אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 6821/00

פסק-דין בתיק א 6821/00

תאריך פרסום : 16/05/2010 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
6821-00
25/12/2007
בפני השופט:
יעקב וגנר - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
סדנה מלגון בע"מ-חברה לעבודות מתכת
עו"ד פרימס ישע
הנתבע:
איתנית מוצרי בניה בע"מ
עו"ד טלגם דפנה
פסק-דין

1.        בפניי שתי תביעות כספיות אשר אוחדו לשמיעה בפניי. התובעת בת.א 6821/00 והנתבעת בת.א 16911/01 (להלן: "מלגון") הינה חברה העוסקת, בין היתר, בביצוע עבודות מתכת. מלגון הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת בת.א 6821/00 והתובעת בת.א 16911/01 (להלן: "איתנית"). איתנית הינה חברה אשר עסקה, בין היתר, בייצור מוצרי בנייה. תביעת מלגון הוגשה על סך של 661,931 ש"ח ביום 20.3.00. תביעת איתנית על סך של 1,919,169 ש"ח הוגשה ביום 12.7.01.

התביעות המאוחדות דנן עניינם הסכם לביצוע עבודות הרכבה של אלמנטים מסוג GRC (להלן: "האלמנטים") אשר נדרשה מלגון לבצע, כקבלן משנה של איתנית, בפרויקט מלון מלכת שבא (להלן: "המלון") בעיר אילת (להלן: "הפרויקט"). איתנית הייתה אחראית לתכנונם, לייצורם ולאספקתם של האלמנטים ואילו מלגון הייתה אחראית להרכבתם.

2.         ביום 31.12.98 נכרת בין הצדדים הסכם בכתב לביצוע העבודות (ראה: נספח א' ל- נ/23), ולפיו שכרה איתנית את שירותיה של מלגון כקבלנית משנה לביצוע פעילויות הבינוי השונות של האלמנטים שנדרשו בפרויקט (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם אמורה הייתה מלגון לקבל בגין ביצוע חלקה בהסכם סך של 1,225,000 ש"ח, וזאת בהתאם להתקדמות בעבודה (סעיף 2 להסכם). לאורך השנים שררו בין הצדדים יחסי עבודה תקינים ואין זו הפעם הראשונה שאיתנית העסיקה את מלגון כקבלן משנה שלה. מלגון בעצמה העסיקה קבלן משנה אחר, מר יצחק יונש, אשר גם איתו עבדה בעבר, וזאת על מנת שיבצע את העבודות עליהן התחייבה כלפי איתנית. 

3.         העבודה בפרויקט החלה, אולם הייתה רצופה מתחילת בתקלות ועיכובים כאשר הצדדים מטיחים האשמות אחד כנגד השני באשר לגורמים לאותן תקלות ועיכובים. לבסוף, ביום 7.9.99 הודיעה איתנית למלגון כי התנהלותה  מהווה לדידה הפרה יסודית של ההסכם, ולפיכך הודיעה על ביטול ההסכם ביניהן (ראה: נספח כ' לנ/23) . בסופו של דבר קבלן המשנה מטעם איתנית (מר זיאד קסיס),  הוא זה שהשלים את העבודה באתר הפרויקט. שני הצדדים העלו טענות רבות זה כלפי זה והצעות בית המשפט להסדרים דיוניים שהיה בהם לחסוך בזמן ובהוצאות לא הסתייעו בשל אי הסכמה. מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר לאחר שנתן את חוות הדעת נחקר עליה . הצדדים הגישו את סיכומיהם ועת להכריע וליתן פסק דין במחלוקות שביניהם. תחילה אציג  את עיקרי טענות הצדדים.

טענות מלגון:

4.         לטענת מלגון איתנית לא עמדה בהתחייבויותיה ולא סיפקה את האלמנטים בצורה שתאפשר ביצוע שוטף וסדיר של עבודות ההרכבה. כמות לא מבוטלת מהאלמנטים שכן סופקו ע"י איתנית לא התאימה ומלגון נאלצה לבצע עבודות התאמה של האלמנטים בהיקף לא מבוטל, באתר עצמו, דבר שהביא לעיכובים בביצוע עבודות ההרכבה ולהתמשכותן. כמו כן נטען כי חלקים מתוכניות ההרכבה לא ניתנים היו כלל ליישום בפועל והיה צורך לבצע שינויים בתוכניות ולהתאימן מחדש, דבר שחייב מציאת פתרונות תכנוניים בשטח, והוספת אלמנטים לעיגון בהתאם לצורך. בנוסף, בעת ביצוע עבודות ההרכבה בשטח, התגלו סטיות בין מידות הבניין למידות על פי התוכנית, דבר שחייב מדידות חוזרות ונשנות ובזבוז זמן יקר לשווא. לטענת מלגון בשלב מסוים אף נערך ביקור במפעלה של איתנית בנהרייה ובמהלכו התברר כי השבלונות בהן השתמשה איתנית לייצור האלמנטים היו פגומות ובלתי מתאימות, דבר שגרם למידות של האלמנטים להיות בלתי מדויקות והפך את עבודת ההרכבה לבעייתית עד בלתי אפשרית. עוד טענה מלגון כי איתנית גם לא עמדה בהתחייבותה לדאוג לתנאי עבודה נאותים באתר. באתר היו הפסקות חשמל חוזרות ונשנות שגרמו להפרעות בעבודה וזאת בנוסף לעובדה שלמרות התחייבויותיה של איתנית, לא הועמדו לרשות מלגון שירותי מנוף סדירים, דבר שהביא לאבדן שעות עבודה רבות ולעיכובים בהשלמת עבודת ההרכבה.  באשר לאופן ביצוע העבודה וטיבה, מבקשת מלגון להסתמך על חוות דעת מומחה בית המשפט ממנה עולה כי עבודתו של מר יונש בוצעה באופן תקין לחלוטין וכן כי הבעייתיות נעוצה באופן חד משמעי באיכות האלמנטים, שתוכננו יוצרו וסופקו ע"י איתנית. מלגון טענה כי איתנית היתה מודעת לקשיים שכן טרם תחילת עבודתה בפרוייקט, החל לבצע את העבודה קבלן אחר, אשר לא הצליח להתמודד עם האלמנטים הגרועים של איתנית ולכן הוחלף במלגון.

מלגון תולה את האשם בהתמשכות העבודה מעבר לצפוי בשל הקשיים הנ"ל וכן בשל הצורך  להרכיב כמות גדולה יותר של האלמנטים בניגוד לצפי עפ"י ההסכם. במקום כמות כוללת של 1,500 - 1600 אלמנטים, אשר מלגון הייתה אמורה להרכיב בכל הפרויקט, מצאה עצמה מלגו במצב בו בחודש אוגוסט 1999 הורכבו כבר למעלה מ - 1,719 אלמנטים והעבודה עדיין לא הגיעה לסיומה. בנוסף טענה מלגון כי נדרשה לבצע עבודות נוספות ולהשקיע שעות עבודה רבות, בגין עבודות חריגות, עיכובים, שינויים והפרעות וזאת מעבר למוסכם בין הצדדים ומעבר למסגרת חישוב התמורה שסוכמה ביניהן. פנייתה לאיתנית ללשלם לה בגין שעות העבודה הנוספות, לא נענו. החל מחודש יוני 1999 חדלה איתנית לחלוטין מביצוע תשלומי התמורה וזאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות של איתנית כי תפעל להסדרת התשלומים אשר מועד פירעונם חלף. משלא הוסדרו התשלומים, בסוף חודש אוגוסט 1999, מלגון נאלצה לטענתה, להודיע על השהיית עבודות ההרכבה באתר למשך מספר ימים וזאת כאמצעי אחרון בניסיון להגיע להסדר מוסכם עם איתנית, לגבי ביצוע התשלומים הנ"ל. בניגוד לטענות איתנית טוענת מלגון כי בפועל, על אף ההודעה הנ"ל, העבודות באתר לא הופסקו, אף לא ליום עבודה אחד. לטענתה, האיום בהפסקת העבודה היה איום סרק שמטרתו ללחוץ על איתנית לעמוד בהתחייבויותיה ובפועל העבודה נמשכה ברציפות וזאת למרות שאיתנית לא שילמה למלגון  בתקופה זו דבר וחצי דבר.

            מלגון דוחה את טענות איתנית בנוגע לטיב ואיכות העבודה שביצע מר יונש.  היא חוזרת ומפנה לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אשר קובעת כי עבודתו של מר יונש בוצעה באופן תקין לחלוטין. זאת ועוד, מלגון טוענת כי ביום 16.08.99 איתנית אף ניסתה "לשדל" את מר יונש להפסיק את ההתקשרות עם מלגון ולעבוד איתה ישירות. איתנית אף סיפקה טיוטת הסכם (ראה נספח ז' לת/4) להתקשרות בינה לבין מר יונש וכן הפקידה בחשבונו ביום 17.08.09 סך של 35,000 ש"ח. לאור האמור מלגון סבורה כי אין ספק שאיתנית הייתה מרוצה מעבודתו של מר יונש שכן אם סברה באמת ובתמים כי הוא ועובדיו מבצעים עבודה גרועה ובלתי מקצועית, לא הייתה פונה אליו. באשר לטענות איתנית כי היה חוסר בכוח אדם, מכיחשה מלגון עובדות אלה ומכל מקום טוענת כי כלל לא התחייבה כלפי איתנית למספר עובדים מינימלי כל שהוא או ללוח זמנים ספציפי. לטענתה, לא הייתה כל בעייה למר יונש  לתגבר את מספר העובדים בשטח. וכי מספר העובדים בשטח הותאם לצורכי העבודה, שכן לא היה טעם בהחזקת עובדים מיותרים בשטח, מבלי שתהיה עבודה מספקת לכולם. הדבר עולה מיומני העבודה דהיינו כי  העובדים היו כל העת זמינים בשטח ורק עקב השינויים בצרכי העבודה היו ימים שלא הייתה עבודה לכולם. מלגון דוחה את טענות איתנית לפיהן תגברה את עובדי מלגון. למעשה כלל "תגבור" זה את קבלן הבית של איתנית, מר קסיס  זיאד, אשר נשלח לאילת למשך יומיים בלבד ועוד עובד אחד בלבד, כאשר מר קסיס עצמו לא עבד כלל בפועל.  מלגון טענה כי ביטול ההסכם נעשה לאחר סיום עבודות ההרכה ונעשה בחוסר תום לב מצד איתנית וכדי להתחמק מתשלום עבור העבודות לפי ההסכם ואף לא בגין העבודות הנוספות והחריגות שביצעה וזאת על אף שהציעה למלגון סך של 50,000 ש"ח כמקדמה לאותן עבודות חריגות שביצעה.   באשר לתביעתה הכספית של איתנית טוענת מלגון כי איתנית כלל לא הוכיחה שמלגון הפרה את ההסכם וכן לא הוכיחה כלל את היקף הנזק הנטען. הקבלן  שסיים את העבודות אינו אלא קבלן הבית של איתנית, מר קסיס זיאד  אשר מועסק ע"י איתנית משנות השמונים ואשר מקבל משכורת חודשית. כמו כן הקיזוז שנעשה לכאורה ע"י סולל בונה בגין עיכובים, בוצע למעשה בגין אי ביצוע תקרות, תבליטים ומבנה עקום - להם מלגון לא הייתה אחראית .

טענות איתנית:

5.         לטענת איתנית, מלגון לא עמדה בלוח הזמנים לפי ההסכם. הגם שהסכם בין הצדדים מציין כי לוח הזמנים לביצוע יהא כפי שיוסכם עם המזמין (המלון), הרי שלוח  זמנים זה נקבע למועד פתיחת המלון (בחודש יולי-אוגוסט 1999) והיה גם היה ידוע היטב לכל המעורבים לרבות למר אלי מלר ולמר אפריים לופו, מנהליה של מלגון. העמידה בלוחות הזמנים עלתה לטענתה גם בשיחות שהתקיימו במהלך ביצוע העבודות, ובביקורים שנערכו באתר הפרויקט (ראה: סעיף 16 ל - נ/23). לטענתה, מלגון ידעה היטב את היקף העבודה וטיבה עוד טרם החתימה על ההסכם, והיא גם ידעה שאין קושי לבצעה ואם אכן היו קשיים כלשהם או ליקויים כל שהם, הרי שמלגון ידעה עליהם בטרם חתמה על ההסכם, ולפיכך ההסכם משכלל את הזמן הדרוש לביצוע העבודה וכן את התמחור שנתנה מלגון להיקף העבודה עם כל הכרוך בה. עוד נטען כי מלגון הפרה התחייבויות בנוגע ללוח הזמנים והקצאת כוח אדם לביצוע העבודות. מר יונש, קבלן המשנה בו השתמשה מלגון לביצוע העבודה, לא היה קבלן שמלגון יכולה הייתה להסתמך עליו כמנהל עבודה לביצוע העבודות בפרויקט דנן. מר יונש מעולם לא ביצע פרויקט ב-GRC, כי לא היה לו כל ניסיון בתחום ומלגון ידעה זאת היטב.

עוד נטען כי באוגוסט 1999 פנה מר יונש לאיתנית והלין כי מלגון מעכבת שלא כדין את התמורה שמגיעה לו בגין ביצוע העבודות. לטענתה, מר יונש התריע כי אינו יכול להמשיך את העבודות, ודרש לקבל כספים באופן מיידי. לנוכח דברים אלה, ונוכח סד הזמנים הדחוק עד לסיומן של העבודות, נאלצה איתנית לטענתה להיעתר לדרישתו של מר יונש, אגב עדכונה של מלגון בעניין, ושילמה למר יונש באופן מיידי סך של 35,000 ש"ח על מנת שזה האחרון לא יחדל מביצוע העבודות ולא מדובר בבונוס כטענת מלגון. סכום זה, שלא היווה בונוס קוזז מהתמורה שהגיע למלגון. עוד נטען כי מר יונש העסיק באתר מספר בחורים צעירים ועובדים זרים, נטולי כל הכשרה מקצועית או ידע טכני בהרכבת GRC. מלגון גם התעלמה מדרישות איתנית והפיקוח באתר לתגבר את כוח האדם. לאחר התראות חוזרות ונשנות על הצורך לתגבר את כוח האדם בפרויקט, הוסכם בין הצדדים כי לכל המאוחר החל מתחילת חודש מאי 1999 יהיו באתר 11-12 עובדים לפחות להקמת 4 צוותי עבודה ולהם כל האמצעים, ציוד ואביזרים הדרושים לצורך השלמת העבודות כנדרש וללא עיכובים נוספים (וראה נספחים ט' ו-י' ל - נ/23). למרות הסכמות אלה, בפועל המשיכה מלגון, לטענת איתנית, להפר את ההסכם בין הצדדים, הליקויים לא תוקנו ומלגון לא עשתה כל שיפור במצבת כוח האדם  או בקצב העבודה. לטענת איתנית לא נותרה  בידה ברירה והיא נאלצה לתגבר את האתר בעובדי קבלן מטעמה כבר בחודש מאי 99, על מנת לאפשר קידום העבודות (ראה: סעיף 35 ל -  נ/23). התעלמותה של מלגון מן הצורך לתגבר את כוח האדם נמשכה גם בשבועות שלאחר מכן, כאשר מלגון לא העמידה כוח אדם מספק ועובדיה החסירו ימים.  לטענתה איתנית, היא עמדה בכל התחייבויותיה, ובין היתר היא סיפקה לאתר הפרויקט את כל האלמנטים אשר היה על מלגון להרכיב. באתר הפרויקט היו, בכל עת, יותר אלמנטי GRC ממה שהיה דרוש למלגון לשם ביצוע העבודות. מנגד, מלגון הייתה אחראית להעמיד את כל הציוד הנדרש וכן הייתה אחראית לתיאום השירותים שנדרשו לה באתר. ביום 21.6.99 חתמה מלגון על מסמך (ראה: נספח ה' ל - נ/23), אשר היווה עיגון כתוב לאופן שבו נהגו הצדדים למן תחילת הפרויקט, ולפיו התחייבה מלגון כי זו אשר תהא אחראית למכלול התיאומים הנדרשים מול הקבלן הראשי, סולל בונה, לרבות בעניין שירותי מנוף, שינוע, חיבורי חשמל, גמר עבודות הכנה מקדמיות, הכנת שטח עבודה ואחסון, הכנה ושינוע של משקולות מיוחדות לצורך תליית ציוד וכיוצ"ב. לפיכך אין לראות באיתנית אחראית לכל עיכוב שנגרם כתוצאה מתיאום לקוי של מלגון עם הגורמים בשטח. איתנית טענה עוד כי  חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש כי איכות עבודות ההרכבה נעוצה באלמנטים שייצרה איתנית, אינה רלוונטית לטענות מלגון בתביעתה. לטענת איתנית, ביום 25.8.99, הפסיקה והשהתה מלגון את עבודתה באתר הפרויקט. איתנית סבורה כי פעולת הנטישה החד-צדדית וחסרת תום הלב של מלגון היוותה הפרה יסודית של ההסכם, המקנה לאיתנית זכות לבטל את ההסכם, ואולם מאחר וחשוב יותר היה להביא לסיום העבודות לקראת פתיחת המלון ולפיכך בצר לה, ונוכח צוק העיתים הדחוק כמו גם נוכח המועד הקרב והולך של פתיחת המלון, נאלצה איתנית לפנות לטענתה אל מלגון על מנת שזו תחדל מהפרתה היסודית את ההסכם ביניהן ותשוב לעבודה לאלתר. לטענתה, לא היתה ברירה בידיה והיא אף נאלצה להציע למלגון להעביר לה סך של 50,000 ש"ח בגין עבודות חריגות, שביצעה, מלגון במהלך עבודתה. כל זה נעשה כשלב ביניים, ובכפוף להתחשבנות שתיערך בין הצדדים בסיום העבודה והכל על מנת להביא את מלגון לשוב לעבודה ולסיים את הפרויקט. לאחר שהפסיקה את העבודות באתר ביום 25.8.99 למספר ימים, שבה מלגון לאתר בתחילת ספטמבר ואולם העמידה פועלים בודדים שעסקו בעיקר בהכנות ליציאה מן האתר, והיה ברור כי אין בכוונתה לקיים ההסכם. לפיכך נאלצה איתנית לטענתה לתגבר את האתר בתשעה עובדים נוספים (של הקבלן זיאד קסיס) כבר ביום 5.9.99. משראתה איתנית כי מלגון לא תעמוד בהסכם ולא תשלים את העבודות, הודיעה לה  ביום 7.9.99 על ביטול ההסכם ביניהם נוכח הפרתו היסודית על ידי מלגון. באשר להיקף התביעה טענה איתנית כי מלגון קיבלה סך של למעלה מ-85% מהתשלום על פי ההסכם, כאשר בפועל ביצעה הרבה פחות מהיקף ההעבודות. באשר לעבודות הנוספות טוענת איתנית כי אין כל מסמך המעיד על הזמנתם של העבודות או החומרים ואין כל מסמך המעיד כי העבודות או החומרים נדרשו או סופקו.

דיון:

6.         שני הצדדים בתיק זה, איתנית ומלגון, העלו טענות להפרת ההסכם ע"י הצד השני הכוללים טענות רבות לאי קיום חיובים. לאחר שבחנתי את העובדות נראה כי עסקנינו בחיובים שלובים. ישנם מצבים שבהם לא ייחשב אי קיום של החוזה כהפרתו, והם כאשר חיובי הצדדים לחוזה שלובים, והצד שכנגד לא קיים את החיוב (השלוב) המוטל עליו. במצבים אלה מכיר הדין בזכותו של צד לחוזה לעכב את קיום חיוביו, עד שיקיים הצד שכנגד את חיוביו שלו. זכות זו של צד לחוזה עומדת לו כאשר חיובי החוזה, או לפחות אותם חיובים שמדובר בהם, הם שלובים (ראה: ג. שלו, דיני חוזים (מהדורה שנייה - תשנ"ה), עמ' 466). בחיובים שלובים יש קשר הדוק בין קיום התחייבויותיהם ההדדיות של הצדדים. כאן נעשית לעתים הבחנה בין חיובים " שלובים" או "מקבילים", שנועדים להתבצע בו זמנית על ידי הצדדים לחוזה, ובין חיובים מותנים רגילים אשר אינם צריכים להתבצע בד בבד, אך גם בהם כפיפותו של הצד האחד לחיובו מותנית בקיום התחייבותו של הצד השני. הכלל הוא כי כאשר המדובר ב"חיובים שלובים" די בכך שהצד הנפגע מהפרת ההתחייבות של הצד השני, מגלה נכונות למלא את התחייבותו הוא. (ראה: ע"א 594/75 ג'רבי נ. הייבלום פ"ד ל (2) 673, עמ' 680, ע"א 765/82 אלתר ואח' נ. אלעני ואח' פ"ד מ (2) 701עמ' 709 וכן ע"א 368/83 מסיקה ואח' נ. ועקנין ואח' פ"ד מ (2)477, עמ' 479).

ישנם מקרים של חיובים מותנים, בהם אין הצד הנפגע יכול כלל לקיים את התחייבותו הוא, כל עוד לא קוים חיובו של הצד שכנגד, אפילו רצה בכך (ראה: דבריה של המשנה לנשיא השופטת בן-פורת בע"א 368/83 הנ"ל, בעמ' 480). וישנם מקרים אחרים, וזה המקרה שלפני, בהם יוכל הצד הנפגע, תיאורטית ומעשית, לקיים את חיובו, אלא שאין לדרוש ממנו בנסיבות העניין לעשות יותר מאשר לתת ביטוי לנכונותו לקיים את החיוב (ראה: ע"א 674/83 דניאלה ס.א. חברה זרה נ' "גד שט" שותפות פ"ד מא (4), 113 עמ'  125 - 126).

כידוע, הכלל הוא כי חוזים צריך לקיים. הצדדים לחוזה נתפסים בפני בית המשפט כצדדים לפרויקט משותף, והצלחתו של החוזה, כהצלחתו של פרויקט, תלויה בשני הצדדים. בנסיבות המקרה שלפני לא ניתן לראות נכונות של הצדדים לקיים את חיוביהם, שכן כל צד התבצר היטב בעמדותיו. לאור האמור אני סבור ששני הצדדים אחראים להפרה יסודית של החוזה. עם זאת אין ספק בליבי כי חלקה של איתנית באירועים אשר הביאו בסופו של דבר לסיום ההסכם גדול מחלקה של מלגון. אבהיר מסקנתי זו.

7.         כאמור, ביום 22.08.06 מינה בית המשפט את המהנדס ד"ר אורי קורן (להלן: "המומחה"),  כמומחה מטעם בית המשפט וזאת על מנת לקבל חוות דעת בלתי תלויה אשר תעזור לבית המשפט להתיר את סבך המחלוקות שלפיו. ביום 15.01.07 הגיש המומחה את חוות דעתו המנומקת והמפורטת (ראה: בימ"ש/1). המומחה השיב לשאלות הבהרה שנשאל (ראה: בימ"ש/2) וכן נחקר ארוכות על חוות דעתו בבית המשפט. מחוות דעתו של המומחה עולה כי הבעייתיות בביצוע עבודת ההרכבה, אשר התבטאה בין היתר בתוצאה הסופית של הרכבת האלמנטים במלון נעוצה באיכות האלמנטים שתוכננו, יוצרו וסופקו ע"י איתנית ולא באופן ביצוע ההרכבה ע"י מלגון. מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה עולה כי לא ניתן לשנות את מימדיו וצורתו של גוף שיוצר מ - GRC, למתוח אותו או לעקם אותו, וליצור בו עיבור פלסטי, מבלי לשבור אותו. בעדותו בבית המשפט שב המומחה וחיזק את האמור בחוות דעתו. בעמ' 80 לפרוטוקול הישיבה מיום 16.07.07 טען המומחה כדלקמן:

"... אני חייב לומר שהיו הרבה מאוד שגיאות חוזרות על עצמן והטעות העיקרית היא למעשה טעות שחוזרת על עצמה בעוד אלמנט ועוד אלמנט ולא באלמנט אחד בלבד. כפי שנראה הייתה תקלה בתבנית שגרמה ליצור בכל כך אלמנטים שהטעות בהן הייתה חוזרת...".

כאשר המומחה נשאל האם הוא יכול לשלול שחלק מהתוצאות של עבודות ההרכבה או העקמומיות הם בגין עבודת ההרכבה הלא מושלמת, ענה המומחה (בעמ' 80 לפרוטוקול הישיבה מיום 16.07.07):

"...אני כן יכול לשלול שמדובר בעבודה לא מושלמת...".

המומחה המשיך ואמר (בעמ' 80 לפרוטוקול הישיבה מיום 16.07.07) כי אם אלמנט אחד שמורכב על אלמנט שני הוא בעל חלק עליון צר או רחב יותר מהחלק התחתון אז תופיע מדרגה בשני הצדדים של האלמנטים ולא ניתן להעלים אותה. המומחה סבר כי גם הוזזה מסוימת של האלמנט או "משחק" עם האלמנטים לא יעזרו במקרה זה. כאשר נשאל המומחה האם סטיות באלמנטים בזמן ההרכבה גורמים לתוספת עבודה, ענה המומחה לשאלה זו בחיוב (בעמ' 87 לפרוטוקול הישיבה מיום 16.07.07).

מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו הן לשאלות ההבהרה והן לשאלות שהופנו אליו במהלך החקירה בבית המשפט עולה כי עבודת ההרכבה של האלמנטים הייתה תקינה ומקצועית. האלמנטים אותם הייתה מלגון אמורה להרכיב היו פגומים דבר שגרם לעיכובים בהרכבת אותם אלמנטים וכן לקשיים בלתי צפויים שאיתם היה על מר יונש, קבלן המשנה של מלגון, להתמודד בשטח עצמו. מעיון במסמכים ובראיות שהוגשו לפני, לא נראה כי איתנית נתנה דעתה לעניין זה ולא התייחסה אליו ברצינות הנדרשת. איתנית עמדה בדרישותיה כלפי מלגון, אולם לא סיפקה למלגון כל פתרון למצבם של האלמנטים ואף לא נראה כי הכירה במכשול הממשי הנגרם בגינם. מהראיות והעדויות שנשמעו לפני עולה כי כמות לא מבוטלת מהאלמנטים שסופקו ע"י איתנית לא התאימו ומר יצחק  יונש נאלץ  לבצע עבודות התאמה של האלמנטים בהיקף לא מבוטל, באתר עצמו.

8.         אומנם מלגון הייתה מודעת למצבם של האלמנטים עוד טרם החתימה על ההסכם עם איתנית, אולם נראה כי הבטחותיה של איתנית כי מצב האלמנטים יטופל, גרמה לה לקחת על עצמה את העבודה ולהגיע להסכם עם איתנית, אשר עימה הייתה בקשרי עבודה במשך שנים רבות. משנדרש מנכ"ל מלגון, מר אלי מלר לעניין השיב (בעמ' 44 לפרוטוקול הישיבה מיום 27.04.06):

..." ש.  אני מבין שביום 22.11 ידעתם שהחלקים לא מתאימים.

                  ת. ידענו כן.

     ש.   לפני חתימה על ההסכם?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ