אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 66594/04

פסק-דין בתיק א 66594/04

תאריך פרסום : 24/02/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
66594-04
12/09/2006
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
"עמידר" החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
עו"ד כהן אהוד
הנתבע:
1. ביטן אהרון
2. ביטן לירז

עו"ד מקמל יעקב
פסק-דין
  • 1.              לפניי תביעה לפינוי דירה, שלגביה לא הייתה מחלוקת כי הזכויות בה או לניהולה מצויות בידי התובעת. לא הייתה מחלוקת גם כי הדירה נתפסה על ידי הנתבעים.
  • 2.              הנתבעים טוענים כי רכשו זכויות בדירה ועל כן אין לפנותם. מנגד טוענת התובעת כי הנתבעים לא היו אלא בני-רשות בדירה, ומשהסתיימה הרשות - לכל המאוחר בהודעה הגלומה בהגשת התביעה - עליהם לפנותה.
  • 3.              אין לקבל את טענת הנתבעים כי הם דיירים מוגנים בדירה מכוחו של דוד הנתבע, אליהו טויטו, משום שטויטו עצמו לא היה דייר מוגן [מבוא לחוזה שכירות בין התובעת לטויטו, שצורף כנספח א' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת].
  • 4.              לא נטען לקיומו של חוזה או מסמך בכתב שלפיו הוענקו לכאורה לנתבעים זכויות בדירה. הנתבע הודה, בתשובה לשאלת בית המשפט:

"נכון שלא קיבלתי שום הבטחה או אישור בכתב, אלא הבנתי מה שהבנתי על יסוד שיחות בע"פ עם ושדי"[פרוטוקול, עמ' 12. יצוין כי ושדי היה המפקח האזורי מטעם התובעת].

  • 5.              השאלה, אפוא, היא מה היו המצגים שהציג ושדי לנתבעים, ומה השלכותיהם המשפטיות.
  • 6.              הנתבע העיד כי ושדי אמר לו במשרדו "שיש חוב של דוד שלי שאם אני אשלם אותו אני אשאר בדירה" [שם, עמ' 9]. אולם יש לברר אם המדובר היה ברשות להישאר בדירה לפי שעה, כטענת התובעת על יסוד עדותו של ושדי, או בקבלת זכויות של דייר או שוכר בה.
  • 7.              בעניין זה נקלע הנתבע לסתירה לוגית. הוא העיד: "אני הבנתי שהוא זה שקובע" [שם, עמ' 10]. אולם בהמשך הדברים שם העיד שושדי הנחה אותו להתקשר ולשלוח פקסים לגורמים אחרים: "ושדי אמר לי: 'שלא תגיד שאני אמרתי לך', הוא לא רצה שזה יבוא ממנו, ולכן הוא הפנה אותי לטלפן ולשלוח פקסים לפקידים שונים שלא הכרתי". מדברים אלו עולה ברורות שהנתבע הבין כי הסמכות לאשר לו מעמד מעבר לזה של בר-רשות נמצאת אצל פקידים זולת ושדי, שאליהם הופנה. גם את בקשתו הנטענת של ושדי שלא לחשוף את מעורבותו לא ניתן להבין אלא כביטוי ברור להיעדר סמכות מצדו להבטיח הבטחות מוסמכות. הנתבע גם הודה, בתשובה לשאלת בית המשפט: "אני לא יודע על יסוד מה הבנתי שאוכל להישאר בדירה לנצח. אולי משום שבגלל מצבי הכלכלי הנחתי שאני זכאי לקבל את הדירה, שאני עונה על הקריטריונים של משרד השיכון" [עמ' 12. ההדגשה הוספה].
  • 8.              גם הנתבעת הודתה שושדי " ניסה לעזור לבעלי לקבל את הדירה בצורה חוקית" [עמ' 14. ההדגשה הוספה]. גם מהתבטאות זו עולה מודעות לכך שושדי לא היה מוסמך לחולל את קבלת הזכויות, אלא רק לסייע לניסיונם של הנתבעים לקבלן.
  • 9.              מן המקובץ עולה שושדי לא יצר מצג של הבטחה כלפי הנתבעים לקבל מעמד של דיירים או שוכרים בדירה, ומצג כאילו הוא מוסמך לתת הבטחה כזו. הוא פעל רבות לסייע לנתבעים, אולי אפילו גילה אמפתיות-יתר כלפיהם, וחסכנות-יתר במשלוח הודעות התראה בכתב אליהם. אולם לא הוכחה טענת הנתבעים כאילו ושדי השלה אותם והכשיל אותם. אפילו גילה אופטימיות שנכזבה, עצם הפנייתם של הנתבעים לגורמים המתאימים ולפרוצדורות המקובלות שוללת מצג שווא של הבטחה ממנו לקבלת הזכויות הנכספות [עדות ושדי בעמ' 6-7, המשתלבת עם עדויות הנתבעים כאמור].
  • 10.          לאור האמור אני מעדיף את עדותו של ושדי, שלפיה "יכול להיות שהשתמע מהדברים שלי שאם הם ישלמו מדי חודש בחודשו, אולי יסתכלו על המצב שלהם בעין אוהדת, אבל לא התחייבתי, עמידר לא הייתה מוסמכת להתחייב" [עמ' 7], על עדותה של הנתבעת, שלפיה סיפר לה הנתבע כי ושדי הסביר לו שהסדרת החוב בגין הדירה תיתן לנתבע זכויות, ולא רק תגדיל את הסיכוי לקבלתן [עמ' 14].
  • 11.          התוצאה היא שעליי לקבוע כי התובעת לא העניקה זכויות בדירה לנתבעים, לא בכתב ולא בעל-פה, לא במפורש ולא במשתמע, ואף לא הציגה כלפיהם מצגים שהיא נתפסת בהם באופן המצמיח לנתבעים זכויות בדירה. כל שעשתה התובעת הוא להרשות לנתבעים להתגורר בדירה באופן זמני, עד שיוברר מעמדו של הדוד טויטו ומעמדם שלהם בעקבות בקשתם, וכל שעשה ושדי הוא לסייע לנתבעים להשיג מידי הגורמים המוסמכים זכויות בדירה. משהוברר שטויטו נאסר לתקופה ארוכה וקיפח את זכויותיו, וכי פניית הנתבעים נדחתה על יסוד אי-עמידה בקריטריונים של זכאות לדיור ציבורי - הסתיימה הרשות להתגורר בדירה, ועליהם לפנותה.
  • 12.          אין מחלוקת כי הנתבעים שילמו ממון רב כדי לפרוע את החובות שהשאיר טויטו בגין הדירה, וכי השקיעו גם בשיפוץ הדירה. אין לכחד כי היה נוח מאוד לתובעת שהנתבעים יפרעו לה את החוב הרע של טויטו הנתון במאסר ממושך, וישביחו על חשבונם את הנכס שלה. נוכח פינוים מן הדירה, לא מן הנמנע כי קמה לנתבעים עילת תביעה להשבת ההשקעה מדיני עשיית עושר ולא במשפט; אם כלפי טויטו, ואם כלפי התובעת שידעה על תשלום החוב ועל השיפוצים [עדות ושדי, עמ' 7]. כבר נאמר כי "נתגבשה ההלכה, כי כאשר אדם נותן לזולתו רשות שימוש בנכסו לזמן בלתי מוגבל ותוך ידיעה והסכמה, כי הלה ישפר את הנכס או יוסיף בנייה, הרי אם כעבור זמן הוא מבטל את הרשות, מחייב הצדק, כי בר הרשות יפוצה על הוצאותיו והשקעותיו, משום שהנכס על ההוספות וההשבחה יעבור לנותן הרשות" [ע"א 463/79 ג'בראן נ' ג'בראן, פ"ד לו(4) 403, פסקה 8]. אולם אין לפניי תביעה-שכנגד להשבה כאמור, וגם לא ראיות על שווי ההשבחה. לפיכך לא אעסוק בכך, ולא אקבע מסמרות בנדון; אולם אציע לנתבעים לשקול את צעדיהם בעניינים אלו. עצתי לצדדים לנסות להגיע להבנה בעניין זה, על יסוד שמאות מוסכמת של שווי ההשבחות, ובכך לחסוך התדיינות נוספת.
  • 13.          אתן לנתבעים ליהנות מן הספק שמא גילה ושדי, מתוך בקשת טובתם של הנתבעים, אופטימיות-יתר שתרמה ל'wishful-thinking' מצדם; ואתחשב במצבם הכלכלי ובמצוקה שאליה נקלעו. לפיכך לא אחייבם בהוצאות התובעת.
  • 14.          בנסיבות שפורטו, ומשהנתבעים אינם פולשים סתם אלא היו בני-רשות בדירה, ורק לאחרונה הוברר כי אפסו סיכוייהם לקבל זכויות בה - הצדק מחייב לתת לנתבעים שהות סבירה למצוא לעצמם דיור חלוף בטרם יפונו מדירה זו, שבה השקיעו את מיטב כספם. מכיוון ששוק הדירות פעיל יותר לקראת חופשת הקיץ, וכדי לאפשר לדיירים החדשים, שיימצאו זכאים לכך, להיכנס לדירה במועד נוח גם להם, לאחר אי-אלו עבודות נחוצות לצורך התאמת הדירה לדייריה החדשים - אני קובע את מועד הפינוי ליום 31.7.07.
  • 15.          סוף דבר: תביעת הפינוי מתקבלת. הנתבעים יפנו את הדירה עד יום 31.7.07. אין חיוב בהוצאות.

ניתן היום, י"ט באלול, תשס"ו (12 בספטמבר 2006), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ