אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 6697/03

פסק-דין בתיק א 6697/03

תאריך פרסום : 14/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
6697-03
27/03/2005
בפני השופט:
עידו רוזין

- נגד -
התובע:
תשובה אמיל
עו"ד משה מימון (מאמו)
הנתבע:
אריה חב' ישראלית לביטוח בע"מ
עו"ד עינב חביב-אסא
פסק-דין

1.         התובע הוא תושב אופקים, נהג מונית במקצועו, בעלים של רכב מסוג מרצדס 170 שנת יצור 2001, מס' רישוי 3836725 (להלן: " המונית"), המבוטח בביטוח "מקיף" אצל הנתבעת בפוליסה מס' 224965824 לתקופה שמיום 1.11.2002 ועד ליום 31.10.2003.

2.         התובע טוען בתביעתו, כי ביום 5.6.2003, שהוא ערב חג השבועות, בשעה 14:15 לערך החנה את המונית במרכז "ביג" בבאר שבע ומשרצה לשוב למונית, כשעה ורבע לאחר מכן, נוכח לדעת שהמונית נגנבה.

התובע הודיע על גניבת המונית למשטרת ישראל, לחב' איתוראן ולנציג הנתבעת וביקש כי הנתבעת תשלם לו את תגמולי הביטוח בהפחתה של דמי ההשתתפות העצמית ובתוספת של 3,000 ש"ח עבור הטרחה ועגמת הנפש שנגרמה לו, בכך שהנתבעת אילצה אותו להיבדק במכונת אמת, תוך הבטחה שמדובר בעניין פנימי של הנתבעת ושתוצאות הבדיקה לא יחייבו את התובע (ראה סעיפים 4 ו- 11 לכתב התביעה).

3.         הנתבעת הודיעה לתובע, במכתבה מיום, 5.8.2003, כי " לאחר בדיקת חומר התביעה הננו נאלצים לדחות את תביעתך לקבלת תגמולי ביטוח עקב חשד לאמיתות האירוע" (נספח ד' לכתב התביעה).


4.         לאור סירובה של הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח, ביום 25.12.2003 הגיש התובע את תביעתו לבית משפט זה, בה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 42,125 ש"ח.

5.         הנתבעת העלתה בכתב הגנתה שלל טענות, כאשר המרכזית שביניהם, כי התובע ביים את האירוע, "הזמין" את גניבת המונית, מתוך מטרה להוציא מהנתבעת כספים שלא ביושר. בסיכומים הצטמצמו טענות הנתבעת בשלושה עניינים מרכזיים להלן:

            האחד -  כי התובע לא עמד בנטל להוכחת תביעתו מכיוון שהוא לא הוכיח שהוא לא היה מעורב בגניבה וכי הנתבעת הביאה ראיות לביהמ"ש, אשר תומכות בטענה, כי אירוע הגניבה היה בידיעתו ו/או בהסכמתו ו/או במעורבותו של התובע.

            השני - כי נמצאו סתירות בעדותו של התובע.

            השלישי - כי בכל מקרה התובע לא עמד בנטל להוכחת שווי המונית.

            נבחן עתה את שלושת הטענות שהעלתה הנתבעת - לפי סדר הופעתן לעייל.

6.         לעניין הטענה הראשונה בנוגע לנטל ההוכחה - הגישה המקובלת בפסיקה היא, כי על המבוטח להוכיח בתביעתו כנגד המבטחת את מקרה הביטוח, אשר לפי תנאי הפוליסה מקנה לו עילה לקבלת תגמולי הביטוח. מכיוון שהוכחת גניבה טומנת בחובה גם הוכחה שהרכוש נלקח על ידי אחרים שלא בהסכמת המבוטח - כך הן על פי הגדרת העבירה של גניבה בסעיף 383 של חוק העונשין תשל"ז-1977, והן על פי מובנה של "גניבה" על ידי כל אדם סביר - על המבוטח מוטל הנטל להוכיח זאת על פי מאזן ההסתברות כנדרש בתביעה אזרחית; לא רק את החיוב - את המעשה הנחזה (הגניבה), אלא גם את השלילה - שהמעשה לא נעשה בידיו הוא או בהסכמתו.

            אם עמד המבוטח בנטל הבסיסי המוטל עליו עובר נטל השכנוע בדבר קיום חריג אל המבטחת. לפיכך, משמבקשת המבטחת לטעון לקיומו של חריג - אחרי שהוכחה תמונה עובדתית אובייקטיבית של גניבת רכב - עליה לשכנע בצדקת גרסתה לפיה המבוטח ביים את הגניבה, ולהרים בעניין זה את נטל השכנוע.


אין זה למותר לציין, כי טענות המבטחת הטילו בתובע חשד למעורבות במעשים פליליים חמורים ביותר. אמנם, גם לגבי טענות כאלו, כשמדובר בתביעה אזרחית, אין הטוען נדרש לרמת הוכחה מוגברת, אלא די לו בהטיית מאזן ההסתברות לטובת גירסתו, אולם אין המבטחת  יכולה לצאת ידי חובתה אלא אם כן כמות הראיות שהביאה יש בה כדי לספק את הנדרש ממנה, לפי נסיבותיו של המקרה ולפי מהותן ומידת חומרתן של טענותיה. היינו, כל אימת שבעל דין מסתמך על עובדה פלונית, עליו לשכנע את השופט בקיום אותה עובדה, ואם לא הוכיח - פוסקים נגדו.

אם נותר ספק כלשהוא, לאחר הבחינה האמורה לעיל, תחושת הצדק הבסיסית היא, כי כל מקרה של ספק צריך להתפרש לטובת המבוטח ולא להיפך. תחושה זו מעוגנת לא רק בשיקולים האמורים לעיל אלא גם בעובדה, שנזק המוטל על הפרט נושא בו הפרט, והפרט בלבד. להבדיל, מחברת הביטוח המפזרת את נזקיה.

7.         מטעם התובע העיד התובע בעצמו, ובתצהיר עדותו הראשית חזר על פרטי האירוע, סיפר על נסיבות הדיווח למשטרה ולחברת איתוראן וטען כי מס' חודשים לפני האירוע ביצע במונית טיפולים מכניים בעלות של כ- 12,000 ש"ח וכן כי הוחלפה במונית תיבת הילוכים שהייתה במסגרת אחריות, אשר שוויה מסתכם בכ- 37,000 ש"ח. עוד טען, כי אין ולא היה לו עבר פלילי כלשהו וכי טענת הנתבעת כאילו היה שותף להעלמת המונית, הינה שקר מוחלט, ללא כל בסיס או הוכחה.

            התובע חזר על גרסתו, במהלך החקירה הנגדית.

כבר בשלב זה אציין, כי מצאתי שיש לתת אמון בעדותו של התובע וכי שוכנעתי כי המונית נגנבה וכי ידו של התובע לא הייתה בגניבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ