אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 66909/04

פסק-דין בתיק א 66909/04

תאריך פרסום : 16/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
66909-04
28/02/2005
בפני השופט:
תמר אברהמי

- נגד -
התובע:
קשר רנט-א-קאר בע"מ
עו"ד גיא דרור
הנתבע:
1. נוואמה תומר
2. הראל חברה לבטוח בע"מ

עו"ד בר שלום
פסק-דין

1.         לפני תביעה בסדר דין מהיר בענין נזקי תאונה שהתרחשה ביום 18.6.04 בירושלים.

בתאונה היו מעורבים שני רכבים: רכב מסוג רנו קנגו, שבבעלותה של התובעת, ורכב מסוג מאזדה בו נהג הנתבע 1 (" הנתבע") ואשר בוטח על ידי הנתבעת 2.

התאונה התרחשה בצומת משה דיין ורחוב הששה עשר. זהו צומת בצורת האות T. המאזדה הגיעה מרחוב הששה עשר במטרה לפנות שמאלה לרחוב משה דיין. הרנו נסע ברחוב משה דיין לכיוון נווה יעקב. בכיוון נסיעתה של המאזדה קיים תמרור "האט ותן זכות קדימה".

2.         התובעת טוענת כי הנתבע לא ציית לתמרור שבכיוון נסיעתו וכך גרם לתאונה. הנתבעים טוענים כי הנתבע עצר בצומת, משהתפנה הנתיב הסמוך אליו (ברחוב משה דיין) חצה אותו בזהירות ונעצר באי התנועה (שבין הנתיבים ברחוב משה דיין) כדי להמתין לכך שהנתיב הנוסף ברחוב משה דיין יתפנה והמאזדה תוכל להשתלב בו. ממשיכים הנתבעים וטוענים כי בעוד המאזדה ממתינה כאמור, פגע בה נהג הרנו אשר נסע ברחוב משה דיין ולא הבחין בה עומדת.

3.         לבית המשפט הוגשו והוצגו, בין השאר, הודעות של הנהגים, מסמכים מתיק המשטרה ותמונות נזק. כמו כן העידו לפני שני הנהגים.

4.         אין מחלוקת כי זכות הקדימה בצומת היתה נתונה לרנו. שאלה מרכזית היא האם ניתנה זכות קדימה זו.

5.         נהג הרנו ציין כי הבחין במאזדה מתקרבת אל הצומת וכי היא האטה מאד או אף עצרה. העד אמר כי הארוע התרחש בעת ליל, ואורות המאזדה איפשרו לו להבחין בהתקרבותה. הוסיף הנהג והעיד כי לפי שראה שהמאזדה מאטה או עוצרת, הבין כי היא נותנת לו את זכות הקדימה והתקרב את הצומת. או אז החלה לפתע המאזדה להכנס לצומת בנסיון לחצותה, נהג הרנו ניסה לבלום אך פגע במאזדה בחלקה השמאלי.

עדותו של נהג הרנו לפני, שהיתה סדורה, תואמת את הודעתו במשטרה אשר ניתנה בסמוך לאחר התאונה ואת הודעתו לחברת הביטוח, ואני מקבלת אותה.

6.         אני סבורה כי עדותו של נהג הרנו גם מתיישבת עם מיקום הנזק במאזדה. המאזדה ניזוקה בעיקר בדלת האחורית שמאלית. אין פגיעה בפנס האחורי השמאלי או בפגוש האחורי. אם אכן היתה המאזדה עומדת בצומת וממתינה לכך שהנתיב המרוחק יתפנה, ונהג הרנו לא שם ליבו לקיומה, היה מקום לצפות לנזק בחלק האחורי השמאלי של המאזדה. כאמור, זה אינו הנזק בפועל.

הנתבע טען תוך כדי חקירתו, כי מיקום הנזק במאזדה נובע מכך שנהג הרנו הסיט את רכבו שמאלה במטרה למנוע את התאונה. הנתבע הפנה אל הודעת נהג הרנו במשטרה. אכן, נהג הרנו ציין בהודעתו האמורה כי בלם וניסה לנוע שמאלה כדי למנוע את ההתנגשות. הוא ציין זאת גם בעדותו לפני. ברם, לא מצאתי כי עדות זו תומכת בגרסת הנתבעים. עצם העובדה שחלק מרכזי של המאזדה עמד כשהוא חשוף לפגיעה של הרנו, מתיישבת יותר עם הגירסה שהמאזדה ניסה לחצות את הנתיב מאשר עם הגירסה כי עמדה לתומה בסמוך לאי התנועה שבין הנתיבים. בנוסף, ה"אינסטינקט" של סטייה שמאלה כדי להמנע מתאונה מעיד כשלעצמו על הסתברות הטענה שרכב הגיע מימין ונהג הרנו ניסה להמנע מפגיעה בו. הוא תומך לטעמי פחות בגירסה לפיה המאזדה עמדה משמאל (לרנו) והרנו ניסה להמלט ממנה שמאלה (ולא ימינה). סטייה מהירה ימינה היתה מסתברת יותר.

7.         ניתן להעיר כי נזקי המאזדה הם ממשיים (הנתבע העיד כי "הרכב הלך"). למרות האמור, לא הוגשה תביעה כנגד נהג הרנו בענין נזקים אלו, אף לא על דרך תביעה שכנגד לאחר שהוגשה התביעה שלפני.

8.         לאור האמור, התרשמותי מהעדויות ולאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות והטיעונים שהובאו בפני, אני סבורה כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה לצורך המשפט האזרחי. גרסת התביעה לתאונה מסתברת יותר מאשר גרסת ההגנה.

משקיבלתי את גרסת התביעה בענין התפרצות הנתבע לצומת לאחר שעצר או האט כמעט עד עצירה, איני מוצאת מקום לקבוע רשלנות תורמת. לפי גרסת התביעה, שהוכחה, הנתבע התנהל באופן שאיפשר לנהג הרנו לסבור שהמאזדה נותנת לרנו זכות קדימה. בנסיבות אלו אין להלין על נהג הרנו שהמשיך בנסיעתו בצומת ואין לפני ראייה של ממש כי עשה כן במהירות העולה על הסביר בנסיבות הענין או כל טעם אחר לקבוע כי התרשל.

9.         הנתבעים מחוייבים בסך של 21,636 ש"ח נושא הפרשי הצמדה מיום התאונה, האגרה ששולמה על ידי התובעת, שכר העד מטעמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% + מע"מ.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ט ב אדר א, תשס"ה (28 בפברואר 2005), בהעדר.

תמר אברהמי, שופטת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ