      בתצהיר תשובות לשאלון, שמסר התובע בתאריך 18.01.98 (מוצג נ/4), הצהיר התובע (תשובה 31 - 32) כי היה בדרכו ממגרש הכדורגל לביתו, והבחין בחיילים שעמדו ליד כלי רכב צבאי. לדבריו, החיילים ירו ולפתע הוא חש בכאב חד ברגלו השמאלית. בהמשך התצהיר (תשובה 34) הוסיף התובע, כי בזמן שנפגע היה לידו חבר, ולא רחוק ממנו עמדה דודתו. כזכור, בגרסה שמסר ימים ספורים לאחר האירוע טען התובע כי לא היו עדים לאירוע, ומפליא כיצד שש שנים לאחר מכן נזכר בעדים שראו את האירוע. כאשר נשאל התובע בחקירתו הנגדית, מי היה החבר שהיה לידו, השיב כי אינו זוכר את שמו משום הזמן הרב שחלף מאז האירוע. אציין, כי חברו של התובע ודודתו לא העידו במשפט.

(ד)      בתצהיר עדותו הראשית, מתאריך 1.11.99 (מוצג נ/1), מסר התובע כי עשה דרכו ממגרש הכדורגל לביתו בשעה 13:00, ולידו הלכו שלושה עד ארבעה בחורים אחרים מהכפר, שאף הם חזרו ממגרש הכדורגל. בכביש הכניסה לכפר ראה מחסום של חיילים, אשר מנעו כניסת מכוניות לכפר, ובין היתר מנעו את כניסת המכונית של שכנו, מוחמד אל-עבד. התובע החליף ברכות עם שכנו והחליף עמו מספר מילים, ומרחוק שמע יריות. תוך כדי הליכתו חלף התובע על פני קבוצת חיילים, שעמדו בכניסה לכפר, ולאחר שחלף אותם והגיע לסמטאות הכפר, ביקש לפנות לאחת הסמטאות כדי להימנע ממפגש עם קבוצת החיילים השניה, שכן "במקום היו קולות ירי וסברתי שמוטב שלא להתקרב לאותם חיילים". בזמן שפנה לאחת הסמטאות, ראה התובע כי אחד החיילים שהיה בקבוצת החיילים השניה הסתובב לעברו וירה. התובע חש בכאב חד ברגלו השמאלית, ונפל.

          הסתירות בין גרסאותיו השונות של התובע הן סתירות בעניינים מהותיים, ועל כן אין אני מוכן לסמוך על עדותו.

6.       מטעם התובע העיד בפני שכנו, מר סאלם מוחמד אל-עבד, ותצהיר עדותו הראשית סומן נ/5 (ובכך נפלה טעות שכן היה צורך לסמנו באות "ת"). עד זה סיפר כי עמד עם מכוניתו בכניסה לכפר  והתובע עבר לידו ואמר לו שלום. זמן קצר לאחר שהתובע חלף על פניו, ובעת שהיה במרחק של כ- 30 מטרים ממנו, החלו החיילים לירות, ולפתע התובע נפל. עד זה לא ידע למסור האם באותה עת התקיימה תהלוכה של רעולי פנים בכפר (אנחנו היינו בתקופה של אינתיפאדה והכל יכול לקרות").

          מטעם הנתבעת בוצעה אף חקירה פרטית, שנעשתה באמצעות החוקר הפרטי מר האני שיבלי. החוקר הפרטי שוחח עם מספר אנשים מתושבי הכפר, והתמלילים הוגשו כמוצג נ/14, אך לאור התנגדות ב"כ התובע, קבעתי כי עדויות שמיעה לא תשמשנה להוכחת אמיתות תוכנן. האנשים אשר שוחחו עם החוקר לא הוזמנו להעיד, ועל כן, כל שיש בפני בעניין זה הוא, שבחקירה הפרטית אישרו מספר אנשים באוזניו של החוקר הפרטי כי התובע היה רעול פנים בעת שנפגע ואדם ורעול פנים נוסף נהרג באותו אירוע. כאמור, דברים אלה אינם יכולים לשמש כראיה לאמיתות תוכנם.

7.       מטעם הנתבעת העידו החיילים שנמנו על הכוח שביצע את הירי. הקצין עוז, שהיה מפקד הכוח, העיד, כי הכוח היה כוח "מסוערב" (שחייליו מחופשים לתושבים מקומיים), והוא נשלח במכונית אזרחית אל הכפר על מנת לעצור את מנהיגי תהלוכת רעולי הפנים והמסיתים הראשיים, ובהגיע הכוח לכפר זיהה תהלוכה של חמישה עד שישה רעולי הפנים. עוז אישר, כי כאשר הגיע הכוח אל הכפר רעולי הפנים לא איימו על הכוח (עמ' 27 לפרוטוקול), והכוח ביקש לעצור אותם על פי הנוהלים, אך רעולי הפנים החלו לברוח (עמ' 29 לפרוטוקול). הכוח ביצע אפוא נוהל מעצר חשוד "מקוצר" המאפשר לפתוח באש מוקדם יותר (עמ' 30 לפרוטוקול). עוז זכר כי באירוע נפגעו שני אנשים בלבד, ואחד מהם נפטר, ולדבריו, הוא היה זה שהסיר את המסכה השחורה שהתובע עטה על פניו, והוא היה זה שנטל מהתובע את תעודת הזהות שלו. עוז אף אישר את התמונה של הכלים שנתפסו באירוע (מוצג נ/10) והם מוט ברזל, גרזן, שרשראות, בקבוק תרסיס צבע ודגל אש"ף.

          חייל נוסף, אורי שמו, נהג ברכב החובש ולא השתתף בירי, אך שני האנשים שנפגעו הובאו אליו לאחר הירי, ולאחר שמסכות הפנים כבר הוסרו מהם. אורי מסר בעדותו, כי ראה את חמשת רעולי הפנים בעת שהגיעו למקום, וציין, כי הכוח הגיע למקום במכונית אזרחית והחיילים לא היו לבושי מדים אלא "מסוערבים".

          עוד חייל מכוח החיילים הוא הראל, שאישר כי לא נשקפה לכוח סכנת חיים מרעולי הפנים, וכי מטרת החיילים הייתה לעצור את רעולי הפנים והמסיתים. העד זכר כי רעולי הפנים החזיקו בגרזן, "לום" (מוט ברזל) ושרשראות. העד מסר כי החיילים קראו לרעולי הפנים לעצור (עמ' 59) אך האחרונים החלו לברוח: "צעקנו להם לעצור, הם לא עצרו. לא הייתה אפשרות לתפוס אותם. ברגע שיצאנו מהרכב הם התרחקו ברמה שאי אפשר לתפוס אותם. לא הייתה אופציה אחרת" (עמ' 59 לפרוטוקול, שורה 20).

          כמו כן העידו החיילים ניצן וירון, ושניהם חזרו על כך, שהתובע היה אחד מרעולי הפנים שהכוח ביקש לעצור.

8.       אם אסכם את עדויות חיילי הכוח, כי אז התובע היה אחד מקבוצת רעולי הפנים, שמנתה חמישה אנשים, אשר היו מצוידים בגרזן, מוט ברזל, שרשראות ותרסיס צבע. החיילים, אשר היו מחופשים לתושבים מקומיים נשאו עמם אקדחים והגיעו למקום במכונית אזרחית, וכאשר יצאו מרכבם קראו לרעולי הפנים לעצור, אך האחרונים החלו לברוח. לדברי מפקד הכוח בוצע נוהל מעצר חשוד "מקוצר", ולאחר מכן בוצע ירי, וכתוצאה מהירי נפגעו שני אנשים, והתובע ביניהם.

9.       כאמור אין אני מקבל את עדותו של התובע, המכחיש כי לא היה אחד מרעולי הפנים, והנני מעדיף את גרסת עדי הנתבעת, לפיה שני אנשים בלבד נפגעו כתוצאה מהירי, ושניהם היו רעולי פנים ונמנו על חמשת רעולי הפנים שהכוח ביקש לעצור, והתובע היה אחד מהם.

10.     ב"כ התובע תאר את קבוצת רעולי הפנים כאנשים שלווים שהלכו לתומם, וכל שביקשו היה להדביק שלטים וכרזות, ועל כן היו מצוידים בגרזן, סיכות, מסמרים ותרסיס צבע. לטענת ב"כ התובע, לא היה כל מקום שכוח החיילים יפתח עליהם באש, שכן רעולי הפנים לא סיכנו את החיילים או את תושבי הכפר, ובחקירתו הנגדית לעד ירון אף תאר אותם כחבורה של עובדי שיפוצים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ