אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 67579/03

פסק-דין בתיק א 67579/03

תאריך פרסום : 25/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
67579-03
08/05/2005
בפני השופט:
תמר אברהמי

- נגד -
התובע:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ
עו"ד ורשה ונגר
הנתבע:
1. כליף יעקב
2. איילון חברה לביטוח בע"מ

עו"ד נוה
פסק-דין

1.         לפני תביעה בענין נזקי שריפה אשר פגעה בשלושה כלי רכב בישוב אלעד. אחד מכלי הרכב היה בבעלות התובעת. כלי רכב נוסף היה בבעלות הנתבע מס' 1 (להלן - " הנתבע").

התובעת טוענת כי מקור האש ברכבו של הנתבע ועל הנתבעים (הנתבע ומבטחתו) לשפותה בגין נזקיה.

כללי

2.         התובעת היתה בעלים של רכב מסוג סוזוקי (להלן - " הרכב" או " הסוזוקי"). במועד הרלוונטי היה הרכב בחזקתו של מר שגיא.

הנתבע היה במועד הרלוונטי הבעלים של רכב מסוג אאודי, מ.ר. 36-191-85 (להלן גם - " האאודי").

3.         ביום 21.11.03 חנה הסוזוקי ברחוב נסים גאון בישוב אלעד. האאודי חנה בסמוך.

אש שפרצה במקום (בשעה 3:00 לפנות בוקר או בסמוך לכך) גרמה נזק לשני כלי הרכב וכן לרכב נוסף מסוג מיצובישי, של מר שגיא.

תמצית כתבי הטענות

4.         בכתב התביעה טוענת התובעת כי האש פרצה מרכבו של הנתבע ומשם התפשטה אל רכבה, כי הנתבע התרשל, כי נטל הראייה נמצא על כתפי הנתבעים לאור הוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - " פקודת הנזיקין" או " הפקודה"), וכי חל הכלל של "הדבר מדבר בעדו".

5.         הנתבעים מצדם טוענים כי אין ראייה לכך שהאש פרצה דווקא מרכבו של הנתבע ולא מכלי רכב אחר. עוד טוענים הנתבעים כי עלה חשד כבד שמדובר בארוע של הצתה ומשכך אין לייחס להם אחריות או רשלנות כלשהיא. מדובר, לשיטת הנתבעים, במעשה פלילי אשר מהווה ניתוק של קשר סיבתי, בבחינת "גורם זר מתערב". הנתבעים מפנים אל הוראת סעיף 64 לפקודת הנזיקין. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הנתבע לא יכול היה לדעת או לצפות כי מאן דהוא עלול להצית את רכבו, לא היתה לו סיבה לחשוד או לחשוש מכך, לפי שאינו מסוכסך עם איש, לא אוים מעולם ואינו בעל עבר פלילי. אם היה הנתבע יודע כי רכבו יוצת, היה בודאי מנסה למנוע זאת.

המהלך הדיוני

6.         לפי הסכמה דיונית שבין הצדדים, לה ניתן תוקף של החלטה, הוגשו מסמכי תיק המשטרה בהסכמה והצדדים הגישו סיכומים בכתב על יסוד החומר שבתיק בית המשפט. עוד יצויין כי המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת האחריות. על עיקר הנזק לא היתה מחלוקת.

סעיף 39 לפקודת הנזיקין

7.         נקודת המוצא בטיעוני הצדדים, ולא בכדי, היא הוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין. כותרתו של הסעיף היא "חובת הראיה ברשלנות לגבי אש", והוא מורה כדלקמן:

" בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."

כאשר מתקיימים תנאי סעיף 39, מועבר לגורמים הנזכרים בו, ובכלל זה לבעל מיטלטלין מהם יצאה אש, נטל ההוכחה להראות שלא התרשל בקשר למקור האש או התפשטותה. בעל המיטלטלין יוכל לעמוד בנטל שהוטל עליו אם יראה כי נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותו (ע"א 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (1) 866, 870; ע"א 382/59 יהושע הפטקה נ' אנטואן בוסט, פ"ד טו (1) 338).

8.         התובענה שלפני הוגשה בגין נזקים ואין מחלוקת כי נזקי התובעת נגרמו עקב אש. לא הועלתה טענה כי הנתבע עצמו הבעיר את האש. במקביל, לא היתה מחלוקת כי הנתבע הוא בעליו של האאודי וכי כלי רכב הם מיטלטלין. משכך, על מנת לדעת האם יש לסעיף 39 תחולה בענין שלפנינו, יש לדעת האם הוכח כי האש יצאה מרכבו של הנתבע.

השאלות שבמחלוקת

9.         מעיון בחומר שבתיק בית המשפט, לרבות סיכומי הצדדים, עולה כי הצדדים חלוקים בעיקר בסוגיות הבאות:

א. האם מקור האש הוא ברכבו של הנתבע?

ב. אם מקור האש ברכבו של הנתבע ואם פרצה האש בשל הצתה, האם ניתן לומר כי הנתבע פעל באופן שאינו רשלני והאם יש בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין מעשיו או מחדליו לבין הנזק לרכבה של התובעת?

ג. האם יש לראות בנתבע ובמצית, מעוולים במשותף?

מקור האש

10.       ממסמכי תיק המשטרה שהוגשו בהסכמה עולה כי שעות ספורות קודם לשריפה, סמוך לחצות, פרץ ויכוח קשה ואף אלים בין הנתבע, לבין אחד, איציק דדון (להלן - " דדון").

מהעדויות השונות שנגבו על ידי המשטרה עולה כי התקרית בין הנתבע לדדון החלה בשל "מחלוקת נהגים" בענין שימוש בדרך. רכבו של דדון חסם את נתיב נסיעתו של הנתבע ולא נע מהר מספיק (לטעמו של הנתבע) כשצפר לו. בעקבות כך החלו השניים מקללים זה את זה נמרצות ובאופן בוטה ביותר. לפי חלק מהעדויות, הנתבע הפעיל גז מדמיע לכיוונו של דדון (הנתבע מאשר כי אחז במיכל גז כאמור אך מכחיש שהפעיל אותו וכן טוען כי סבר שדדון עומד להוציא סכין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ