אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 661/99

פסק-דין בתיק א 661/99

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
661-99
03/12/2006
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
התובע:
אימן מג'די אל וחידי
עו"ד ח. אבו חוסיין ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הבטחון
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
פסק-דין

1.      התובע, יליד 22.5.76,תושב מחנה הפליטים אל בוריג' שבעיר ע'זה, נפגע, על פי הנטען בכתב התביעה, בעקבות ירי חיילי צה"ל, והגיש תביעה זו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהירי. הנתבעת כופרת בכך שחייל ירה בתובע וממילא כופרת באחריות לתוצאות הירי. לחילופין טענה כי התובע נורה בנסיבות הפוטרות אותה מאחריות משפטית, לרבות קיומו של אשם תורם מצד התובע. הנתבעת לא טענה לחסינות בשל קיומה של " פעולה מלחמתית". 

שמעתי את הראיות, הוצגו מסמכים וראיות אחרות והוגשו סיכומים בכתב. אסקור ואנתח להלן את הטענות שהועלו בסיכומים לאור חומר הראיות. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נכתב אחרת. 

אקדים ואעיר כי בסימון המוצגים נפל שיבוש, שני מוצגים סומנו כמוצג נ/4, כשאחד מהם צריך להיות נ/3, הוא השאלון שהופנה לתובע בשלב קדם המשפט והמענה עליו, כאמור בע' 32 לפרטיכל. העתק ההודעה שגבה החוקר מהתובע וכתובה בשפה הערבית וכן העתקה לשפה העברית, סומנו נ/4 ויישארו נ/4. תיקנתי את הסימון לגבי מוצג נ/3 במקור, ציינתי את תאריך התיקון - 30.11.06.

2.      אין מחלוקת כי התובע סובל משיתוק ילדים מולד ברגלו השמאלית וכי במועד בו נורה, יום  8.5.93, להלן: " יום האירוע", היה תלמיד כיתה ט' בבית הספר אלבוריג' בע'זה, כבן 17 שנה. 

על פי הנטען בכתב התביעה, שהוגש בתאריך 25.5.99, ביום האירוע, עם סיום הלימודים, בשעה 13:00 או סמוך לה, שב התובע מבית הספר לכיוון בית הוריו. "יריות שנורו מחיילים", כך ממשיכה הטענה בכתב התביעה, "שעמדו מעל למבנה סמוך, פגעו בתובע ברגלו הימנית והוא נפל מתבוסס בדמו, הועבר למרפאת אונרו"א ומשם לביה"ח שיפא", שבע'זה. בבית החולים אובחן שבר מרוסק בשוק רגלו הימנית ופגיעה בכלי הדם בכף הרגל. הנסיון לקיבוע השבר ואיחוי כלי הדם כשל ולבסוף, לאחר התדרדרות במצבו, הועבר התובע בלילה של 9.5.93 לבית החולים שיבא, בו עבר ניתוח, ומשהטיפול בפציעה לא עלה יפה, נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו מתחת לברך.

3.      בכתב התביעה פורטו שלושה בסיסים שונים לאחריות הנתבעת, שמקורם בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], להלן: " הפקודה" : עוולת הרשלנות, עוולת היפר חובה חקוקה ועוולת התקיפה. בטענות בדבר קיום רשלנות, נסמך כתב התביעה על חזקות ההתרשלות הקבועות בסעיפים 38 ו - 41 לפקודה. 

חזקות ההתרשלות על פי דין

4.      הצדדים נחלקו לעניין תחולת הסעיפים 38 ו -41 לפקודה, נוכח הוראת סעיף 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות מדינה) (תיקון מס' 4), התשס"ב - 2002, להלן: " חוק התיקון", אשר הוסיף לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), תשי"ב - 1952, להלן: " חוק החסינות", בין השאר, את הוראת סעיף 5א(4). סעיף זה קובע, כידוע, כי הוראות סעיפים 38 ו- 41 לפקודה "לא יחולו בדיון בתובענה", וכי בית המשפט רשאי להחיל הוראות סעיפים אלה רק "אם ימצא כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו". ס' 4 לחוק התיקון הוסיף וקבע כי סעיף זה לא יחול על תובענה ששמיעת הראיות בה החלה לפני תחילתו של חוק התיקון קרי, 1.8.02. ב"כ הנתבעת טען, אפוא, כי מששמיעת הראיות בתיק זה החלה לאחר 1.8.02, אין התובע יכול להסתייע באותם סעיפים להוכחת תביעתו.

אין לי צורך להכריע במחלוקת זו שכן, נראה לי שאין מקום להסתייע להוכחת תביעת התובע בהוראות בהן מעוגנות חזקות ההתרשלות האמורות בין כה וכה וזאת לאור פסק דינו של המשנה לנשיאה, כב' השופט ריבלין ב - ע"א 1071/96 עזבון המנוח אמין פואד אלעבד ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1) 1746, להלן: " פרשת אלעבד", והפירוש שניתן בו להוראות האמורות, בהקשר לתביעות המוגשות כנגד פעילות כוחות הביטחון בתחום הרשות הפלסטינית.

מעבר לדרוש אעיר עם זאת, כי היעתרות לבקשתו של ב"כ הנתבעת בנסיבות העניין נראית לי כבלתי מתיישבת עם דרישות הצדק. אכן, שמיעת הראיות החלה רק באוקטובר לשנת 2002, אך הטעם לכך נעוץ היה ביומנו העמוס של בית המשפט. מועד תחילת שמיעת הראיות המקורי, כפי שנקבע, היה קודם לחודש אוגוסט ( 25.6.02) והוא בוטל ביוזמת בית המשפט, בהחלטה שניתנה שלא בנוכחות הצדדים, בעקבות שיבוצי כחבר בשני הרכבים פליליים שדיוניהם נקבעו לאותו מועד, לשמיעה משך כל אותו היום.

כן אבקש להעיר כאן, בקיצור, כי מכלול הוראותיו של חוק התיקון חולל "מהפיכה נזיקית", ש חוקתיותה ראויה להישקל מחדש. כך, למשל, ההוראה שהיתה מצויה במחלוקת בין הצדדים שלפני, היא הוראה השוללת מתובעים בכוח, תושבי הרשות הפלסטינית, את הזכויות הדיוניות העומדות לכל תובע אחר. על תכליותיה של שלילת זכויות זו ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת חוק התיקון שפורסמו ב"הצעות חוק" מס' 2645 ביום 23.7.97, בהם עיינתי, אך יש לזכור כי על חקיקה הפוגעת בזכויות לעמוד, בין השאר, באמות מידה של תכלית ראויה ומידתיות הפגיעה בזכויות. לו היו הצדדים שבפני מעוררים מחלוקת זו וההכרעה בה היתה דרושה למתן פסק הדין, אני נוטה לדיעה כי המסקנה המתבקשת היתה, שהוראת סעיף 3 לחוק התיקון, אינה מקיימת את אמות המידה החוקתיות האמורות, ואף פוגעת בזכויות יסוד, לרבות הזכות לפנות לערכאות. היא אף מעניקה "זכויות יתר" במישור הדיוני לנתבעת, המטילה מגבלות על מימוש היקף ההגנה ששיטת המשפט מקנה לזכויות מהותיות חוקתיות ובעיקר הזכות לשלמות הגוף וזכות היסוד לשוויון ולפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתושבים, כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון וזאת כמובן, מבלי לנקוט עמדה, אם פעולות אלה הן שגרמו לנזקי הגוף. חוק התיקון, תוצאותיו הן פגיעה בזכויות מהותיות - הזכות לפיצוי בגין פגיעה בשלמות הגוף וגרימת נזק. עיינתי בדברי ההסבר אך לא שוכנעתי כי הנימוקים והשיקולים שהועלו מצדיקים חקיקה מרחיקת לכת. סבורני שיש לשקול מחדש אם להשאיר בתוקף את הוראות חוק התיקון. אסתפק בהערה זו ולא ארחיב.

5.      עיקר הטעמים שהעלתה הנתבעת כנגד החלת סעיפים 38 ו - 41 לפקודה, שימשו לה אף כטענות הגנה לדחיית התביעה. כך, זולת הכחשת הירי בתובע מאש חיילים ושאר הנסיבות המפורטות בכתב התביעה כנסיבות בהן נפגע התובע, הוסיפה הנתבעת וטענה בכתב הגנתה כי למרות מאמציה לאתר מידע הנוגע למקרה נשוא התביעה אין נמצאות בידיה " מלוא העובדות" לגביו ועל כן, בהיעדר ידיעה היא תפרט את טענותיה העובדתיות בכתב ההגנה כטענות חלופיות. לעניין זה לא למותר להביא את נוסח הוראת תקנה 72 לתקנות במלואה:

"(א) בעל דין המסתמך בכתב טענותיו על נימוקים שונים זה מזה ומבוססים על עובדות נפרדות ושונות, יפרש אותם, עד כמה שאפשר, בנפרד ובמובחן.

(ב) בכתב טענות אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות, אלא אם כן הצהיר הטוען כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו; אין באמור בתקנה זו כדי למנוע טענות משפטיות חלופיות"

ניכר מדברי הנתבעת לעיל כי היא נסמכה על תקנה 72( ב) לתקנות. דא עקא, בניסוח כתב ההגנה התעלמה הנתבעת מהוראת תקנה 72(א), כך שבסופו של יום, אף אם "מלוא העובדות" לא היו ידועות לה כטענתה, כלל לא ברור מכתב ההגנה אלו עובדות היו ידועות לה, זולת כך שביום האירוע " ארעו מהומות ויידוי אבנים על ידי צעירים - תלמידים ליד בית הספר בבוריג'". כפי שהתברר במהלך שמיעת הראיות, טענה עובדתית זו נסמכה על הרישום ביומן המבצעים של החטיבה המרחבית ח'אן יונס, נ/8.

ראיות התביעה וראשית - עדות בן הדוד

6.      ראיות התביעה הסתכמו בעדות התובע ועדות בן דודו, שאדי אל וחידי, הצעיר ממנו בשנתיים, להלן: " שאדי". אכן, בפתח עדותו של התובע, שהיה ראשון העדים, התחוור כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, לא שב הביתה בגפו, רוכב על אופניו, אלא דרכו לביתו היתה בליווי שאדי, שהוא אף שכנו, שעה ששאדי מרכיב אותו על הכיסא האחורי של אופניו.

הלכה למעשה, טענה עובדתית זו הופיעה לראשונה במענה לשאלון שהופנה לתובע בשלב קדם המשפט, נ/3, להלן: " המענה לשאלון", שם נשאל התובע והשיב כי לא היה בגפו בעת הירי, אלא בן דודו היה לצידו. התשובות לשאלון נמסרו לידי ב"כ הנתבעת בחודש מאי לשנת 2000, כשנה לאחר הגשת כתב התביעה. 

שאדי, כפי שמלמד נסיון החיים, הינו "אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד", כלשון סעיף 54(3) ל פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ולא התעלמתי מכך בהערכת משקל עדותו. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ