אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 66181/04

פסק-דין בתיק א 66181/04

תאריך פרסום : 27/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
66181-04
18/01/2006
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
דויטש לאה
עו"ד גילה אורנשטיין-אברמובסקי
הנתבע:
האפוטרופוס הכללי
עו"ד צבי קויש
פסק-דין

מבוא, טענות הצדדים ודברי הקדמה

"ואומרין לו, אישי כוהן גדול, אנו שלוחי בית דין, ואתה שלוחנו ושלוח בית דין; משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך.  הוא פורש ובוכה, והן פורשין ובוכין" [ משנה יומא א, ה].

בואר שם כי הכוהן הגדול בוכה משום שנחשד, והחכמים בוכים משום שחשדו בו; ואף על פי כן - אין החכמים נמנעים מכך.

עיקרי הראיות

  • 5.       ד"ר ליטמן, המומחה הרפואי מטעם הנתבע, מחווה את דעתו כי המנוחה "לא הייתה כשירה לחתימה על ההמחאה ביום 27.3.01", מחמת ההשלכות הקוגניטיביות של מצבה הפיזיולוגי וההשפעות התרופתיות, אשר תוארו בחוות-דעתו ובעדותו [פרוטוקול מיום 1.9.05, עמ' 4-9], על יסוד העיון בתיקה הרפואי של המנוחה.
  • 6.       התובעת הגישה תצהירים שמהם עולה גרסתה כי המנוחה לא חתמה על השיק ביום הנקוב בו, שאליו התייחס ד"ר ליטמן, אלא 4 ימים קודם לכן, בטרם אושפזה את אשפוזה האחרון. לגרסת התובעת ועדיה, בחתימה נכח מנהל בית-האבות שבו התגוררה, מר ירחמיאל פרל, ובמסירה נכח גם סגנו, מר אהרן רוזנשטיין. שניהם התרשמו מצלילותה ומנחישותה של המנוחה בבטאה את רצונה להעניק לתובעת את הסכום הנקוב בשיק, שמולא לפי הוראותיה - כפי שפורט בתצהיריהם. מר פרל אף הצהיר, והוסיף וביאר בעדותו [פרוטוקול מיום 6.9.05, עמ' 16], כי היה זה רעיונו-שלו לרשום בשיק תאריך דחוי במספר ימים. מר פרל חשש מכך ש'יסתובב' אצלו סכום כה גדול בשיק מזומן; וגם חשב על האפשרות שהמנוחה תתאושש, ובמקרה כזה ימליץ לה לבטל את השיק - גם מתוך דאגתו להבטחת מקור התשלומים לבית האבות עבור החזקת המנוחה.
  • 7.       המומחה הרפואי מטעם התובעת, ד"ר אליעזר ל' פלדינגר, עיין אף הוא בנתוניה הרפואיים של המנוחה וחיווה את דעתו כי הן ביום החתימה לגרסת התובעת, קרי: ביום 23.3.01, והן בתאריך הנקוב בשיק, קרי: ביום 27.3.01, הייתה התובעת צלולה די הצורך בכדי להבין את משמעות חתימתה על השיק.
  • 8.       נוכח הגרסה האמורה, התייחס ד"ר ליטמן למצבה של המנוחה ביום 23.3.01 בחוות דעת משלימה, וחיווה את דעתו כי לא היה "הבדל מהותי" במצבה בין שני התאריכים. כלומר: גם ביום 23.3.01, הוא היום הרלבנטי לגרסת התובעת, לא הייתה המנוחה צלולה די הצורך לבצע את הפעולה המשפטית הנדונה מתוך כשירות קוגניטיבית.
  • 9.       מספר נקודות בחקירתו הנגדית של ד"ר ליטמן ראויות לציון: הוא הודה באפשרות שאדם הנתון במצב כללי של ערפול תודעתי יצליח לגייס, ברגע מסוים, מידה יתירה של צלילות לצורך טיפול בעניין מאוד משמעותי עבורו [פרוטוקול מיום 1.9.05, עמ' 6]; הוא הסכים להיקש בין מצבה של המנוחה בתקופה הרלבנטית למצבו של אדם ששתה אלכוהול, ובין חוסר הכשירות לנהוג במצב כאמור לחוסר הכשירות לרשום שיק [שם, עמ' 7]; והוא הודה כי יש להבחין בין מצבה של המנוחה ביום 27/03/01, שאז "לא הייתה צלולה באופן חד משמעי", לבין מצבה ביום 23/03/01, שאז "צלילותה הייתה מוגבלת וקשה לקבוע אם ברגע מסוים ביום זה, בחתימה על השיק, אם היא ידעה מה היא עושה".
  • 10.   אבקש להביע את התרשמותי החיובית מד"ר ליטמן ומעדותו. לכל אורכה של החקירה הנגדית ניכר היה בו כי אינו מנסה להתחפר בעמדתו. להיפך: ד"ר ליטמן נענה לאתגר הגלום בשאלות שהופנו אליו ושקל שוב ושוב את קביעותיו, תוך היסוס אשר שיקף חשיבה פתוחה, כנה, אחראית ולא דוגמאטית.
  • 11.   מול הערכותיו של ד"ר ליטמן, המומחה מטעם הנתבע, עומדות הערכותיו של ד"ר פלדינגר, המומחה מטעם התובעת. ד"ר פלדינגר שלל את התזה כי מצבה המתמשך של המנוחה השתקף בבדיקות, משום שבעקבות הבדיקות הלא-תקינות ניתן טיפול אשר שיפר את מצבה של המנוחה. לדוגמא, בעקבות ממצא של חוסר בחמצן ניתן לה חמצן, ובעקבות כך חזקה שרמת החמצן בדמה עלתה והתייצבה בתחום התקין [פרוטוקול מיום 1.9.05, עמ' 9]. אבחנה זו נראית לי הגיונית, ולפיכך אני קובע כי מסקנותיו של ד"ר ליטמן על יסוד הבדיקות שנערכו למנוחה לא היו תקפות באופן מלא ורצוף כל הזמן - אלא כי מצבה ידע עליות ומורדות אשר הושפעו, בין השאר, ממהלך הטיפול והשפעותיו הדינאמיות.
  • 12.   יסוד נוסף להערכתו של ד"ר פלדינגר ביחס למועד הרלבנטי לגרסת התובעת, 23.3.01, הוא הרישום הרפואי שלפיו תפקודה המנטאלי של המנוחה למחרת, ביום 24.3.01, עם אשפוזה האחרון - היה "שמור". ד"ר פלדינגר העיד כי המשמעות הנגזרת היא "התמצאות תקינה בזמן, מקום וסיטואציה", וכי "אין דרך להבין מצב 'שמור' אחרת מאשר 'תקין'" [שם, עמ' 10]. פרשנות זו סבירה בעיניי.
  • 13.   לקביעותיהם של המומחים ניתן להוסיף את הידוע לכל מי שהתנסה במגע עם בני אדם בשלהי העשור התשיעי או בעשור העשירי לחייהם. לעתים ניתן לקיים עם אדם כזה שיחה קולחת יותר, לעתים הוא שואל שאלות חוזרות המעידות כי האדם שכח את שנאמר דקות ספורות קודם לכן. מן המפורסמות, אפוא, שמצב צלילותו של אדם כזה אינו בהכרח סטאטי, ואף הדינאמיות המאפיינת אותו אינה בהכרח ליניארית. מצב הצלילות בנסיבות כאלה משתפר או נסוג בהתאם למשתנים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שונים.
  • 14.   השאלה אם אדם מצוי במצב תודעתי המאפשר לו לרשום שיק הינה שאלה מעורבת של עובדה ומשפט. יש להתחקות ככל הניתן אחר המאפיינים העובדתיים  של רמתו הקוגניטיבית, ויש לקבוע אם רמה כאמור מספקת לצורך כתיבת שיק; קרי: מספקת לכינונו של המצב התודעתי המכונה בחוק החוזים (חלק כללי) 'גמירת דעת'.
  • 15.   בהקשר זה יש לעמוד על ההיקש הדידקטי למצבו של אדם ששתה שתי כוסות יין [פרוטוקול מיום 1.9.05, עמ' 7 (דברי ד"ר ליטמן) ועמ' 10-11 (דברי ד"ר פלדינגר)]. נראה לי פשוט שאדם ששתה שתי כוסות יין אינו כשיר לנהוג מחמת האיטיות בתגובותיו, אולם בשום אופן אין לומר באופן גורף שעקב כך כל אדם כאמור משולל כשירות לגבש 'גמירת דעת' ולהתקשר בחוזה.
  • 16.   עדת הגנה 2, גב' יעיש, העידה כי עדת הגנה 3, גב' חיה לוסטיג, הכירה את המנוחה היטב, ואף "יודעת הרבה דברים על הרבה אנשים בשכונה" [פרוטוקול מיום 1.9.06, עמ' 12-13]. ראוי להטות אוזן, אפוא, לעדותה של גב' לוסטיג. עדה זו העידה כי המנוחה הייתה חשדנית וקמצנית, וכי נישלה את הבן של בעלה של אחות המנוחה, מר גבריאל (גבי) ינקוביץ, ממעמדו כמורשה חתימה בחשבונה - לאחר שחשדה בו כי הוציא מחשבונה 6,000 ש"ח שלא כדין. גב' לוסטיג העידה כי התובעת לא עשתה הרבה למען המנוחה, אך גם כי "לא עזבה אותה" אחרי ש"ראתה כמה כסף יש שם" [שם, עמ' 15]. דווקא מעדות-הגנה זו עולים שני דברים: האחד - כי למרות חשדנותה הנטענת של המנוחה - היא לא חשדה בתובעת, והמשיכה לתת בה את אמונה, שהתבטא בבחירתה בתובעת להיות מורשית חתימה בחשבונה; והשני - כי, לפחות ממועד התוודעותה של התובעת לחשבונה של המנוחה, התובעת דווקא הרבתה לשהות במחיצתה של המנוחה, וללוות אותה בסידורים ועניינים שונים.
  • 17.   עד הגנה 4, מר ינקוביץ, גרס כי הייתה זו גב' לוסטיג שחשדה בו ו"בישלה" את החלפתו בתובעת כמורשה החתימה בחשבונה של המנוחה, אשר כשלעצמה לא ידעה בין ימינה לשמאלה [שם, עמ' 8]. גרסה זו אינה סבירה: גב' לוסטיג, שהעידה כזכור מטעם ההגנה, מסרה שחשדה בתובעת דווקא, ולפיכך הזעיקה את מר ינקוביץ - שעליו סמכה גב' לוסטיג כי ידאג לאינטרסים של המנוחה [פרוטוקול מיום 1.9.05, עמ' 14 ו-16]. מר ינקוביץ הודה שבתקופה האחרונה לחייה ביקר אצל המנוחה לעתים רחוקות, ומעורבותו בענייניה הייתה קלושה [פרוטוקול מיום 6.9.05, עמ' 5 ו-9]. מר ינקוביץ לא זכר פרטים בסיסיים בענייניה של המנוחה, ולמעשה הודה כי השאיר לתובעת לדאוג למנוחה באופן שוטף: "לא סמכתי על התובעת אבל לא היו לי שום כוונות של לא יודע מה בעסק הזה, אני גר רחוק, היו לי מספיק בעיות משלי" [שם, עמ' 8-9].
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ